בצל האזהרות שהמהפכה המשפטית תפגע בכלכלה, הממשלה התכנסה במשך שעות ארוכות מאז אתמול בבוקר (חמישי) לאישור תקציב המדינה 2024-2023. חרף אזהרות אנשי המקצוע, שרים רבים לא מוכנים להתפשר על תקציבים נמוכים יותר למשרדם - בזמן שנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון הזהיר כי יש לשמור על מדיניות אחראית. "תראו מה קרה בבריטניה", אמר לשרים, זכר לנפילתה של ראש הממשלה ליז טראס זמן קצר אחרי שהפילה את שער הפאונד עם תוכנית כלכלית לא אחראית.
ישיבת הממשלה התפזרה בסביבות השעה 3:30 לפנות בוקר ברקע קשיים בדיון, והשרים הונחו להיערך לחזור לישיבה בשעה 09:00 בבוקר. עם זאת, לפי הערכות תיתכן דחייה במועד הישיבה.
במקביל לפיזור ישיבת הממשלה, אנשי משרד האוצר והשרים ממשיכים במשא ומתן בנוגע לתקציבי משרדיהם. בין היתר נרשמו חילוקי דעות חריפים עם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בנוגע לתקציב המשטרה, ובמקביל שר החינוך יואב קיש מתעקש על קידום "חוק הספרייה הלאומית" להדחת שי ניצן, חרף הסערה הציבורית. לשרים אף הוגשה הצעה ברוח זו. בנוסף, נשקלת האפשרות להכניס בכל זאת את הפגיעה בתאגיד השידור הציבורי לחוק ההסדרים.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר השבוע בוועידת "האנשים של המדינה" של ynet ו"ידיעות אחרונות" כי הוא "לא ישן בלילה" כדי לעמוד בדד-ליין שהוצב - עד היום (שישי) - אך בכל זאת נכנסו כאמור דיוני התקציב לשעות הלילה המאוחרות, כשהפערים עדיין גדולים. בשלב זה לאיש אין ספק שהמחלוקות בסופו של דבר ייפתרו, אבל הדבר מצביע בין השאר על המתיחות שקיימת בממשלה - על רקע הפערים בין ההסכמים הקואליציוניים למציאות.
הראשון ששבר את הכלים היה השר בן גביר, שהחליט להחרים מראש את הדיונים כשהבין שהסכומים שהובטחו למשטרה בהסכמים הקואליציוניים לא יועברו. "נתניהו צריך לקיים הבטחות", מחה, והמגעים עמו מתנהלים רק מאחורי הקלעים. חילוקי הדעות עם בן גביר לא נפתרו כאמור עד פיזור ישיבת הממשלה.
קושי נוסף שנרשם בישיבת הממשלה הוא כאמור התעקשותו של שר החינוך קיש לקדם את "חוק הספרייה הלאומית", שבמסגרתו יוכפף מינוי חברי דירקטוריון הספרייה הלאומית לשר החינוך, ויבוטל החוק המעניק לה מעמד עצמאי.
אחריו הביע את זעמו גם שר התיירות חיים כץ, כשנטש את הדיון בצהריים ואמר: "לא אשתתף בהלוויה של המשרד שלי". לדבריו, עם התקציב שהאוצר מציע - משרד התיירות יהיה סגור ב-2023.
בהמשך זעמה גם שרת התחבורה מירי רגב, שדורשת לאשר את התקציב עבור החלת התעריפים החדשים בתחבורה הציבורית שהציגה לציבור בלי תיאום עם האוצר. לדבריה, היא באה לדיונים "באה על 200 קמ"ש". לדבריה, "מבחינתי לסיים את הדיונים גם שעה לפני שבת. עד שלא מגיעים להסכמות מול האוצר אני לא זזה".
לרשימת השרים הכועסים הצטרפה גם השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, שמחרימה גם היא את הדיונים.
במקביל לחוסר ההסכמות בין השרים לאוצר, בכירים במערכת הבריאות - ששלשום חלקם הביעו אכזבה עמוקה מש"ס שלא סיפקה את התקציבים שהבטיחה בהסכמים הקואליציוניים - יזמו "פגישת חירום" עם המנכ"ל משה בר סימן טוב. לטענתם, ישנו קיצוץ מהותי בתקציב משרד הבריאות, ש"יעמיק את הפערים וייצור שירותי רפואה לעשירים בלבד". בישיבה השתתפו בין השאר יו"ר ארגון רופאי המדינה ד"ר זאב פלדמן, יו"ר הסתדרות האחים והאחיות אילנה כהן, מ"מ יו"ר איגוד מנהלי בתי החולים פרופ' ארנון אפק ורבים אחרים.
פרופ' אפק ציין כי "ההסכם הקואליציוני נתן לכולנו תקווה - יותר אחים ואחיות, יותר רופאים, יותר אמצעים וטיפולים - ולפתע נותרנו בלי כלום. התורים במערכת בלתי נסבלים. גם בקהילה וגם בבתי החולים יש תורים של חודשים. אין מי שיפענח צילומים, חולי סרטן ממתינים חודשים לתשובות. זו לא רמת רפואה שניתן לתת לאזרחים. אנחנו יכולים - רק תנו לנו את האמצעים".
ד"ר פלדמן אמר: "לא נסכים לעבוד בתנאים הללו. זה הקש ששבר את גב הגמל, היריקה בפרצוף אחרי ההסכמים הקואליציוניים. אנחנו דורשים למלא אותם אחד לאחד - זה הובטח לכל אזרח במדינת ישראל וזה הדרך שלנו. ההסכמים הקואליציוניים היו הבטחה לאזרחים, לא למערכת. החיים קצרים יותר למי שגר בפריפריה, למי שבמעמד סוציו-אקונומי נמוך. חייבים להילחם למען האזרחים".
כהן הוסיפה: "קיצוץ בתקציב מערכת הבריאות הוא קיצוץ בחיי אדם. בלי תקציב אין טיפול, צריך להשבית את המערכת. הגיע הזמן שנגיד 'די!', כולנו צריכים להתאחד. בושה וכלימה, אזרחים זרוקים במסדרונות. האלימות רק תגבר. אסור לנו לעבוד באופן הזה. במדינה הזו לכל אזרח מגיע טיפול - כל כך הרבה חולים מתים ומפוספסים - זו שערורייה, אנחנו לא צריכים להתחנן לתקציב".
ומול כל הדרישות הללו עומדות אזהרותיהם של סמוטריץ', אנשי האוצר, שר הכלכלה ניר ברקת ונגיד בנק ישראל. ראשונה הייתה זו הכלכלנית הראשית באוצר, שהבהירה בתחזיתה שהמהפכה המשפטית עלולה לפגוע במשק. גרינברג גם הנמיכה את תחזית ההכנסות ממיסים של ממשלת ישראל ל-2023 ו-2024, ברקע לחששות מההאטה כלכלית גם ללא קשר למהפכה המשפטית, והעריכה כי היקף גביית המיסים צפוי לצמוח ב-2023 בקצב נומינלי של 0.3%. בהתחשב בקצב האינפלציה הצפוי, המשמעות היא ירידה ריאלית בהכנסות של 3.5%.
מאוחר יותר הזהיר הנגיד פרופ' ירון כי משבר "עלול לפרוץ ברגע", וסמוטריץ' הסכים איתו והשיב שיש להיערך לתרחיש שבו המצב הכלכלי יתפתח לכיוונים שליליים. סמוטריץ' מצידו פנה לשרים במהלך דיוני התקציב ואמר להם: "אנחנו מביאים היום תקציב מהודק. לא היה לי נעים להגיד להרבה מכם לא, אבל צריך לנהוג באחריות ומקצועיות". הם, כאמור, לא התרצו.
בהמשך הפתיע שר הכלכלה ניר ברקת כשציין שנפגש עם עשרות בכירים בהייטק הישראלי - ו"כולם הזהירו ממפולת". הוא ביקש הבהרות מהכלכלנית הראשית ומהנגיד, שאמרו לו שהכלכלה הישראלית עלולה להיכנס לכדור שלג שממנו קשה יהיה לצאת. נתניהו, מצידו, אמר לו לדבר עם שר המשפטים יריב לוין - וביקש לעבור הלאה בדיון.
בצל האזהרות הללו, הנגיד ניסה להסביר לשרים מדוע יש להפחית בדרישות. לדבריו, על אף נתוני המאקרו המצוינים של המשק הישראלי - האינפלציה עדיין גבוהה מהיעד, והשווקים הפיננסים מתאפיינים בתקופה האחרונה בתנודתיות ניכרת, לצד פיחות משמעותי בשער השקל. "כל אלה מחייבים אחריות רבה בניהול מדיניות הממשלה כדי לבסס את אמון השווקים", אמר, והזהיר כי הגדלת תקציבים לא אחראית עלולה לפגוע קשות בכלכלה. "יש להימנע ממדיניות פיסקלית שתרחיב עוד יותר את הביקושים במשק, ותגדיל בכך את הלחצים האינפלציוניים - באופן שיעכב את חזרת האינפלציה לתחום היעד, ויעלה את הריביות במשק", אמר.
הנגיד ציין כי "מאתגר להכיל את הסכמי השכר במגזר הציבור וצרכי המשרדים ומערכת הביטחון", והבהיר כי מסגרת התקציב המקורית שהוצעה "מבטאת אחריות פיסקלית שמביאה בחשבון את אי הוודאות הניכרת בעת בניית תחזית ההכנסות". לדבריו, הדבר מחזק את האמינות של ממשלת ישראל. בשלב זה הוא הזכיר את בריטניה: "ההתפתחויות שם בשנה האחרונה הזכירו לנו את ההשלכות של תוכניות פיסקליות שנתפסות כלא אחראיות, ואת העלות של תיקון הנזק כאשר נפגע אמון השווקים".
פרופ' ירון ציין את הסיכונים האפשריים למשק ואת אי הוודאות, ומנה בין השאר את האפשרות שההכנסות בפועל יהיו נמוכות מהתחזית, מה שעלול להגדיל את הגירעון: שינוי במגמת התעסוקה בישראל, האטת הייצוא, ירידת תקבולי המיסים שכבר ניכרת בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, ועוד.
"מצב המשק טוב", הבהיר פרופ' ירון, "אך בשל רמת האינפלציה ולאור הסיכונים בסביבה הבינלאומית והמקומית, חשוב לשמור על תקציב אחראי, כפי שהוצג היום, וכן על זהירות נדרשת בביצוע שינויי מדיניות".
פורסם לראשונה: 22:48, 23.02.23
