שבועיים למלחמה באירופה - דיווח מקייב של רון בן ישי
(צילום: שמוליק דודפור)
הרשויות באוקראינה הזהירו בצהריים (רביעי) מסכנה אפשרית של דליפה רדיואקטיבית מהכור הגרעיני המושבת בצ'רנוביל, שנכבש על ידי רוסיה כבר ביום הראשון שלה לפלישה, אחרי שזה נותק לפתע מרשת החשמל הארצית. בכור, שבו אירע האסון הגרעיני החמור ביותר בעולם ב-1986, פועלים כעת גנרטורים למקרי חירום כאלו בדיוק, שמספקים חשמל חלופי, אך לפי הרשויות יש להם די דלק כדי לפעול רק במשך 48 שעות.
Energoatom, החברה האוקראינית הממשלתית שמפעילה את תחנות הכוח הגרעיניות הרבות של אוקראינה, הזהירה כי בשל הקרבות לא ניתן כעת לתקן את הכבל שנותק. היא הזהירה עוד כי ללא חשמל לא ניתן יהיה לקרר אלפי מתקני אחסון של דלק גרעיני משומש, וכי אם תיפסק גם פעילות הגנרטורים - המתקנים הללו יתחממו ועלולים לשחרר לסביבה חלקיקים רדיואקטיביים. בהודעה שפרסמה החברה נאמר כי התחממות מתקני האחסון עלולה לשלוח "ענן רדיואקטיבי" לאוויר, כזה שהרוח תוכל לשאת אותו לכל כיוון: לאזורים אחרים באוקראינה, לרוסיה, לבלארוס ואף למדינות אחרות באירופה. ראש Energoatom הדגיש אחר הצהריים כי לפי שעה רמות הקרינה באתר לא עלו.
המלחמה באוקראינה – עוד כותרות:
• עוד "הפסקת אש הומניטרית". האסון במריופול: גופות וביזה ברחובות
• ארה"ב דחתה את התוכנית להעברת מטוסי מיג-29 לאוקראינה
• ההקלטה והסרטון: "השמדנו את הספינה שתקפה את אי הנחשים"
• ביידן אוסר על ייבוא נפט וגז מרוסיה
• מי נגד מי במשבר באוקראינה? מדריך
• נמצאים באוקראינה או בגבולותיה? רוצים לדווח ולצלם? לחצו כאן
19 צפייה בגלריה
הכור הגרעיני המושבת בצ'רנוביל. נותק מחשמל, חשש שמערכות קירור לא יעבדו
(צילום: EPA/RUSSIAN DEFENCE MINISTRY PRESS SERVICE)
שר החוץ האוקראיני, דמיטרו קולבה, קרא לרוסיה להסכים להפסקת אש מיידית באזור צ'רנוביל, על מנת לתקן בדחיפות את הכבל שנקטע, מסיבה שטרם התבררה. "לגרנטורים למטרות גיבוי בכור בצ'רנוביל יש יכולת לספק כוח למשך 48 שעות. לאחר מכן, מערכות הקירור במתקן האחסון של הדלק הגרעיני המשומש יפסיקו לעבוד, ואז סכנת הדליפה של הקרינה תהפוך למיידית", אמר קולבה.
זמן קצר לאחר האזהרות החריגות שהשמיעה אוקראינה דיווחה סוכנות הגרעין הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) כי קיבלה גם היא עדכון מקייב על ניתוק הכור בצ'רנוביל מחשמל, ומסרה כי אף שההתפתחות הזו מעידה על הפרה של "עמוד תווך בטיחותי", במקרה הזה היא לא סבורה שישנו חשש מיידי וקריטי לביטחון האתר. לפי סבא"א, במתקני האחסון של הדלק הגרעיני המשומש ישנם מים שיוכלו לבדם לבצע את הקירור הנדרש של הדלק, ולא נדרשת לשם כך אספקת חשמל.
החשש למצב הכור מגיע אחרי שכבר אמש השמיעה סבא"א דאגה בנוגע למתרחש בצ'רנוביל: היא דיווחה כי איבדה את הקשר עם מערכות הניטור בתחנה ומסרה כי היא בוחנת מה הסיבה לכך. הסוכנות הביעה גם חשש לשלומם של אנשי הצוות שמוצבים בה. הרוסים לא מאפשרים להם לעזוב את משמרתם, אותה התחילו יום לפני הפלישה הרוסית, כלומר לפני 15 יום.
19 צפייה בגלריה
בחודש שעבר, לפני הפלישה הרוסית: אימון של צבא אוקראינה בעיירה הנטושה פריפיאט, ליד הכור
(צילום: רויטרס)
בסוכנות אמרו כי מצבם של 210 אנשי הצוות – בהם שומרי המתחם – מידרדר, וקראו לרוסיה לאפשר חילופי משמרות רגילים במתקן. לפי גרוסי, מצבם הרעוע של אנשי הצוות עלול אף לפגוע בבטיחות של האתר כולו. "אני מודאג מאוד מהסיטואציה הקשה והמלחיצה שבה נתונים אנשי הצוות בתחנת צ'רנוביל ומהסיכונים הפוטנציאליים שכרוכים בכך לביטחון הגרעיני", מסר גרוסי.
המלחמה באוקראינה, נזכיר, עוררה חשש גדול בעולם באשר לביטחונן של 15 תחנות הכוח הגרעיניות שבה, שיחדיו מספקות 50% מצריכת החשמל של המדינה בת 40 מיליון התושבים. בסוף השבוע האחרון פרצה אש בתחנת הכוח זפוריז'יה שבדרום המדינה בעקבות הפגזות של הכוחות הרוסיים שכבשו אותה מיד לאחר מכן. האש בתחנה הזו – הגדולה ביותר באירופה – כובתה בסופו של דבר ולא גרמה נזק לכורים הגרעיניים עצמם, אך בארה"ב אמרו כי העולם היה כ"פסע" מאסון גרעיני נוסף, כמו זה שאירע בצ'רנוביל.
מסדרונות הומניטריים, רוסיה במצב לחימה "שקט"
בינתיים, נראה שכבר כמה שעות מחזיקה הפסקת האש הזמנית שעליה הכריזו מוסקבה וקייב בכמה אזורים באוקראינה, על מנת לאפשר מסדרונות הומניטריים לפינוי אזרחים מערים שמכותרות בידי הצבא הרוסי. הבוקר הודיעה הממשלה בקייב כי כוחותיה הסכימו לנצור את האש בכמה אזורים, בין 9:00 ל-21:00, ובמסגרת ההסכם מול מוסקבה אמורים היו להיפתח שישה מסדרונות הומניטריים מכמה ערים, כולל העיר הנצורה מריופול שחווה משבר הומניטרי חמור ביותר, אולם ממנה טרם ברור אם הפינוי אכן יצא לפועל.
19 צפייה בגלריה
נשיא אוקראינה זלנסקי בסלפי מקייב. 18 אלף איש מתפנים מהאזור
(צילום: רויטרס / Instagram/Volodymyr Zelenskiy)
על פי מוסקבה, כוחותיה עברו בבוקר למצב לחימה "שקט", ומסדרונות הומניטריים ייפתחו מהערים קייב, צ'רנייב, סומי, חרקוב ומריופול. בפעמים קודמות שהכריזה על מסדרונות שכאלו הנתיבים מהבירה קייב, צ'רנייב וחרקוב הובילו לרוסיה עצמה או לבלארוס, במה שנתפס על ידי האוקראינים כמהלך ציני לחלוטין ונדחה על ידם. אולם הבוקר הודיעה סגנית ראש הממשלה של אוקראינה, אירינה ורשצ'וק, כי במסגרת המסדרונות ההומניטריים המתוכננים כל נתיבי הפינוי יובילו לאזורים שנמצאים בשליטה אוקראינית.
בצהריים פרסם הנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי סרטון שבו דיווח כי גם בפרברי קייב מתבצע פינוי, שבמסגרתו אמורים להגיע אל תוך הבירה עצמה כ-18,000 איש. הרשויות האוקראיניות אישרו הבוקר כי גם מהעיר סומי החל מבצע פינוי, אל העיר פולטבה שמדרום לה, אחרי שגם אתמול פונו ממנה כ-5,000 איש. מסדרון הומניטרי נפתח גם מהעיר אנרגודר שבדרום אוקראינה, אל עבר העיר הסמוכה זפוריז'יה. פינויים תוכננו גם מוולנובאחה הסמוכה ומאיזיום שבמחוז חרקוב, במזרח. מושל חרקוב טען בצהריים כי הפינוי מאיזיום מתעכב, בגלל הפגזות רוסיות שנמשכו באזור.
המסדרונות ההומניטריים הללו נעשים על רקע לחץ בינלאומי כבד לאפשר פינוי של אזרחים מהאזורים מוכי הקרבות, כשלפי הממשלה בקייב וממשלות המערב הצבא הרוסי מפגיז אותם ומפציץ אותם ללא התחשבות בפגיעה באזרחים חפים מפשע. זאת, במסגרת טקטיקה של הטלת מצור על ערים וכתישתן, כפי שעשתה רוסיה גם בצ'צ'ניה ובסוריה, עד לכניעת תושביהן.
19 צפייה בגלריה
פינוי קשישה במריופול, אחרי שדירתה ניזוקה בהפגזות. בעיר אין מים, מזון וחשמל
(צילום: AP )
העיר שנראה שזקוקה יותר מכל למסדרון הומניטרי היא מריופול שלחופי ים אזוב, ובה בימי שגרה כ-430,000 תושבים. בעיר מדווחים על מחסור חמור במים, מזון וחשמל, ולפי דיווחים גופות מוטלות ברחובות בעקבות ההפגזות הרוסיות. כאמור, עדיין לא ברור אם היום החל הפינוי ממריופול. גם אתמול אמור היה להיפתח ממנה מסדרון הומניטרי, אך באוקראינה טענו כי רוסיה הפגיזה את נתיב הפינוי ובכך מנעה את החילוץ של הרבבות המחכים שם לסיוע. הפסקת אש דומה באזור העיר הופרה גם בשבוע שעבר.
על רקע מה שנראה כרגיעה מסוימת בקרבות, בצהריים קראה מוסקבה להמשיך במשא ומתן מול קייב שנערך בבלארוס, שם התקיימו כבר שלושה סבבי שיחות. בהודעת משרד החוץ הרוסי הובהר כי בכוונת רוסיה להשיג את יעדי הפלישה – בין היתר הפיכתה של אוקראינה לניטרלית בעימות שבין מוסקבה למערב – אך נאמר כי הוא מקווה שניתן יהיה להשיג את היעדים הללו באמצעות משא ומתן.
דוברת משרד החוץ במוסקבה, מריה זחרובה, התעקשה שיעדי הפלישה לא כוללים את הפלת הממשלה הפרו-מערבית בקייב, שבראשה עומד הנשיא זלנסקי. כמו פוטין לפניה, טענה זחרובה כי "המבצע המיוחד", הכינוי שבו משתמשים ברוסיה לתיאור המלחמה, מתבצע בדיוק על פי התוכנית שנקבעה לו, ולא מתעכב בשל בעיות לוגיסטיות שונות או בשל ההתנגדות האוקראינית העזה כפי שסבורים במערב. זחרובה טענה עוד כי עד כה 140,000 אזרחים אוקראינים ברחו מהקרבות לשטחה של רוסיה.
מחוקק אוקראיני: "לא נסכים לתנאי פוטין להפסקת אש"
(צילום: שמוליק דודפור)
בדבריה המשיכה זחרובה, כמו בכירים אחרים בממשל פוטין, לפזר האשמות חסרות בסיס נגד אוקראינה, אולי כדי להצדיק בדיעבד את הפלישה אליה. זחרובה דרשה כעת שוושיגטון תסביר מדוע היא תומכת לכאורה בתוכנית שזחרובה טוענת כי הממשלה האוקראינית מפעילה, לפיתוח נשק ביולוגי. היא טענה שראיות לקיומה של התוכנית הזו נחשפו מאז תחילת הפלישה, וכי מוסקבה גילתה שאוקראינה פיתחה לכאורה רכיבים של נשק ביולוגי במעבדות שנמצאות בסמיכות לגבול רוסיה. לטענתה, לאחר הפלישה הורה משרד הבריאות האוקראיני להשמיד דגימות של פתוגנים מסוכנים. לטענות הללו אין כמובן שום הוכחה, ובאוקראינה ובארה"ב הכחישו אותן מכל וכל. בפנטגון אמרו כי מדובר בהאשמות מגוכחות.
זלנסקי: "הוכחנו שלא ניכנע"
ההאשמה הזו של זחרובה מצטרפת להאשמה אחרת שהשמיע הבוקר משרד ההגנה במוסקבה: הוא טען כי הגיע לידיו מסמך בן 6 עמודים ששייך לכאורה למשמר הלאומי האוקראיני, ומעיד לטענתו על תוכניות למתקפה שתוכננה לפני פרוץ המלחמה נגד הבדלנים הפרו-רוסים בחבל דונבאס. סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה כי אינה יכולה לאשש את אמינות המסמך הזה, שכתוב באוקראינית. הנשיא ולדימיר פוטין, נזכיר, הצדיק את הפלישה לאוקראינה, בין היתר, בטענה שרוסיה נדרשת להגן על אותם בדלנים בדונבאס, שב"עצמאותם" הוא הכיר מספר ימים לפני הפלישה.
בצהריים הגיבו במוסקבה בחריפות להחלטתו אמש של הנשיא האמריקני ג'ו ביידן להטיל חרם על ייבוא לארה"ב של נפט, גז ופחם מרוסיה, על מנת לפגוע בנדבך המרכזי ביותר בכלכלה הרוסית, שעד עתה חסו עליו במערב ולא הטילו עליו סנקציות, בין היתר בשל התלות הגבוהה של אירופה בגז הרוסי, והחשש שסנקציות כאלו יביאו לעלייה במחירי הנפט והגז. בקרמלין אמרו בצהריים כי ארה"ב הכריזה למעשה על "מלחמה כלכלית" נגד רוסיה, וכי זו שוקלת כעת היטב את התגובה שלה. דוברו של פוטין, דמיטרי פסקוב, הדגיש כי רוסיה הייתה מאז ומעולם – ותמשיך להיות – ספקית אנרגיה אמינה. דבריו מגיעים דווקא על רקע איום שהשמיעו גורמים מסוימים במוסקבה, ולפיהם זו תוכל לנתק את זרם הגז לאירופה.
19 צפייה בגלריה
ביידן, פוטין והגז הרוסי. מוסקבה על חרם הנפט האמריקני: "זו מלחמה כלכלית"
(צילום: EPA, shutterstock ,רויטרס)
ביידן מכריז אמש על חרם נגד הגז והנפט של רוסיה
(צילום: רויטרס)
בינתיים, באוקראינה ממשיכים לקרוא למערב לספק להם כלי נשק נוספים כדי להדוף את המתקפה הרוסית – בעיקר מטוסי קרב. בצהריים הגיב הנשיא זלנסקי למחלוקות שהתגלעו בברית נאט"ו בסוגיה, וקרא למדינות הברית שלא להתעכב בקבלת החלטה. "קבלו אותה במהירות האפשרית, שלחו לנו מטוסים!", דרש זלנסקי. פולין, נזכיר, הודיעה הלילה כי היא מוכנה להעביר לאוקראינה את מטוסי המיג-29 שלה, שעליהם מאומנים הטייסים האוקראינים, אך לא באופן ישיר. ורשה דרשה שאלו יועברו קודם לנמל תעופה אמריקני בגרמניה. ארה"ב הופתעה מההצעה הזו, והפנטגון דחה אותה: הוא הסביר שהיא בלתי-ישימה, כיוון שהטסת המטוסים הללו לאוקראינה עלולה להיחשב בידי הרוסים כשהשתתפות פעילה בלחימה, באופן שעלול להצית עימות צבאי גלוי בין ברית נאט"ו לרוסיה.
בסרטון שלו פנה זלנסקי גם לחיילים הרוסים, ברוסית, וקרא להם לעזוב את ארצו: "ההתנגדות שלנו לאורך כמעט שבועיים הראתה לכם שלא ניכנע, בגלל שזהו ביתנו. אלו המשפחות שלנו והילדים שלנו. אנחנו נילחם עד אשר נוכל להחזיר חזרה את אדמותינו", אמר. "אתם עדיין יכולים להציל את עצמכם, אם פשוט תלכו הביתה".
דבריו מגיעים גם על רקע ההפגנות האמיצות שנמשכות בערים האוקראיניות שנכבשו על ידי הרוסים. בצהריים מסרו הרשויות האוקראיניות כי הכוחות הרוסיים עצרו בהפגנות נגדם כבר יותר מ-400 איש באזור חרסון, העיר הגדולה ביותר שכבשו הרוסים עד כה, בשבוע שעבר.
פורסם לראשונה: 14:12, 09.03.22
