פרקליטות מחוז צפון הגישה הבוקר (יום ראשון) לבית משפט השלום בטבריה כתב אישום נגד ראמי איסמעיל הייב, מגובי הפרוטקשן המוכרים ביותר בגליל שנתפס בשעת מעשה, בגין גביית דמי חסות, סחיטה באיומים ושיבוש מהלכי משפט. למעשה, הוא צפוי להיות העבריין הראשון בישראל שימצא את עצמו בכלא בתנאים של חוק הפרוטקשן החדש. האישום שהוגש גולל את מעשיו של הייב, שהטיל אימה על קבלנים בצפון.
בכתב האישום תואר כי הייב מעולם לא החזיק ברישיונות הנדרשים לצורך אספקת שירותי שמירה. ב-10 באוגוסט הגיע הייב לאתר בנייה של אחד מקבלני הבניין בקריית שמונה, והצהיר בפני מנהל העבודה כי הוא "שומר על האתר". כשמנהל העבודה התעקש שהוא לא שכר שירותי שמירה על האתר, לקח הנאשם את משקפי השמש שהיו על ראשו של מנהל העבודה, הרים אותם ואמר: "אני רוצה לראות את העיניים שלך, שאדע עם מי אני מדבר".
כשמנהל העבודה חש מאוים מהתנועות של הייב, הוא התקשר לדווח למוקד 100 על האירוע, ולבקשת המוקדנית גם צילם את לוחית הרישוי של רכבו של הייב. כשזה הבחין בנעשה, הוא ביקש למחוק את הצילום, ובין השניים התפתח דין ודברים. "בשלב מסוים", כך תואר, "שאל הנאשם את מנהל העבודה 'מי השומר פה?', וזה השיב 'אני'. הנאשם פנה אליו ושאל אותו: 'אם המקום הזה נשרף או יישרף בלילה?', ויצא מהמשרד". בין השניים שוב התפתח דין ודברים, והייב אמר למנהל העבודה: "אם יישרף - אתה תנשק לי את הרגליים בטובא".
בזמן שהנאשם ניגש לרכבו שחנה בשער הכניסה לאתר, הגיעה ניידת משטרתית לאתר בעקבות הדיווח של מנהל העבודה. השוטר ביקש מהייב לעצור ולהתלוות אליו לניידת, אך זה החל להסתובב מסביב לרכבו במטרה למנוע מהשוטר לעצור אותו, וטען כי הגיע לאתר "כדי לאכול צהריים עם חבר שלו". משלא נשמע להוראות, ניגש השוטר לניידת והוציא ממנה אקדח טייזר. בזמן הזה, נכתב, "הוציא הנאשם מכיסו השמאלי דבר מה שטיבו אינו ידוע במדויק, והעביר אותו לחברו שהכניסו לכיסו הימני".
"במעשים המתוארים לעיל הטיל הנאשם אימה על הנוכחים באתר בכלל, ובפרט על מנהל העבודה תוך ניצול מצוקתו, והכול כדי להניע אותו להיעתר לדרישתו לתת לו דבר שאינו מגיע לו כדין - את הזכות לספק שירותי שמירה באתר". בנוסף נכתב כי במעשיו הנאשם ניסה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת.
גורמים במשטרה ובפרקליטות הסבירו שלשום כי כתב האישום אינו נחשב ל"כבד" או "משמעותי" במיוחד. בכל זאת, מדובר באירוע בודד של עבריין שנתפס בשעת עבירה אחת, ולא התקבלו נגדו תלונות נוספות. אבל, עבור המשטרה והפרקליטות לתיק הזה יש משמעות סימבולית. מבחינתם, הוא מסמן את השינוי במדיניות המשפטית שאמורה - כך מקווים במערכת אכיפת החוק - לפגוע משמעותית בשליטת ארגוני הפרוטקשן בנגב ובגליל.
אחד השוטרים הבכירים במחוז הצפוני שמכיר היטב את מעלליו של הייב הוא ניצב-משנה רן אופיר, שמכהן היום כמפקד מרחב כינרת - מוקד הפרוטקשן הבוער ביותר בגליל. בשנת 2017 היה מעורב אופיר בחקירה הארוכה והמורכבת שבמסגרתה הוגשו כתבי אישום נגד 30 מחברי כנופיית טובא זנגריה, שבמשך עשור גבתה דמי חסות במיליוני שקלים מחברות בנייה ועבודות עפר ברחבי הצפון תמורת "הגנה" על ציוד. בין העצורים אז היה גם הייב, והוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות דומות לאירוע שבו נתפס לפני כשבועיים. בשל החקיקה שלא הייתה מותאמת לעבירות גביית דמי החסות, הוא שוחרר כעבור חודשים ספורים ממאסרו.
"חיכינו שנים לחוק הזה, שסוף-סוף מותאם לפשיעה המורכבת שאנחנו נלחמים בה", אמר שלשום אופיר ל-ynet. "כעת העונש חייב להיות חמור יותר מאשר אם היה נתפס לפני כניסת החוק לתוקף".
חוק הפרוטקשן של חברי הכנסת יצחק קרויזר ואלמוג כהן מעוצמה יהודית וניסים ואטורי מהליכוד אושר סופית ביום האחרון לכנס הקיץ, ושינה את ההתייחסות המשפטית בחקיקה לעבירות - וגם קבע עונשי מינימום למורשעים. כך, בחוק נקבעו מדרגי ענישה שהמשותף לכולם הוא שהרשעה בהם תחייב את השופטים בבתי המשפט להטיל עונשי מינימום על המורשעים. כך למשל, עבריין שדרש להעניק שירותי שמירה או "תמורה שאינה ממשית" יקבל לכל הפחות שנת מאסר וחצי, ועד 6 שנות מאסר; אם עשה זאת באיומים, ייגזרו עליו שבע שנות מאסר לכל היותר, ולפחות כשנתיים; ואם הצליח לגרום לבעל העסק לשלם, יוטלו עליו עד תשע שנות מאסר ולא פחות משנתיים ורבע בכלא.