אוניברסיטאות הרווארד, MIT ופנסילבניה (UPenn) עלו לכותרות בגלל הופעת הנשיאות שלהן בשימוע בקונגרס בשבוע שעבר בו הן התקשו לומר אם קריאות לרצח עם נגד יהודים מפרות את התקנון של המוסדות בראשם הן עומדות ("זה תלוי בקונטקסט"), אבל מחקר חדש שמדרג את הקמפוסים ברחבי ארצות הברית לפי רמת האנטישמיות בהם בעקבות טבח ה-7 באוקטובר מגלה ששתיים מתוך שלוש אוניברסיטאות העילית לא נמצאות בראש הרשימה. קולומביה, UCLA, אוניברסיטת ניו יורק (NYU), מישיגן-אן ארבור וברקלי, למשל, כולן "מככבות" לא פחות. מצד שני אוניברסיטת פלורידה, דיוק, ברנדייס, טוליין והפוליטכניק בקליפורניה (Cal Poly) דורגו בין הידידותיות ביותר ליהודים.
למרות העלייה הדרמטית ברמת האנטישמיות בקמפוסים ככלל, החוקרים מאוניברסיטת ברנדייס הופתעו לגלות את הפערים הגדולים בין מוסד אחד לשני. "האוניברסיטאות שהיו בכותרות אינן בהכרח מייצגות את מה שקורה בטבלה", אמרו. במוסדות מסוימים, כמו אוניברסיטת טוליין (Tulane) בניו אורלינס למשל, אירעו כמה תקריות מתוקשרות של אנטישמיות ואף תקיפות של סטודנטים יהודים בהפגנות, אך תוצאות המחקר מציבות את האוניברסיטה כאמור דווקא בתחתית הטבלה. לדברי החוקרים "אם קוראים עיתונים, אפשר לחשוב שכל קמפוס במדינה בוער, אבל יש כמה קמפוסים, אפילו כאלה עם תקריות חמורות, שבהם הסטודנטים לא מרגישים את רמת ההטרדה כמו בקמפוסים אחרים".
השימוע של נשיאת אוניברסיטת פנסילבניה ליז מגיל
(צילום: רויטרס)
כך למשל, ב-12 המוסדות האקדמיים בהם נרשמה הכי הרבה אנטישמיות, 85% מהתלמידים היהודים מרגישים עוינות כלפי יהודים ו-94% כלפי מדינת ישראל. לעומת זאת בקמפוסים בהם דווח על הכי מעט אנטישמיות, רק 49% מהתלמידים היהודים מרגישים עוינות כלפי יהודים, ו-63% כלפי ישראל. שליש מהסטודנטים במוסדות עם האנטישמיות הגבוהה ביותר מרגישים עוינות כלפי מדינת ישראל מצד אנשי סגל, וכ-80% מצד סטודנטים אחרים. 30% מהסטודנטים במוסדות הבעייתים ביותר הואשמו אישית בפעולות של ממשלת ישראל, לעומת 9% במוסדות הידידותיים. הסטודנטים היהודים שמרגישים מאוימים מדווחים על חשש מפני הצד השמאלי-פרוגרסיבי של המפה ורק מיעוט מהצד הימני-גזעני. נתון מעניין אגב הוא כי בעוד רוב מוחץ של 97% מהסטודנטים היהודים במחקר רואים באור חיובי את מדינת ישראל, רק 56% רואים את הממשלה הישראלית באור חיובי, נתון שמאשר כי הקרע בין יהדות התפוצות למדינה, שהחל עם המאבק על המהפכה המשפטית, עודנו חי וקיים.
אך כמה מהנתונים נותנים גם פרופורציות לתופעת האנטישמיות בקמפוס: פחות מ-2% מהתלמידים חוו התקפה פיזית אנטישמית, והנתון הזה לא השתנה באופן משמעותי בין מוסד למוסד. ללא קשר לקמפוס, רק 15% מהנשאלים דיווחו שחששות לגבי אנטישמיות השפיעו על חיי היומיום שלהם "לעתים קרובות", אם כי 9% דיווחו שחששות אלה השפיעו על חיי היומיום שלהם "כל הזמן".
החוקרים תשאלו למעלה מ-2,000 תלמידי תואר ראשון ב-51 מוסדות אקדמיים ברחבי ארצות הברית לגבי ההשפעה של מתקפת החמאס ב-7 באוקטובר על האווירה בקמפוס. הן כללו בזה תקריות שנאה של אלימות פיזית ומילולית, השחתת רכוש וריסוס כתובות גרפיטי, התנכלויות מצד אנשי סגל וחברים לספסל הלימודים, הטרדות ברשתות החברתיות וביקורת שקשורה לסטריאוטיפים אנטי-יהודים קלאסיים או לפעולות ממשלת ישראל. את התוצאות חילקו לארבע קבוצות, מ"רמת האנטישמיות הגבוהה ביותר" ועד רמת "מתחת לממוצע".
אבל המלחמה משפיעה גם על איכות האקדמיה. מחקר אחר של אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון ואוניברסיטת מרילנד מראה ש-82% מחוקרי המזרח התיכון באקדמיה בארה"ב מפעילים צנזורה עצמית כשזה נוגע למלחמה בין ישראל לחמאס - הן בחיים הפרטים והן בעבודת המחקר האקדמית שלהם. 81% מהם מצנזרים את עצמם לגבי ביקורת על ישראל, רק 11% על הפלסטינים ו-2% על מדיניות ארה"ב. 60% מהמשיבים אמרו שזה נובע מחשש לאי הלימה עם תרבות הקמפוס ופגיעה בסטודנטים; 53% ציינו דאגה לגבי לחץ מצד קבוצות הסברה חיצוניות; 40% היו מודאגים ממשמעת מצד מנהלי אקדמיה; ו-19% חשבו שזה יכול להשפיע על גיוס כספים מוסדיים.
החוקרים הזהירו מפני "תופעת סתימת הפיות" ו"תרבות הביטול" שמחלחלת באקדמיה במיוחד מאז תחילת המלחמה בעזה. לדבריהם המניע העיקרי של הצנזורה העצמית הוא פחד, ולאו דווקא רגישות או תרבות "פוליטיקלי קורקט". "ישנם רבים שמצנזרים את עצמם כי קיבלו עצות מעמיתים בכירים או ממנהלים לא לומר דבר שעלול להתפרש בצורה פוגענית על ידי אנשים, וכי זה לא יועיל לקריירה שלהם", הסבירו. "במיוחד עוזרי פרופסור וסטודנטים לתארים מתקדמים. זאת לא צנזורה עצמית כי אתה רגיש, אלא יותר מתוך דאגה מההשלכות. היו היו כמה שמנהלים אמרו להם לשים לב למה שהם אומרים בפומבי והיו הרבה עמיתי מחקר שאמרו שהם לא הוזמנו כאשר האוניברסיטה ערכה אירועים על עצם נושא המומחיות שלהם, כי הם חששו שדעותיהם עלולות לא להתאים למה שצריך בקמפוס״.
זה בדיוק המקרה של פרופ' דן כלב בן ה-64, מומחה לאיכות הסביבה ושינוי אקלים שהיה אמור להגיע כמדי שנה כמרצה אורח לשיעור בקורס מדיניות סביבתית באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. השנה, ברגע האחרון, הוא קיבל מכתב מהפרופסור שהנחה את הקורס שאמר לו שלא יטרח להגיע. מתברר שבימים שלפני הקורס התלמידים בחנו את היסטוריית הציוצים והפוסטים של כלב ברשתות החברתיות וגילו כי הוא מקדם "תעמולה פרו-ישראלית".
בעצומה שנחתמה על ידי יותר מ-30 תלמידים הם טוענים כי ישראל מבצעת פשעים סביבתיים ש"שינו לנצח את האקולוגיה של קהילה ונוף שפעם פרחו". העצומה מאשימה את כלב ב"תפקיד פעיל בציוץ מחדש והפצת תעמולה פרו-ישראלית, שלעתים קרובות משווה קולות פרו-פלסטינים לאנטישמיות". כלב, חבר מועצת העיר אוקלנד ופעיל בולט בקהילה היהודית שלה אמר שהמכתב "מטורלל". לדבריו נושא ישראל מעולם לא עלה כלל בכיתה והשיעור שלו אמור לספק לתלמידים בסך הכל למידה מעשית וחשיפה לאנשי מקצוע בתחום. מאוניברסיטת ברקלי נמסר בתגובה שמה שהתרחש "לא עולה בקנה אחד עם ערכי האוניברסיטה" וכי התקרית נמצאת בבדיקת ההנהלה.
4 צפייה בגלריה
הפגנה נגד ישראל באוניברסיטת קולומביה. אחד מהמוסדות הפחות נעימים ליהודים
(צילום: Bryan R. Smith / AFP)
"סתימת הפיות" הזאת עובדת גם כאמור מהצד השני, ולא רק באקדמיה. בחודשים שחלפו מאז תחילת המלחמה התבטאויות נגד ישראל עלו לאנשים בולטים בעבודתם, ע"ע סוזן סרנדון. בשבוע שעבר העימותים האלה הותירו דמות מפורסמת אחרת ללא עבודה: סנטה קלאוס. תושב לונג איילנד בשם קו דורף, שחקן סנטה קלאוס ותיק בן 70, צחצח את זקנו לקראת אירוע ג'ימבורי שנערך על ידי לשכת המסחר המקומית, אלא ששלושה ימים לפני נאמר לו שהוא משוחרר מתפקידו.
מתברר שחברי הקהילה המקומית לא אהבו את התבטאויותיו נגד ישראל במהלך הרצאה בבית הכנסת המקומי על המלחמה בעזה. דורף אמר שם בין השאר למרצה האורח כי הוא "מזועזע" מכך שהוא "מפיץ תעמולה של ממשלת נתניהו". מלשכת המסחר נמסר בהצהרה כי היא קיבלה 11 מיילים מחברי בית הכנסת שביקשו "למצוא סנטה אחר". כמה הורים אמרו שהם לא היו מגיעים לאירוע חג המולד אם מר דורף יהיה שם. זה ללא ספק התלונות הרבות ביותר שהארגון קיבל אי פעם על נושא כלשהו, מסרו.
דורף אמר לתקשורת המקומית שלמרות הכעס על כך שהוא "בוטל" בגלל דברים שאמר כבן אדם בסביבה אזרחית לחלוטין ולא בתפקיד סנטה - אין לו רגשות רעים כלפי לשכת המסחר או הקהילה. למעשה, התקרית נתנה לו השראה להתחיל פודקאסט ללימוד אנשים על תרבות ערב.
