הרוב לבחירת שופטים, הגבלת פסילת חוקים והוויכוח על פסקת ההתגברות

המחאות נגד המהפכה המשפטית שמקדמת הממשלה נמשכות ללא הפסקה, כשבמקביל הקואליציה ממשיכה בהליך החקיקה. בינתיים, נשיא המדינה יצחק הרצוג פרסם מתווה פשרה רשמי, בתקווה שהדבר ירגיע את הרוחות. עוד קודם לכן הוצג "מתווה הארבעה", שזכה לתמיכת מובילי המהפכה. בינתיים הקואליציה הודיעה על ריכוך חלק מהחוקים שעוררו סערה. אז מה ההבדלים בין המתווים - לעומת המהפכה המשפטית שמקדמת הקואליציה? ynet עושה סדר.
הנשיא מציג את המתווה
 (צילום: לע"מ)

הוועדה לבחירת שופטים
אחד המאבקים המרכזיים הוא על הרכב הוועדה לבחירת שופטים. כיום מכהנים בוועדה תשעה חברים – שר המשפטים ושר נוסף, שני חברי כנסת, שני חברי לשכת עורכי הדין ושלושה שופטים, בהם נשיאת העליון. כדי למנות שופטים לבית המשפט העליון יש צורך בתמיכה של שבעה מחברי הוועדה.
לפי תוכנית נתניהו-לוין המעודכנת, פרט לשר המשפטים בוועדה יהיו חברים עוד שני שרים וארבעה חברי כנסת – יו"ר ועדת חוקה, ח"כ מהקואליציה ושני ח"כים מסיעות שונות של האופוזיציה. מלבדם יכהנו בוועדה נשיא בית המשפט העליון ושני שופטים נוספים. מינוי של שופט עליון יהיה ברוב של לפחות שישה מחברי הוועדה, מספר החברים מטעם הקואליציה. מינוי של שופט עליון שלישי יחייב תמיכה של נציג אופוזיציה, ומינוי של שופט עליון רביעי והלאה יחייב תמיכה של נציג אופוזיציה ושל אחד השופטים.
3 צפייה בגלריה 
מובילי התוכנית המשפטית של הממשלה. רוב מובנה לקואליציה ויכולת למנות שופטי עליון בקלות
(צילום: אלכס קולומויסקי)
לפי מתווה הנשיא הרשמי, בוועדה יכהנו 11 חברים - בהם שלושה שרים, ח"כ מהקואליציה, שני ח"כים מסיעות אופוזיציה שונות, נשיא העליון ושני שופטי עליון נוספים, ושני נציגי ציבור משפטנים שיתמנו במשותף על ידי שר המשפטים ונשיא העליון. כלומר, לא יהיה רוב אוטומטי לקואליציה. בחירת שופטי עליון יהיה ברוב של שבעה חברים, בחירה בשאר הערכאות תהיה גם כן ברוב של שבעה חברים, בדרישה שאחד מהם יהיה שופט עליון מכהן. 
מתווה הארבעה הציג שתי חלופות להרכב הוועדה לבחירת שופטים. לפי החלופה הראשונה, הוועדה תכלול את שר המשפטים ושני שרים נוספים, יו"ר ועדת חוקה, שני ח"כים מהקואליציה ושניים מהאופוזיציה, נשיא העליון ושני שופטים נוספים שייבחרו על ידי העליון. מינוי שופט עליון ייעשה ברוב של שמונה חברי ועדה. במינויים של שופטי שלום ומחוזי יהיה שינוי בוועדה – כך שבמקום שלושה שופטי עליון – יהיה אחד מהעליון ושניים מהמחוזי.
החוקים הראשונים עוברים בקריאה ראשונה בכנסת
 (צילום: ערוץ כנסת)
לפי החלופה השנייה של מתווה הארבעה, הוועדה תכיל ארבעה נציגים של הקואליציה (שר המשפטים, יו"ר ועדת חוקה ושני נציגים נוספים), ארבעה מהאופוזיציה וארבעה שופטים. המינויים לעליון ייעשו בשיטת "תיבת נוח", כלומר, בכל פעם יתמנו שני שופטים – אחד מטעם הקואליציה ואחד מטעם האופוזיציה. שופטי העליון ישתתפו בדיונים כמשקיפים ולא יוכלו להצביע על המינויים, למעט הנשיא. לשופטים תהיה זכות וטו אחת בקדנציה למינוי של האופוזיציה ולמינוי של הקואליציה. שר המשפטים יוכל להטיל וטו על מועמד של האופוזיציה פעם אחת בקדנציה. כדי למנות שופטים בבתי המשפט המחוזיים או השלום תידרש תמיכה של שני חברי קואליציה, שניים מהאופוזיציה ושלושה שופטים.
פסקת התגברות
הקואליציה כבר הספיקה להעביר בקריאה ראשונה את הצעת החוק שמאפשרת לכנסת להתגבר על פסק דין של בית המשפט ולחוקק מחדש חוק מבלי שהשופטים יוכלו לבטלו שוב. זאת בתנאי שהחוק המחודש יעבור ברוב של 61 ח"כים בשתי כנסות ברצף. בנוסף, לפי ההצעה, ניתן יהיה "לחסן" מראש חוק מפני ביקורת שיפוטית, גם אם הוא סותר את חוקי היסוד.
לפי מתווה הנשיא הרשמי, לא תחוקק פסקת התגברות.
לפי מתווה הארבעה, הכנסת תוכל לשוב ולחוקק חוק שבוטל או שונה על ידי בית המשפט ברוב של 65 חברי כנסת. אם החוק יעבור רק ברוב של 61 ח"כים הוא ייכנס לתוקף רק כחצי שנה לאחר שתיבחר הכנסת הבאה. ביקורת שיפוטית על חוק שחוקק מחדש תוכל להתבצע רק חמש שנים מיום שנכנס לתוקף.
3 צפייה בגלריה 
שני מתווים שוללים על הסף פסקת התגברות, מתווה הארבעה והתוכנית של הקואליציה מציעות פתרונות שונים
(צילום: EPA)
פסילת חוקים על ידי בית המשפט
בית המשפט כבר קבע בעבר שבסמכותו לפסול חוקים שסותרים חוקי יסוד, ולפני שנתיים קבע גם שבסמכותו לפסול ברוב רגיל חוק יסוד שחוקקה הכנסת. עד עכשיו נפסלו 22 חוקים רגילים, ואף לא חוק יסוד אחד.
לפי תוכנית נתניהו-לוין, בג"ץ לא יוכל לפסול חוקי יסוד, ואילו חוקים רגילים ניתן יהיה לבטל רק בהרכב מלא של השופטים ובתמיכה של 12 או 13 מתוך 15 השופטים.
לפי מתווה הנשיא הרשמי, בג"ץ לא יוכל לבטל חוקי יסוד. פסילת חוקים רגילים תוכל להיות רק בהרכב מורחב של 11 שופטים ובתמיכה של שני-שליש מהשופטים, כלומר בתמיכה של לפחות שבעה מהשופטים בהרכב. אם רוב השופטים יקבעו שהחוק סותר חוק יסוד הכנסת תדון בו שוב ותבחן תיקוני חקיקה.
לפי מתווה הארבעה, תוקפם של חוקי יסוד אינו שפיט בשום עילה ובשום ערכאה שיפוטית. ביקורת שיפוטית על חוקים רגילים תתאפשר רק על ידי בית המשפט העליון ותוכרע בתמיכה של 11 מתוך 15 השופטים.
הגדרת חוקי יסוד
תוכנית נתניהו-לוין משאירה את מצבם של חוקי היסוד כפי שהם כיום – רובם אינם משוריינים ואת חלקם ניתן לשנות ברוב של 61 חברי כנסת.
לפי מתווה הנשיא הרשמי, חוק יסוד יתקבל בארבע קריאות – בשלוש הראשונות נדרש רוב של לפחות 61 ח"כים, ואילו בקריאה הרביעית נדרשת תמיכה של לפחות 80 ח"כים אם ההצבעה נערכה לפחות 3 חודשים אחרי הקריאה השלישית ולא בחצי השנה הראשונה לכהונת הכנסת. ניתן יהיה להעביר את החוק בקריאה רביעית גם ברוב של 70 ח"כים - רק אם ההצבעה נערכה בכנסת הבאה. הוראות חוק הקשורות לבחירות תתקבלנה ברוב של 80 ח"כים בכל ארבע הקריאות.
לפי מתווה הארבעה, חוק יסוד יתקבל בארבע קריאות – כשבכל אחת מהן נדרש רוב של לפחות 61 ח"כים. אם חוק היסוד התקבל ברוב שפחות מ-70 ח"כים או אם הוא עוסק בשינוי שיטת הבחירות, ההצבעה בקריאה רביעית תתקיים לאחר הבחירות לכנסת הבאה. חוקי היסוד הקיימים, לרבות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, יאושררו כחטיבה אחת בתמיכה של לפחות 70 ח"כים בשלוש קריאות כבר בכנסת הנוכחית. לאחר מכן ניתן יהיה לשנותם, בכפוף לתנאים.
חוק היסוד האחרון שעבר בכנסת - חוק הלאום
 (צילום: ערוץ הכנסת)

עילת הסבירות
בג"ץ משתמש כיום לא פעם בעילת הסבירות כדי לבחון את חוקיות ההחלטות שמתקבלות על ידי הממשלה ורשויות המדינה.
לפי תוכנית נתניהו-לוין, לא ניתן יהיה להשתמש בעילת הסבירות כדי לבקר את שיקול הדעת של הממשלה, אלא רק בשאלות של חוסר סמכות, תקינות ההליך ועמידה בדרישות חוקים מפורשים. יו"ר ועדת החוקה רוטמן נחרץ יותר, ומציע לבטל לחלוטין את השימוש בעילת הסבירות.
לפי מתווה הנשיא הרשמי, בית המשפט לא יבחן את שיקול הדעת של הממשלה על בסיס עילת הסבירות בהחלטות בענייני מדיניות ומינוי שרים. החלטות של שרים בענייני מדיניות לא ייפסלו מחמת אי-סבירות אלא אם הן שרירותיות או מופרכות. בנוגע ליתר רשויות המדינה והרשויות הציבוריות עילת הסבירות תישאר כפי שהיא.
לפי מתווה הארבעה, הפיקוח השיפוטי על רשויות המדינה יימשך עם עילת הסבירות. לא ניתן יהיה להשתמש בעילה לפסילת מינויים בממשלה ובכנסת, או מינויים שאושרו על ידי הכנסת. בנוסף, לא ניתן יהיה להשתמש בעילה זו להתערבות בהקצאת תקציבים, כפי שנקבעה על ידי הרשות המוסמכת. מינוי של שר או ראש ממשלה שקיבל את אמון הכנסת יהיה כפוף לביקורת שיפוטית אך ורק בעילות פורמליות טכניות או לפי הוראה ספציפית בחוק יסוד שפוסל את המינוי.
היועצים המשפטיים
קידום חוק היועמ"שים הופסק בסוף ינואר, לאחר שהתברר שאין בסמכות ועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת לדון בו. לפי תוכנית נתניהו-לוין, חוות דעתם של היועצים המשפטיים לא תחייב את הממשלה או את השרים, והם יוכלו לפעול בניגוד לעמדת היועמ"שים. בנוסף, מינוי יועץ משפטי למשרד יהיה באמצעות משרת אמון.
3 צפייה בגלריה 
היועמ"שית. לפי תוכנית לוין-נתניהו, היועצים המשפטיים יהיו במשרות אמון ועמדתם לא תחייב את הממשלה והשרים
(צילום: גיל נחושתן)
לפי מתווה הנשיא הרשמי, מינוי יועץ משפטי יהיה בהליך של מכרז והשר יוכל להדיח אותו רק בכפוף לאישור ועדה בראשות היועץ המשפטי לממשלה. חוות דעת היועמ"שים מחייבת, למעט בנוגע לחוקיות תוכן הצעות חוק שהממשלה מבקשת לקדם. אם היועמ"ש החליט לא לייצג את עמדת הממשלה או חבריה הם יהיו רשאים לייצוג משפטי נפרד.
לפי מתווה הארבעה, משרת היועצים המשפטיים אינה משרת אמון, אבל חוות דעתם אינה מחייבת את הממשלה. בנוסף, הממשלה ושריה זכאים לייצוג משפטי בכל עתירה או תביעה שמוגשת נגדם ונוגעת לתפקידם, ואינם זקוקים לשם כך לרשות היועץ המשפטי. אם היועמ"ש מסרב לייצג את עמדתם הם ייצוגו על ידי עורך דין אחר בשירות המדינה או על ידי עורך דין פרטי.