הפנטגון הודיע הלילה (בין שני לשלישי) כי השלים בחינה בת 10 חודשים של פריסת כוחות הצבא האמריקניים ברחבי העולם, בחינה שעליה הורה הנשיא ג'ו ביידן זמן קצר לאחר שנכנס לבית הלבן. הדו"ח שגובש סודי ברובו, וגורמים שצוטטו בתקשורת האמריקנית אמרו כי במסגרת המדיניות החדשה לא צפויים שינויים דרמטיים בפריסת הכוחות. עם זאת, לדבריהם ארה"ב תפעל לחזק את בסיסיה ויכולותיה הצבאיות באזור האינדו-פסיפי, כדי להגיב טוב יותר לאיום הגובר מצד סין, בעוד מגמת ההפחתה של כוחות הצבא האמריקניים במזרח התיכון צפויה להימשך.
8 צפייה בגלריה
פסגה וירטואלית החודש בין נשיא ארה"ב ביידן לנשיא סין שי ג'ינפינג. מתיחות סביב שורת נושאים
(צילום: רויטרס)
הבחינה שעליה הורה ביידן עם תחילת כהונתו הייתה רק אחד מבין שורת צעדים שנקט על מנת לשרש מהיסוד את המורשת שהשאיר אחריו הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, שלעתים קרובות הודיע על החלטות צבאיות מרכזיות בציוצים בטוויטר, מבלי שהתייעץ עם יועציו או עם בעלות בריתה של ארה"ב. "מטרתנו הייתה לחדש תהליך קבלת החלטות קוהרנטי שמבוסס על אסטרטגיה", הסביר לסוכנות הידיעות רויטרס גורם ביטחוני בכיר.
הגורם הביטחוני הבכיר, ששוחח גם עם סוכנות הידיעות AFP, הבהיר כי לא צפוי כעת שינוי משמעותי בפריסת הכוחות האמריקניים בעולם. "השנה הראשונה של הממשל היא לא הזמן שבה נערוך שינויים ברמה אסטרטגית בפריסה שלנו", אמר. הוא הדגיש כי אנשי הממשל חשבו כי הבחינה נחוצה בכל זאת, כיוון שתחת ממשלו של טראמפ היו לעתים מקרים שבהם ההתנהלות ביחס לבעלות בריתה "שחקה את האמינות האמריקנית ואת האמון שנרכש בעמל רב".
מארה קרלין, סגניתו של שר ההגנה לויד אוסטין לענייני מדיניות, אמרה הלילה בתדרוך לכתבים כי האזור האינדו-פסיפי מהווה מוקד מרכזי ביותר במסגרת המדיניות האמריקנית, וכי במסגרת הבחינה התקבלו מספר המלצות שאותן ביידן אישר לאחרונה. אחת ההמלצות שאושרו, לדבריה, היא הגברת התשתית הצבאית של ארה"ב באי גואם, טריטוריה אמריקנית באוקיינוס השקט, וכן באוסטרליה, שרק לאחרונה חתמה על ברית חדשה מול ארה"ב ובריטניה, שמטרתה לספק לה צוללות גרעיניות מתקדמות.
8 צפייה בגלריה
מפציצים אמריקניים מעל גואם, ארכיון. "נחזק את התשתית הצבאית"
(צילום: AFP, US AAIR FORCE/PETER REFT)
לדברי הבכירה בפנטגון, במסגרת המענה לאיום הסיני הגובר ארה"ב תעניק גם עדיפות ל"בנייה צבאית ברחבי האיים הפסיפיים", וכן תפעל לספק לבעלות בריתה באזור גישה רבה יותר ליכולות צבאיות שונות. "באוסטרליה, אתם תראו יותר גיחות של מטוסי קרב ומפציצים, אתם תראו אימונים של כוחות קרקע ושיתוף פעולה לוגיסטי גובר; וברחבי האינדו-פסיפי את תראו מגוון של שיפורים בתשתיות", הוסיפה.
תגבור הכוחות האמריקניים באזור מגיע כאמור בצל המתיחות הגוברת מול סין. המתיחות הזו, שברקע שלה נסיקתה של סין והפיכתה ממדינת עולם שלישי למעצמה כלכלית וטכנולוגית, סובבת שורה ארוכה של נושאים – מהפרת זכויות האדם של בני המיעוט האויגורי בצפון-מערב סין, דרך דיכוי המחאה הדמוקרטית בהונג קונג ועד המחלוקת הטריטוריאלית בים סין הדרומי. סוגייה מרכזית נוספת היא המתיחות סביב האי טייוואן, שהממשלה בבייג'ינג רואה בו חלק בלתי נפרד מארצה, וצבא סין חדר בחודשים האחרונים שוב ושוב למרחב האווירי הטייוואני. הממשל בוושינגטון איים מצדו כי ארה"ב לא תשב בחיבוק ידיים אם סין תפלוש לאי ותנסה להשתלט עליו בכוח הזרוע.
בארה"ב מביעים גם חשש מההשקעה הסינית הרבה ביכולותיה הצבאיות: רק לאחרונה הפתיעה בייג'ינג את וושינגטון בניסוי בטיל שיוט על-קולי ששוגר לחלל – כלי נשק שאותו קשה מאוד ליירט ושגם רוסיה וארה"ב עמלים בשנים האחרונות על פיתוחו. ראש המטות המשולבים של צבא ארה"ב, הגנרל מארק מילי, אמר לאחרונה כי אותו ניסוי באוגוסט היה עבור וושינגטון רגע מפתיע מאוד, כמעט כמו זה שחוו האמריקנים לפני עשרות שנים, כאשר הסובייטים עקפו אותם בתחילת המרוץ לחלל ושיגרו ב-1957 את הלוויין המלאכותי הראשון אי-פעם, ספוטניק.
8 צפייה בגלריה
מפציץ אמריקני לצד מטוס קרב ישראלי, בחודש שעבר. "נוכל לשלוח במהירות כוחות אם יהיה איום"
(צילום: דובר צה"ל )
הדו"ח שגיבש הפנטגון בבחינה שערך עוסק גם במתיחות מול רוסיה של הנשיא ולדימיר פוטין, אך הגורמים האמריקניים לא חשפו פרטים של ממש מההמלצות בתחום הזה. גורם אחד ששוחח עם CNN אמר לרשת החדשות האמריקנית כי הדו"ח קורא להגביר ו"לבסס מחדש" את המוכנות הצבאית מול רוסיה, במיוחד באזור מזרח אירופה. גם שם, נזכיר, המתיחות כעת גבוהה: בשבועות האחרונים ריכזה רוסיה כוחות צבא גדולים סמוך לגבול עם אוקראינה, ובמערב מביעים חשש כי ייתכן שהיא שוקלת את האפשרות לפלוש למזרח המדינה, שם נלחמים בדלנים פרו-רוסים בכוחות הממשלה הפרו-מערבית בקייב.
לפי CNN, הגורם ששוחח עמה אמר כי כדי למקד את תשומת הלב באזור האינדו-פסיפי ובסין, יהיה צורך "להפחית" את כמות הכוחות והציוד הצבאי באזורים אחרים בעולם. בדיווח לא צוין במפורש אם הכוונה להפחתת הכוחות במזרח התיכון, אך מדובר במגמה שהחלה עוד בתקופתו של טראמפ, ושאותה ביידן המשיך: הדוגמה הבולטת ביותר בתקופתו היא כמובן הנסיגה מאפגניסטן, שהסתיימה במפח נפש רב, כאשר עוד במהלך הנסיגה השתלט מחדש הטליבאן על כלל המדינה, ואילץ את ארה"ב ומדינות המערב לפתוח במבצע חילוץ בהול מנמל התעופה בקאבול.
קרלין, אותה בכירה בפנטגון, אמרה בתדרוך הלילה כי "המחויבויות הגלובליות" של ארה"ב מאלצות את וושינגטון לערוך "שינויים מתמשכים בפריסת הכוחות שלנו במזרח התיכון". עם זאת, היא הדגישה כי "תמיד תהיה לנו היכולת לשלוח במהירות כוחות לאזור על בסיס הסביבה המאיימת". בדיווח ב-CNN צוין כי במסגרת הדו"ח של הפנטגון נקבע כי יש להמשיך לתפעל בסיסים אמריקניים בעיראק ובסוריה, לצד חיזוק היכולות הצבאיות של כוחות ידידותיים במדינות הללו.
