צעד ראשון של הקואליציה להחזרת יו"ר ש"ס לשולחן הממשלה - ציר עוקף בג"ץ: על שולחן הכנסת הונחה היום (שני) הצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון - ביקורת שיפוטית לעניין כשירות במינוי), שזכתה לכינוי "חוק דרעי 2" לצורך החזרתו של יו"ר ש"ס ח"כ אריה דרעי לממשלתו של בנימין נתניהו.
התיקון להצעת החוק, שעליו חתום יו"ר הקואליציה אופיר כץ וכל חברי הכנסת מהקואליציה פרט לדרעי עצמו שמצוי בניגוד עניינים, קובע כי בג"ץ לא יוכל להתערב באמצעות ביקורת שיפוטית על מינוי שרים וזהותם.
לפי הנוסח של התיקון שמבקש להחזיר את דרעי לתפקיד שר הפנים ושר הבריאות למרות פסילת כהונתו בבג"ץ, "בית המשפט, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא מוסמך לקיים ביקורת שיפוטית על מינויים של שרים וזהותם, מכל עילה שהיא, למעט לעניין תנאי הכשירות שקבע המכונן".
ההצעה תובא בשבוע הבא לוועדת הכנסת בראשות ח"כ כץ כדי לאשר פטור מחובת הנחה - הליך מזורז שיקצר את החקיקה ב-45 ויאפשר את העברתה מיד לדיונים לקראת אישור והצבעות בקריאה ראשונה ולאחר מכן בקריאה שנייה ושלישית. ביום רביעי הבא צפויה ההצעה לעלות להצבעה במליאה בקריאה טרומית, והדיונים בעניינה יימשכו בשבועות הקרובים, אך ככל הנראה לא יושלמו לפני פגרת פסח.
אריה דרעי ובנימין נתניהו בישיבת סיעה של ש"ס
(צילום: גיל יוחנן)
מליאת הכנסת אישרה בדצמבר האחרון ברוב של 63 תומכים מול 55 מתנגדים את "חוק דרעי 1", שהיה אמור לאפשר ליו"ר ש"ס להתמנות כשר בממשלה אף על פי שהוטל עליו מאסר על-תנאי בעת הרשעתו בעבירות מס. ואולם, בהמשך בג"ץ קבע ברוב של 10 מול 1 כי דרעי פסול מלכהן כשר עקב "חוסר סבירות קיצוני". בעקבות כך נאלץ ראש הממשלה בנימין נתניהו לפטר אותו מהממשלה.
לפי ההערכות, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה תאמר ש"חוק דרעי 2" אינו חוקתי ותציע לכנסת לא לאשרו. אם החוק יעבור בכל מקרה, צפוי להתחולל שוב משבר חוקתי בסוגיה: בהרב-מיארה לא צפויה להגן עליו בבג"ץ במקרה ויוגשו עתירות נגד חוקתיות החוק.
במקביל ממשיכה המערכת הפוליטית לעסוק במהפכה המשפטית, שאותה מתכנן להוביל בממשלת נתניהו שר המשפטים יריב לוין. יו"ר המחנה הממלכתי ח"כ בני גנץ התייחס בישיבת סיעתו לתנאים שבהם יהיה מוכן להגיע להידברות: "פעם היה סלוגן 'עצור בטרם תעבור'. למרות הצהרותיו של שר המשפטים כי 'לא ימתין דקה', אני מציע לקואליציה לאמץ אותו. לעצור, להושיב צוותים, אישי ציבור, בלי לעמוד עם סטופר כששיטת המשטר על הכף.
"המצב שבו כל יד שמושטת נדחית - מביש. אפילו שבועיים ימים שמבקש נשיא המדינה לעצור ולהקדיש על מנת לבחון הידברות - מסורבים בבוז. הדורסנות, הזלזול והיוהרה אפילו כלפי מוסד הנשיאות ראויים לגינוי. אין בהם שום הדר בית"רי או כבוד למדינה ולסמליה. מבחינתי, כל שיח עם הממשלה יהיה תחת שלושה עקרונות וללא פשרות על הדמוקרטיה: עצירה של הליך החקיקה, קידום חקיקה כוללת והתנגדות לפוליטיזציה של בחירת שומרי הסף והשופטים".
בהתייחסו להמשך המאבק בסוגיה אמר גנץ: "אני קורא לציבור להמשיך לצאת ולהביע את מחאתו בכל הכלים החוקיים - גם כאן מול הכנסת, גם ברחובות ובכל מקום. אם הדהירה תימשך, נשתמש גם בזכות השביתה - והמוני אזרחים יעצרו את המדינה מלכת.
"אנחנו חוגגים היום את יום ההולדת לכנסת. לצערי, מאסיפה מכוננת המקום הזה הפך לזרוע מחוקקת של הממשלה. כשמדברים על 'רפורמה' והפרדת רשויות, חשוב להתייחס גם למנגנונים שיחזקו את עצמאותה ויכולתה לפקח על הממשלה. אנחנו רואים שיש תוצאות למאבק ושהתמיכה הציבורית בממשלה נשחקת. אנחנו צריכים רק ארבעה חברי קואליציה שיבקשו להיות בצד הנכון של ההיסטוריה".
"לא נהיה מוכנים להעניק זכות וטו על המשך החקיקה"
שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' אמר בישיבת סיעת הציונות הדתית: "חשוב לי לומר שאנחנו בעד הידברות ואנחנו בעד לבחון ולשמוע כיוונים ורעיונות שונים, אבל לא נהיה מוכנים להעניק זכות וטו על המשך תהליך החקיקה. בשבוע שעבר אני פניתי מכאן ליו"ר האופוזיציה יאיר לפיד וביקשתי ממנו לגלות אחריות לאחר שקרא למשוך השקעות ממדינת ישראל לסינגפור ולמעשה לפגוע במדינה".
סמוטריץ' אמר עוד: "יש קו ישיר שמחבר בין ההתנהלות חסרת האחריות של יאיר לפיד ושל האופוזיציה לבין האמירות החמורות ששמענו בשבוע החולף גם מעו"ד חודק שקרא לפתוח באש וגם מזאב רז שקרא לדין רודף נגד ראש הממשלה והשרים. מי שלא יודע לשמור על גבולות המחאה במאבק לגיטימי ודמוקרטי וחוצה אותם, בסופו של דבר גורם לעובדה שעוד ועוד אנשים, ולא רק משולי המחנה, באים ותומכים בהסתה חמורה ובקריאה מפורשת לרצח.
"הקמפיין הזה שנועד לפגוע ולעשות סיכול ממוקד בכלכלת ישראל הוא בעצם פוגע בכולנו, בכל אחד מאיתנו אזרחי ישראל. זה מערער את הבסיס של הכלכלה והפרנסה של כולנו ואם חלילה ייגרם נזק, זה לא בגלל הרפורמה והשפעתה על מצב העסקים והחברות, אלא אך ורק בגלל ההתנהלות חסרת האחריות של לפיד והאופוזיציה. הם עושים קמפיין BDS כדי לפגוע במדינת ישראל. הגיע הזמן שבאופוזיציה יעשו חשבון נפש. גם אנחנו בימין הפגנו ברחובות בזמן ההתנתקות ובזמן הסכמי אוסלו, אבל מעולם לא פעלנו נגד המדינה. זה קו אדום".
ראש הממשלה נתניהו אמר בחלק הסגור של ישיבת סיעת הליכוד: "הנשיא הרצוג פנה אליי בעניין הרפורמה ואמרתי לו שהכתובת לעניין הזה היא שר המשפטים יריב לוין. הוא שחזה, הוא שהכין והוא שמעביר יחד עם יו"ר ועדת החוקה בכנסת את הרפורמה הזאת להשלמה". דבריו מגיעים על רקע הקביעה של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה שנתניהו אינו יכול לעסוק ברפורמות המשפטיות בשל ניגוד עניינים שבו הוא מצוי עקב משפטו, אם כי נתניהו הצהיר כי הוא מתנגד לעמדתה.
6 צפייה בגלריה
לפיד, אוחנה, הרצוג ונתניהו, בפגישה בלשכתו של אוחנה
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
לאחר מכן אמר נתניהו בנאום במליאת הכנסת לציון 74 שנה להקמתה ואמר: "הדמוקרטיה נמדדת יותר מכל בחילופי שלטון, כשהצד המפסיד מקבל את השלטון, צריך לדעת להודות בהפסד". נתניהו קרא לציבור להימנע מאלימות: "אני קורא לכל חלקי הציבור: הבה נוריד את גובה הלהבות. הבה נימנע מאלימות, משיח קיצוני. נלבן את הסוגיות בינינו בפורומים המתאימים, בראש ובראשונה הכנסת", הוא אמר. "ננהל דיון נוקב, יסודי, עמוק – אבל ננהל אותו בדרך דמוקרטית. לא באלימות, ולא בהסתה לרצח".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד אמר במליאה כי "המחיר של החקיקה שאתם מובילים עכשיו, הוא לא רק מחיקת הדמוקרטיה, הוא ההתפרקות הכואבת של החיים המשותפים. אנחנו עם אחד, אנחנו משפחה אחת, וזה קורע אותנו. הבית הזה סימל במשך 74 שנה את יכולתנו לחיות יחד. את היכולת שלנו לגשר על פני המחלוקות. את הרעיון שאנחנו נאבקים ותמיד יש צד אחד שמנצח, אבל הצד השני לא נעלם, יש לו מקום, יש לו קול. הבית הזה סימל את זה שאנחנו שונים אבל יש לנו טוב משותף".
דברי נתניהו ולפיד במליאה, הערב
(צילום: ערוץ כנסת )
לפיד הוסיף כי "בפעם הראשונה בחיי, אני חרד מכך שזה לא ישרוד. אם הממשלה תשלים את תהליך החקיקה שהיא החלה בו, אי אפשר יהיה לתקן את זה. השבר יהיה עמוק מדי. כבר עכשיו יותר ויותר אנשים אומרים לעצמם שאנחנו כבר לא עם אחד. שהמדינה שלהם ויתרה עליהם".
יו"ר הכנסת אמיר אוחנה התייחס גם הוא לסערה סביב המהפכה המשפטית המתוכננת ואמר במליאה: "אנו מכבדים את שלוש הרשויות – מתוך אותו כיבוד יש הסבורים, ואני ביניהם שהאיזון הופר ויש לתקנו; את הוויכוח לא ננהל בכוח הזרוע באמצעות כלי נשק ברחובות, ולא באיומים באלימות פוליטית וברצח– שלמרבה הזעזוע נשמעים בארצנו בימים אלה ממש – אלא באמצעות המוסד הדמוקרטי ביותר בישראל, הכנסת".
