המפגינים המבוגרים מדברים: "לא האמנתי שבגילי אעמוד פה ואהיה חרדה"
(צילום: נדב אבס)
הם נולדו לפני קום המדינה, שרדו את השואה, לחמו במלחמות ישראל - ונלחמים גם עתה, על דמותה של המדינה: קרוב ל-300 אלף בני אדם הפגינו אמש, בשבת העשירית ברצף של המחאות נגד המהפכה המשפטית, ובהם גם לא מעט מפגינים מבוגרים.
למרכז חורב בחיפה, שם לפי ההערכות הפגינו יותר מ-25 אלף איש - באחת ההפגנות הגדולות שראתה העיר מאז ומעולם - הגיעו גם חיים ועדנה מנור. חיים, בן 92, לא חשב שיש צורך להסביר מדוע הוא בא להפגין: "אני צריך להגיד לך? זה לא ברור? בגיל 20, בשנת 1951, עליתי מארגנטינה. הייתי חבר תנועת בית"ר ואחד הדברים הראשונים שנאמר לי כשדרכתי פה היה - אתה לא אומר כאן שאתה חניך בית"ר. הצבעתי תמיד חירות, אחר כך מח"ל, הליכוד. לאט-לאט התחלתי להתרחק. לא שאני לא אוהב את ארץ ישראל, אבל אי אפשר לתפוס כל חלקי רמה ולגרש אנשים ולגרום את כל העוול הזה".
ההפגנה בתל אביב נגד המהפכה המשפטית, אמש
(צילום: satview, איתי ארבל)
בתשובה לשאלה איך היא מרגישה כשקוראים לה אנרכיסטית, ענתה רעייתו עדנה, בת 85: "אני כועסת, יוצאת מהכלים. אני וחיים חוזרים הביתה ושואלים מה אפשר לעשות כדי להפסיק את השיגעון. התסכול גדול מאוד. אני חושבת גם על עצמי, גם על הילדים וגם על הנכדים. מה יהיה פה במדינה הזאת? מה יהיה פה במדינה?".
עדנה מדור, בת 81 מחיפה, סיפרה כי היא מגיעה להפגנות מדי שבוע: "בעלי ממש הביא לי את הכיסא כדי שאוכל להגיע להפגנה, והוא בעצמו רץ מהפגנה להפגנה. חשובה לי הדמוקרטיה, חשוב לי החופש האישי שלי, חשוב לי שיתנו לי להגיד מה שאני רוצה. אני דואגת לילדיי ולנכדיי כי אני לא רוצה שהם יחפשו ארץ אחרת, כי זאת הארץ שלנו".
10 צפייה בגלריה
מיכאל ביגל, עם תמונת אמו מיום השחרור מבוכנוואלד: "רציתי שהדגל של אמא שלי יהיה בהפגנות"
(צילום: יואב דודקביץ)
ההפגנות ברחבי ישראל
(צילום: אביהו שפירא, רענן בן צור הילי ברוק, שי קוריאנסקי, עמרי רוזנברג, טל כספי, גיל יוחנן)
להפגנה מול בית הנשיא בירושלים הגיעו כבכל שבוע אלפי מפגינים. מיכאל ביגל (72) הגיע להפגנה עם זוגתו סילביה (66), כשבידו שלט ועליו תמונתה של אמו יטי מיום השחרור שלה ממחנה הריכוז בוכנוואלד. יטי וחברותיה הכינו אז דגל ישראל מאולתר ותלו על הרכבת בדרכם לפריז, ומשם לארץ ישראל. על אותה הרכבת היה גם הרב ישראל מאיר לאו.
"רציתי שהדגל של אמא שלי יהיה בהפגנות", אמר מיכאל. "אני לא מתייחס ברצינות לזה שקוראים לי אנרכיסט. זו ממשלה נוראית. אנשים נוראים. בלי חינוך ורמה אתית. הרוב תמיד היה שקט. עכשיו הדגלים חזרו אלינו. לאנשים שגם עושים צבא, גם עושים מילואים וגם משלמים מסים".
אל אותה הפגנה הגיעו גם ג'נט אמיתי (73) צביקה אמיתי (75) ואריה סיון (71) ממבשרת ציון. "מאז הנאום של הנשיא אני מרגישה שאנחנו בצומת דרכים. או לאבדון מוחלט או למשהו טוב", אמרה ג'נט. צביקה הוסיף: "השתחררתי מהמילואים בגיל 69. שירתתי ביחידה מיוחדת. אנחנו אנשים שמשלמים מסים, עובדים. אני ליצן רפואי בהתנדבות. אני אנרכיסט?".
אריה סיון סיפר כי הוא היה חייל בודד ביחידה מובחרת: "הייתי קצין והשתחררתי בגיל 52 ממילואים. אני עובד ומשלם מסים. ארבעת הילדים שלי שירתו בצבא. הבנים ביחידות קרביות, הבנות קצינות. אם קוראים לי אנרכיסט זה אומר שמישהו לא מבין את מהות המילה".
בנתניה, מוקד נוסף שבו נערכה הפגנה גדולה של יותר מ-10,000 בני אדם, הפגינו רוברטה צוקר הנפלינג ובעלה איציק, בני 71. "הלוואי שזה ישפיע, זו התקווה שלי", אמרה רוברטה. "אני הפגנתי גם נגד מלחמת וייטנאם ובסוף הצלחנו לכבוש את הלבבות של רוב העם, ואני מקווה שגם פה אנחנו נצליח אותו דבר". היא סבורה כי ההפגנות "משפיעות דווקא על אנשי הליכוד, על אנשי הימין שבאו מתנועת החירות ורואים חשיבות בהפרדת הרשויות, שהרוב לא יכול לקבוע כל דבר ושצריך להתחשב גם במיעוט".
להפגנה ברחובות, שם מחו אלפים, הגיעו אלכסנדר חרונטמן (84) ואשתו פנינה (76), תושבי קריית עקרון. חרונטמן נשא שלט שעליו נכתב: "בן 84, שורד שואה, חייל בששת הימים, חייל ביום הכיפורים. אנרכיסט גאה".
הוא סיפר כיצד שרד את השואה: "עליתי בסוף 1947 מהולנד, הוריי ואחי לא חזרו מהמלחמה. אני הייתי אצל משפחה טובה שהסתירה אותי וככה חיי ניצלו". לדבריו, הוא מפגין מדי שבת בצומת פארק המדע ברחובות: "האדמה בוערת, הדמוקרטיה חשובה ואני ואשתי באים להפגין מדי שבת בשביל הילדים והנכדים, כדי שהמדינה תישאר דמוקרטית. אנחנו במצב קשה, האדמה בוערת, צריך לעשות מעשה כדי להשאיר מדינה דמוקרטית לדורות הבאים".
מוקד ההפגנה המרכזי היה כמדי שבוע ברחוב קפלן. אתמול מחו שם כ-180 אלף בני אדם, לאחר צעדה שהחלה בכיכר הבימה, ובה נכחו גם בכירים לשעבר במשטרה - על רקע סערת הדחת מפקד מחוז תל אביב.
חווה שומר שהפגינה בתל אביב אמרה: "אני רוצה להגיד שאני בהלם. אני נולדתי עם קום המדינה ולא האמנתי מעולם שבגילי אני אעמוד פה ואהיה חרדה לאיך יחיו ילדיי ונכדיי, באיזה מין אווירה, באיזה מין כאב".
רבקה קלדרון הוסיפה: "אני גרה בתל אביב, באה לכל ההפגנות, זו ההפגנה העשירית, העשירית בשורה של הפגנות יוצאות מן הכלל. אני פה כדי לנסות להציל את הדמוקרטיה, למנוע את ההעברה המטורללת והמטורפת של החוקים הבלתי אפשריים שהממשלה הזו מנסה להעביר".
פורסם לראשונה: 23:52, 11.03.23
