הגעת ארונו של טירן פרו למשפחתו בדליית אל-כרמל
(צילום: אביהו שפירא)
מאחורי הקלעים של המו"מ להחזרת גופתו של טירן פרו: גורמים פלסטינים אמרו היום (חמישי) כי החמושים שחטפו את טירן פרו שלשום קיבלו דיווח על גופה של ישראלי בבית החולים אבן סינא שבג'נין, וכי ככל הנראה מדובר בחייל צעיר. בתי החולים ברשות הפלסטינית בכלל ובשכם ובג'נין בפרט, הם מוסדות פרוצים. חמושים מכל הפלגים יכולים להיכנס כאוות נפשם, בנוסף לפעילים חמושים בבית החולים, דוגמת ד"ר עבדאללה אחמד אבו אלתין שנורה על ידי צה"ל בחודש שעבר, תוך כדי פעילות מבצעית למעצר מבוקשים.
שעתיים לאחר חטיפת הגופה, אמבולנס של הסהר האדום התבקש להביא אותה ממחנה הפליטים ג'נין, שם הוחזקה אצל פעילי חטיבת ג'נין, פעילים חמושים של גדודי חללי אל-אקצה והג'יהאד האיסלאמי הפועלים בנפת ג'נין.
החמושים סירבו לשחרר את הגופה גם לאחר שהבינו כי מדובר בנער, ולא בחייל. הם העבירו רשימה שמית של 16 מחבלים שחוסלו על ידי ישראל, ושהיא עדיין מחזיקה בהם. בין השמות שצוינו היה גם רעד חאזם, שביצע את פיגוע הירי בדיזנגוף בתל אביב בשנה שעברה, וג'מיל אלעמורי, איש הג'יהאד האיסלאמי שהיה מבוקש בישראל ועבור מנגנוני הביטחון הפלסטינים, וחוסל בשנה שעברה.
המשא ומתן שניהל המודיעין הפלסטיני לא הניב תוצאות מידיות. מאג'ד פרג', האחראי על המודיעין הפלסטיני והיורש המיועד ליו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, הגיע לג'נין לנהל את המו"מ, כשברקע נציג האו"ם בשטחים הפלסטינים תור ונסלנד לחץ על הרשות לשחרר את הגופה בהקדם.
יו"ר חד"ש-תע"ל ח"כ איימן עודה גם הוא התערב במאמצים להביא את הגופה לקבורה. ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתייה דאג להפעיל לחץ על הפלגים החמושים ואף העביר את תנחומיו למשפחת פרו דרך השר לשעבר סאלח טריף, שהיה חלק מהמאמצים אף הוא. הפלגים התעקשו לנהל מו"מ לגבי קבלת תמורה על החזרת הגופה, ובג'נין התקיימה מחאה של הורי המחבלים ההרוגים שקראו לחטיבת ג'נין לא להחזיר את הגופה ללא תמורה.
גורמים מדיניים פלסטינים הרחיבו את מעגל הלחץ, עד שהגיעה הוראה לחמושים ממפקדת הג'יהאד האיסלאמי בביירות לשיחרור הגופה באופן מידי, בלי מיקוח על תמורה.
מקור ההכנסה של ג'נין ייפגע?
אחד המנועים הכלכליים הגדולים של גנין הוא הביקורים של ערביי ישראל בעיר לאורך כל השבוע. על פי נתוני המנהל האזרחי, בכל סוף שבוע נכנסים לג'נין בין 25 ל-30 אלף מבקרים, רובם המוחלט ערביי ישראל. הם מכניסים לקופת העיר כ-5-7 מיליון שקלים מדי סוף שבוע.
בבסיס השיקולים של מערכת הביטחון סביב היתר הכניסה לערביי ישראל, עומדת העובדה - שתקפה לכל מחנה פליטים וקאסבה ביהודה ושומרון - כי היכן שיש כלכלה אין טרור. ומנגד, אין ואקום - ברגע שאין כלכלה, העוני גובר ויש מי שנמשכים לטרור. המנהל האזרחי משקיע בג'נין ובסביבותיה במיזמים כמו מבני תעסוקה והאצת פרוייקטים תיירותיים. כל אלו נעשים עבור הקהל שבמערכת הביטחון מצפים שיגיע ויבקר בג'נין, ממש כמו שעשה טירן פרו.
המצב דומה גם בשכם, שעברה לפני כמה שבועות טלטלה משמעותית בעקבות פעולות הטרור שביצע ארגון גוב האריות. לאחר רצף פיגועים הוחלט על הטלת כתר על העיר. כל מי שנכנס או יצא מהעיר נבדק בקפדנות, מה שגרם להפסדים של מיליונים לעיר. לשכם, כמו לג'נין, היו מגיעים אלפי תיירים מדי יום. באותן ימים שבהם ניהלה מערכת הביטחון מרדף אחר אנשי גוב האריות, כמות התיירות הנכנסת לשכם ירדה ב-90 אחוזים. גם הסטודנטים שלמדו בשכם העדיפו שלא לחזור באותם ימים לעיר, וכך הכניסו פחות כסף לכלכלתה.
במערכת הביטחון מנהלים מדיניות של רווחה כלכלית עבור התושב הפלסטיני בקצה. בפועל, המשמעות היא הסרת חסמים בדרכים שונות, הרחבת אישורי העבודה ועוד. גם היום, לאחר אירוע החטיפה, במערכת הביטחון שואפים להחזיר לג'נין את המבקרים, בעיקר ערביי ישראל, לתוך העיר. החשש הגדול הוא שאירוע החטיפה יפגע ביכולת הזו.
האזרחים הערבים מבקרים בג'נין לצרכי קניות זולות: מזון, ירקות, בגדים, משחקים, כלי בית, ריהוט, מוצרי חשמל, קרמיקה ודלתות. חלקם אף באים לבלות במסעדות ולבתי הקפה, וגם לתורים וטיפולים לרופאים שונים. להערכת הסוחרים בג'נין, הסחורה זולה בכ-50% מבישראל, ולפעמים אף יותר.
5 צפייה בגלריה
"חייבים להרגיש בטוחים ולא לעבור אירוע כזה, לא משנה מי נחטף". הלוויתו של פרו
(צילום: נדב אבס)
צעירה מדליית אל-כרמל סיפרה ל-ynet: "אני הולכת לג'נין לקניות בכל שבוע או שבועיים, ונהנית שם מאוד. אחרי חטיפת הגופה לא אחזור לשם, כי אני מפחדת שיקרה לי אותו דבר. המפסידה הכי גדולה מזה היא ג'נין והכלכלה שלה". תושב ירכא אמר: "אני ואשתי נוסעים לקנות מג'נין בכל שבועיים בגלל השוק הענק והמחירים הזולים, אבל אחרי חטיפת הגופה לא נחזור לשם. אני לא חושב שהדרוזים יחזרו לשם אחרי שהפכו ליעד חטיפה".
ישנם גם אזרחים מוסלמים ישראלים שסלדו ממעשה החטיפה והחליטו להימנע מקניות בג'נין. אחמד מסארווה מוואדי ערה אמר ל-ynet: "החטיפה אינה מתקבלת על הדעת מהיסוד, ומדובר במעשה מרושע. כעסתי והתעצבנתי והחלטתי לא לחזור לשם. אנחנו חייבים להרגיש בטוחים ולא לעבור אירוע כזה, לא משנה מי הנחטף".
עבד אל-רחמן, בעל מסעדה בג'נין, סיפר: "יש לי הרבה לקוחות דרוזים, וביום כזה נכנסים אליי עשרות מהם, אבל היום הם בכלל לא הגיעו לכאן. התקשרתי לחברים שלי והם אמרו לי שיהיה חרם על ג'נין אחרי המקרה. אני מבין אותם, ואם הייתי במקומם, הייתי מגיב באותה צורה. החטיפה והחרם יפגעו בכלכלה שלנו, נאבד אחוז גדול מהלקוחות".
"יש לי סוחרים דרוזים שהזמינו הזמנות גדולות, כ-30 לקוחות", סיפר סוחר צעצועים מג'נין. "לפני יומיים קיבלתי מ-21 מהם דרישות לביטול ההזמנות בגלל המקרה. אני יודע שאחרים יעשו את אותו הצעד. אנחנו עומדים בפני משבר כלכלי קשה בגלל החרם הזה. החטיפה הביאה לנו נזק גדול, שנרגיש אחר כך בצורה יותר חמורה. נמשיך למכור, אבל כשעדה שלמה מחרימה אותנו, זה פוגע במכירות וברווחים".
בעל חנות בגדים הציע פתרון אפשרי: "יש לי חברים דרוזים שאמרו לי שהם לעולם לא יחזרו לג'נין. אני מרגיש שזו החלטה גורפת וזו פגיעה כלכלית לא פשוטה. לדעתי על מכובדי העיר וההנהגה להתערב כדי שכל מי שנכנס אלינו ירגיש בטוח, במיוחד הדרוזים".
