יממה לאחר שהחלו נציגיו של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן את תחקור גופי הביטחון, היום (חמישי) עתרה לבג"ץ תנועת אומ"ץ (התנועה למען מינהל תקין וצדק חברתי ומשפטי) - בדרישה להוציא צו ביניים שיגרום להפסקת הבדיקה על ידי משרד המבקר - שנחשפה ב-ynet לפני כשלושה שבועות. לדברי העותרים, בעת הזו יש להימנע מעריכת הבדיקה סביב אירועי 7 באוקטובר, בזמן שהלחימה עוד בעיצומה. הם אף טענו כי המבקר אינו הגורם המתאים לערוך בדיקה שכזו, בשל אופי הנושאים שנכללו בה, היקפה ועיתויה.

סערת הבדיקה - כתבות נוספות

לא כולם רוצים ועדת חקירה ממלכתית עכשיו | תמונת מצב תור המבקר לרדת מהעץ | יוסי יהושוע אולי מבקר המדינה יתחיל דווקא בירושלים? | אריאלה רינגל הופמן
בעתירה טוענת אומ"ץ, בראשות פליצ'ה פנחס פלד יחד עם יו"ר המועצה הציבורית עו"ד יצחק מינא, כי החלטת המבקר לערוך את הבדיקה כעת, תוך כדי המלחמה, בפריסה רחבה של מעל 30 נושאים שונים, ובלוחות זמנים קצרים מאוד (חודשים בודדים) כפי שהבהיר - היא החלטה הלוקה בחוסר סבירות באופן קיצוני, וזאת לנוכח "הפגיעה הקשה באמון הציבור, במאמץ המלחמתי ובלכידות השורות בצה"ל, ומשכך גם בביטחון המדינה".
1 צפייה בגלריה
הרצי הלוי, מתניהו אנגלמן, בנימין נתניהו
הרצי הלוי, מתניהו אנגלמן, בנימין נתניהו
עתירה הוגשה לבג"ץ, אחרי שהחל תחקור גופי הביטחון
(צילום: דובר צה"ל, יאיר שגיא, EPA)
העתירה הוגשה באמצעות עו"ד עדי ריטיגשטיין-אייזנר, לאחר שהחל המבקר בשלב התחקור שהחל כאמור אתמול, כאשר נציגיו נפגשו עם בכירי מחוז הדרום במשטרת ישראל - ובראשם מפקד המחוז הניצב אמיר כהן.
לתפיסת העותרים, "המארג החקיקתי בישראל מוביל למסקנה לפיה ועדת חקירה ממלכתית היא הכלי המתאים לחקירת אירועי השבעה באוקטובר; וזאת, עם תום הלחימה". בעתירה הודגש כי המלחמה עודנה בעיצומה, וכוחות הביטחון נדרשים להשקיע את מלוא מאמציהם להגנה על המדינה ולא להטות את הקשב ואת האמצעים לביקורת המבקר במתכונתה העצימה. התנהלות אחרת, לדבריהם, "תפגע בלחימה ובלוחמים".
בעתירתה מדגישה אומ"ץ כי היקף האירועים הנוגעים ל-7 באוקטובר, והמלחמה שהחלה לאחריו, מחייבים חקירה מקצועית ויסודית על ידי ועדת חקירה ממלכתית. "לה יש את המנדט הציבורי, הכלים והמקצועיות לנהל חקירה כאמור, וכך נעשה גם בעבר. פתיחת הביקורת בעת הזו אף עלולה לסכל את פעולתה של ועדת חקירה ממלכתית שעתידה לקום, לייתר את פעולתה, ומהווה פעולה מנהלית כפולה תוך בזבוז משאבים ציבוריים, ופגיעה קשה באמון הציבור בהליכי הבדיקה", טענו.
"משכך, בדיקת מבקר המוקדמת לוועדת חקירה, עלולה להשפיע על פעולה הוועדה, לסכלה ולשבשה. ועדת חקירה ממלכתית היא גוף עצמאי ובלתי תלוי, נקי וחף משיקולים זרים. הוועדה מוסמכת על פי החוק להזמין עדים ולחקרם, לכפות התייצבותו של אדם בפני הוועדה ולהורות על הצגת מסמכים ומוצגים. זו ועדה הזוכה לאמון הציבור, ובמובנים רבים שייכת לציבור ושואבת את סמכותה ממנו".
הם נימקו מדוע בדיקה של המבקר לא תזכה לאמון מלא של הציבור ואמרו כי "בשונה מהליכי ביקורת אצל המבקר, הדיונים בוועדת חקירה מתנהלים באופן פומבי, והכול תוך שמירת זכויותיהם של הבאים בפניה. בדיקה שאינה פומבית ושלא תיעשה לעיני הציבור, לא תזכה לאמון הציבור, ואף לא תניב את המסקנות הנדרשות לשם מניעת הישנות אירועים דומים".
"ראוי להדגיש במיוחד את סמכותה של ועדת חקירה ממלכתית לזמן כאמור כל אדם להעיד בפניה. כך, האזרחים אשר היו מעורבים בפעולות הלחימה, חברי כיתות הכוננות, משפחות הקורבנות והחטופים, כמו גם אישי צבא וגורמים מדיניים שאינם מצויים עוד בתפקידם הציבורי, יוכלו לבוא בפני הוועדה. עדויות אלה הכרחיות לשם הבנת אירועי השבעה באוקטובר, אך שמיעתן לא תתאפשר בבדיקה מטעם המבקר, שבסמכותו לבדוק רק גופים מבוקרים".

הרמטכ"ל נגד, וגם נתניהו. אך המבקר מתעקש

העתירה גם מגיעה בצל החשש שהמבקר יעשה "חיים קלים" לדרג המדיני. ראש האופוזיציה יאיר לפיד כינה את אנגלמן לפני כשבועיים וחצי "מבקר מטעם". "זה מבקר מטעם שמנהל חקירה מטעם הממשלה, שהמטרה היחידה שלה היא למנוע ועדת חקירה ממלכתית. את המחדל הביטחוני הגדול בתולדות המדינה לא יכול לחקור מבקר המדינה ואי-אפשר להשתמש במוסד הזה בשביל לחסום את מה שצריך לקרות. מה שצריך לקרות זה ועדת חקירה ממלכתית", אמר.
לפיד: את המחדל הגדול בתולדות המדינה לא יכול לחקור מבקר המדינה
(צילום: ערוץ כנסת )

גם הרמטכ"ל הביע התנגדות לבדיקת מבקר בעת הזו. רב-אלוף הרצי הלוי אף פנה אליו אישית והתריע בפניו כי בקשתו לחקור תחומים שקשורים לצה"ל בעקבות טבח 7 באוקטובר עלולה לפגוע בתפקוד הצבא בזמן המלחמה בעזה. הלוי ציין בפנייתו לאנגלמן כי "הביקורת תסיט את קשב המפקדים מהלחימה, היא תפגע ביכולת התחקור המבצעית ובאיכותו, והיא לא תאפשר את הפקת הלקחים לשם השגת יעדי המלחמה. לא בכדי, אין תקדים לקיום ביקורת במתכונת שהגדרת בעת המלחמה".
המבקר מצידו השיב להלוי במכתב לפני כשבוע - וכתב כי תהליך הביקורת לצה"ל נעשה גם עם גופי ביטחון אחרים - "ואין כל סיבה ששיתוף פעולה זהה, שאינו מצריך הפניית קשב מצד הדרג הלוחם, לא ייקבע גם עם צה"ל". עם זאת, גם מזכיר הממשלה יוסי פוקס נפגש עם אנגלמן וביקש ממנו - בשם ראש הממשלה בנימין נתניהו - לשקול לדחות את הביקורת בזמן המלחמה, כי "הדבר עלול לפגוע במאמץ המלחמתי".
נתניהו אמנם ביקש לדחות את הביקורת על צה"ל, אך גם לגביו ולגבי אנשיו, ובהם המזכיר הצבאי, הקבינט המדיני-ביטחוני מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומזכיר הממשלה. כעת טען אנגלמן, על אף שהתבקש על-ידי רה"מ לדחות את הבדיקה, כי "במסגרת עשרות הביקורות בהן פתחנו לאחרונה בנושאי חרבות ברזל, כלל הגורמים הבכירים והגופים הממשלתיים הרלוונטיים עומדים לביקורת - החל מראש הממשלה, דרך דרג השרים והקבינט המדיני-ביטחוני וכלה במשרדי הממשלה והגופים הציבוריים".