ב-12 באפריל לקח רב-סרן גל שבת (24) מהיישוב קציר את בת זוגו בארבע השנים האחרונות רוני שמשוני לטיול בכדור פורח בגלבוע. בעודם באוויר, שלף גל טבעת והציע לרוני נישואין. "זה היה יומיים לפני יום ההולדת שלי, כך שלא חשדתי כמעט. אחר כך התברר שהוא התייעץ עם חברה שלי על טבעת", סיפרה רוני כמה שעות לאחר שהותר לפרסום כי נקבע מותו של גל, שנפצע קשה ביום רביעי שעבר בהיתקלות עם מחבלים בג'באליה בצפון רצועת עזה.
הפציעה הקשה של גל, מפקד פלוגת ח"ץ (חרדים צנחנים) בגדוד 202 של החטיבה האדומה, אירעה כשעתיים לפני שחמישה מלוחמיו נהרגו בשוגג מאש כוחותינו בג'באליה. ב-7 באוקטובר גל נלחם בעוטף יחד עם הפלוגה שלו, שחיסלה מחבלים שחדרו לשדרות ולבארי. הוא נכנס לעזה בתחילת התמרון הקרקעי, ונלחם בתוך הרצועה במשך חצי שנה.
"לי ולגל יש סיפור מהאגדות, כמו שגל תמיד אמר הכרנו 'כמו פעם' באוטובוס, בדרך לבה"ד 1", סיפרה הארוסה רוני. "התקופה הייתה תקופת קורונה, ושנינו חזרנו מהבית ביום שלישי באופן מאוד חריג. הרבה צירופי מקרים קרו בדרך, אבל בסוף שנינו עלינו על האוטובוס המיועד".
רוני הוסיפה: "גל עלה לאוטובוס והדבר הראשון שהבחנתי בו הן העיניים הטובות שלו מעל למסכה שחבש. כמה דקות אחרי שגל עלה לאוטובוס הוא פזל אליי מספר פעמים ולבסוף ביקש לשבת לידי. דיברנו כל הנסיעה מבאר שבע למצפה רמון (שעה ו-40 דקות!), וגל סיפר שמחכה לו רכב שיוריד אותו לשבוע שטח ברגע שנגיע.
"בסוף הנסיעה ראינו את הרכב שחיכה לגל, אך הוא בחר ללוות אותי עד למגורים. לא החלפנו פרטים, אבל מאוחר יותר השגתי את השם שלו דרך הש.ג ושלחתי לו הודעה. משם כל לילה שיחות נפש עד הבוקר ומשם היסטוריה. לגמרי אהבה ממבט ראשון, שגם היה אמור להיות שיר החופה שלנו שתוכננה לפברואר 2025. החיילים הבודדים של גל קוראים לו 'אבא שבת' לא סתם, הוא אבא ואמא שלהם לכל דבר, מחבק אותם כשהם צריכים, מדרבן אותם כשהם צריכים".
רוני אמרה עוד: "אני לא אשכח בחיים שבכל סוף שבוע כשהחיילים שלו היו יוצאים, הוא היה עושה להם סבב שיחות כדי לוודא שיש לכל אחד איפה לישון. השאיפות של גל היו להיות איש משפחה מסור, לגור ליד הים, שלושה ילדים וכלב, ללמוד הנדסת בניין באוניברסיטת אריאל, לטוס עם אבא שלו להודו לטיול אופנועים ולעסוק בנדל"ן".
כרמלה פרנקו, דודתו של גל, סיפרה: "מהרגע שנולד הוא תמיד היה ילד רגוע, שליו, נעים הליכות, מנומס, ילד טוב ממש. יפה תואר, מחובר מאוד לאחי ולאבא שלי. כשגדל הוא תמיד היה מוקף באנשים טובים ומלא בחברים. היה לו פרופיל 74 בגלל אלרגיה לעץ הזית, והוא היה כאוב מאוד בגלל שלא יכול היה ללכת לקרבי. לקחו אותו לפרופסור לאלרגיה שעשה לו טיפול ונלחם שיהיה לו פרופיל 97. הוא קיבל גיבוש סיירות ולא עבר, ואז שמו אותו ב-202".
הדודה סיפרה עוד: "בפלוגת ח"ץ 90% מהחיילים בודדים, הוא הלך לביקורי בית אצלם ותמך בכל המעטפת. כל החיילים שהיו לו, כ-300, קראו לו 'אבא שבת'. חיילים וחברים הגיעו וסיפרו שהוא היה כמו אבא שלהם. הם אמרו שהוא דאג ותמך והם מאוד אהבו אותו".
נילי טרבלסי, מורתו של שבת בבית הספר גוונים המועצה אזורית מנשה, ספדה לו בפוסט: "הלב מרוסק לרסיסים. איבדתי תלמיד אהוב, איבדנו כולנו עם ישראל את אחד הבנים הערכיים המוסריים והטהורים. לפני חודש כשיצא מעזה בא לבקר להיפרד ולתת חיבוק ואני לא הייתי. פספסתי את ההזדמנות לפרידה, את ההזדמנות לומר לו עד כמה אני גאה מעריכה ואוהבת".
הוועד המקומי של היישוב קציר ספד: "רס"ן גל שבת, בן אילנה ושוקי, אח קטן לקורל וגדול לליאם, נולד וגדל ביישוב קציר, מלח הארץ. גל עם חיוך שובה לב, הצטיין בכל תחום אשר עסק, תמיד ידע לקחת את הדברים הקשים ולהפוך אותם לקלים ואפשריים. נער צנוע, אהוב ומיוחד שהתגייס לצנחנים וחלם להתקדם, לפקד ולחנך את הדור הבא של הצבא".
רס"ן שבת הותיר אחריו גם הורים, אח ואחות. הוא יובא למנוחות היום ב-12:00 בבית העלמין הצבאי בנתניה.
פורסם לראשונה: 22:52, 19.05.24
