המדינה מעודדת חזרה לבתי ספר בדרום, אך משאירה את אנשי החינוך ללא פתרונות ראויים: כ-20 מורות מבית הספר בחבל אשכול שיגרו היום (ראשון) מכתב למשרד החינוך ולראש המועצה האזורית אשכול גדי ירקוני, בו הם מתריעות על שורה של סכנות ביטחוניות ובטיחותיות לילדים, וחוסר יכולת שלהם לתת מענה לכל התלמידים שהחליטו לחזור לשגרה. מדובר בבית ספר עורפי שנפתח לאחרונה באזור אשכול ואליו הולכים מדי יום תלמידים שחזרו ליישובים אותם עזבו אחרי טבח 7 באוקטובר. בין היתר הודו המורות במכתב: "אנחנו נכשלות כל בוקר מחדש".
מוסדות החינוך שבהם חזרו הלימודים ברחבי העוטף סובלים ממצוקת כוח אדם קשה, שנובעת גם מהעובדה שחלק מהמורים וצוותי החינוך עדיין מפונים בעצמם מבתיהם. במקור, בית הספר פועל מקריית החינוך של המועצה האזורית, סמוך לקיבוץ מגן. גם במועצה האזורית שער הנגב התלמידים חזרו ללימודים, אבל קיים מחסור גדול במורים ומטפלים שיספקו מענה עבור צרכיהם.
המורות כאמור פנו למשרד החינוך, שכן מצד אחד, המדינה מעודדת את חזרתם של תושבי הדרום הביתה ופותחת מוסדות חינוך, אבל מצד שני לא נותנת מענה לבעיות הקיימות, ולתלמידים אין מספיק מורים, פסיכולוגים ומטפלים. "אנו, צוות ההוראה בבית הספר העורפי של מועצה אזורית אשכול 'שמ"ש אשכול גבולות' מתריעות בזאת שאין באפשרותנו למלא את חובתנו הבסיסית ביותר והיא שמירה על בטחון ובטיחות תלמידנו", כתבו בפתח המכתב.
הן ציינו כי התנאים בהם הן נאלצות ללמד אינם תואמים את הנהלים (שנקבעו בחוזר מנכ"ל משרד החינוך - מ"צ). "בית הספר נמצא בקיבוץ - ואין אפשרות לגדרו, כך שילד שהגיע לקיבוץ ולא הגיע לבית הספר אין דרך למוצאו. בתחילת התקופה עם מעט ילדים ניתן היה להכיל את הקשיים ואת התנאים, אך כעת כשאנו עם יותר מ-350 תלמידים, אין ביכולתנו לתת מענה לאף צורך בסיסי של ילדים אלו".
"אנו בחוסר של כוח אדם, ציוד, מגרשי משחק ופעילות, חוסר של כיתות, חוסר של סייעות לילדים זכאים, חוסר במענים רגשיים. בחלק גדול מהכיתות אחוז הילדים מהחינוך המיוחד מגיע ל-30%, הממוצע עומד על 20% - בעוד היחס באוכלוסייה הכללית הינו 5%", ציינו.
המורות הבהירו כי מספר התלמידים הנוכחי מחייב פתיחת כיתות נוספות, אך כאמור אין מחנכות לכיתות אלו. "בית הספר היסודי נמצא כרגע במספר מוקדים בקיבוץ. בהמשך נעבור למבנים של חטיבת הביניים והתיכון, מה שיגביר את פיזור בית הספר, את תחושת חוסר המסגרת ואת היכולת להגן על הילדים בכל עת ובוודאי אם נמצא בשעת חירום. לא ניתן לאחד שלושה בתי ספר בדרך כזו, לא תלמידים ולא מורים. לא ניתן ליצור תחושת בית, ולא תחושת מוגנות".
לדבריהן, "עומס זה אינו מאפשר למידה ולא תהליכים רגשיים וחברתיים. אנו מכירות בחשיבות פתיחת בית הספר ומשמעותו עבור הילדים, זאת הסיבה המרכזית להגעתנו לבית הספר, אנו מחויבות לכל ילד ולכל הורה ועם זאת אנו מרגישות שאין באפשרותינו לשמור על ביטחונם ובטיחותם של הילדים ובטח לא ללמד, לעטוף, להכיל ולהעצים את הילדים".
המכתב הזה מגיע לאחר שמנהלי בתי ספר, מורים והורים התלוננו בימים האחרונים בפני הרשויות המקומיות על מצוקה משמעותית בכוח אדם במוסדות החינוך שנפתחו רק לפני מספר ימים. הורים ששלחו את ילדיהם לבתי הספר ביקשו מהמוסדות לשלב לצד הלימודים גם מטפלי חוסן ופסיכולוגים מאחר וילדיהם עברו חוויות קשות במתקפת 7 באוקטובר וזקוקים לסיוע נפשי. מדובר בתלמידים שחלק מהם מתגוררים ביישובים שבהם נרצחו ונחטפו אזרחים, ואין להם כמעט מענה רגשי במסגרת בית הספר.
"אנו קוראות לכל הנוגעים בדבר לקיים ישיבת חירום ולתת מענים מידיים לכל הפערים שהוצגו. אנחנו לא נהיה הש"ג שישלם את המחיר על ילד שייפגע במתחם במשמרת שלנו. ויותר מכך אנו מועלות בתפקידנו בכל יום שאנו מאפשרות למצב הזה להמשך מעבר לזמן בו חשבנו שהמערכת תתעשת ותבנה תוכנית שאינה מבוססת על פתרונות ליום המחר בלבד. ביטחונם האישי של התלמידים על אחריותנו וזו חובתנו. רק אחר כך ניתן לתת מענים פדגוגיים. ובמצב הנוכחי אנו נכשלים כל בוקר מחדש".
גורם במערכת החינוך באזור אמר ל-ynet כי "יש מחסור משמעותי מאוד בכוח אדם. העובדה שקיימים מרחבי למידה בתוך היישובים משמעותה שהמורים צריכים להתחלק במספר יישובים ולקיים מספר בתי ספר מצוות מורים שעבד בבית ספר אחד. זה בנוסף לכך שיש מורים שעדיין לא שבו לאזור או מתכוונים לשוב ממקומות הפינוי, מהמלונות, רק בקיץ. כך גם לגבי מטפלים. אנחנו רוצים זקוקים למטפלים ופסיכולוגים זמינים בדחיפות כי יש הרבה עבודה מול הילדים שעברו טראומה קשה".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "השירות הפסיכולוגי ייעוצי תגבר את שירותיו לקראת חזרת התלמידים אל יישובי העוטף וגיבש מערך לליווי צוותי חינוך בתהליך קליטת התלמידים במסגרות החינוך. בנוסף, השירות הפסיכולוגי חינוכי פועל בתוך מסגרות החינוך, תוך תגבור המערך המקצועי בכל בתי הספר".
