ראש הממשלה בנימין נתניהו תמך בהחזרת הפועלים הפלסטינים - אבל רוב השרים התנגדו, וישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני הלילה הסתיימה ללא הצבעה בנושא. הישיבה הארוכה נמשכה חמש שעות, אבל לדברי נוכחים בדיון כמעט רוב מוחלט של השרים התייצב נגד נתניהו, ובשל כך ראש הממשלה לא העלה את הנושא להצבעה.
צה"ל, שב"כ ומתאם פעולות הממשלה תמכו בהגדלת מספר העובדים, אבל המשטרה התנגדה - והשורה התחתונה של הישיבה היא שהקבינט לא אישר את הגדלת מספר הפועלים, חרף ההמלצה של ראשי מערכת הביטחון. בתום הישיבה סוכם כי ייבחנו פתרונות שונים, בדגש על הגדלת מספר העובדים הזרים למשק. נתניהו גם הסיר מסדר היום את סוגיית העברת הכספים לרשות הפלסטינית - שגם היא הובילה לעימות עז.
הכותרת
הזירה המבעבעת ביהודה ושומרון
27:04
הדיון הלילה התקיים לאחר שהקבינט החברתי-כלכלי, שבראשו עומד שר האוצר בצלאל סמוטריץ', הצביע כמעט פה אחד אתמול נגד הצעת מערכת הביטחון להגדיל את מספר הפועלים הפלסטינים שמורשים להיכנס תחת מגבלות לעבודה בישראל. כל השרים חברי אותו קבינט התנגדו להצעה, למעט שר החקלאות אבי דיכטר ושר העבודה יואב בן צור שנמנעו.
לפי מערכת הביטחון, קיימים שיקולים ביטחוניים לאשר כניסה מבוקרת של פועלים. המצב הכלכלי ביהודה ושומרון קשה - רבים מהתושבים לא מתפרנסים ונותרים בבתיהם. לפי המתווה שהציגו במל"ל דרושים בדחיפות 28 אלף עובדים, מהם 9,500 בענף החקלאות. המשטרה הייתה כאמור הגוף הביטחוני היחיד שהתנגד לכך והיא הזהירה שברמת ההסתה הנוכחית בשטחים הכנסת עובדים פלסטינים עלולה לגרום לפיגועים או להביא מידע שישמש לפיגועים.
שר האוצר סמוטריץ' אמר הבוקר: "ישיבת קבינט מדיני חשובה אתמול. בהתאם להחלטה שהובלנו בקבינט החברתי-כלכלי - לא אושרה הכנסת פועלים ערבים מיו"ש. כספי עזה ירדו מסדר היום ללא דיון. ביטחון אזרחי ישראל מעל הכל".
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר: "המסר שלא לאפשר הכנסת פועלים מהרש"פ שמגיעים, כך גם לפי עמדת המשטרה, מוסתים וחשופים לשנאה הוא מסר הגיוני וחשוב. חייבים להמשיך לשנות את הקונספציה: הרשות היא אויב ואזרחי אויב גם אם חלקם רק רוצה לעבוד לא מכניסים לבית ולא לוקחים סיכונים".
ח"כ כהנא: "מבין את שני הצדדים"
(צילום: תומר שונם, שמוליק דודפור)
ח"כ מתן כהנא (המחנה הממלכתי), התייחס הבוקר לסוגייה ב-ynet Live ואמר כי הוא "מבין את שני הצדדים". לדבריו, "מצד אחד, הרצון שלנו בעת מלחמה לשמור על עצמנו מכל אפשרות לפגיעה בנו, ומצד שני האמירה של כוחות הביטחון שנוצר ביו"ש סיר לחץ שעלול להתפוצץ עלינו ולהוביל למצב הרבה יותר גרוע".
כהנא הוסיף: "אני מבין את ההתנגדות וגם את הטענות שצריך לפתוח את סיר הלחץ הזה. אני חושב שיש גם פתרונות ביניים כמו כל מיני אזורי תעשייה מתוחמים שאפשר להיות בהם הרבה יותר בשליטה על מה שקורה מבחינת הפועלים שמגיעים מיו"ש, ולכן צריך לחכות שהקבינט יקבל החלטה, מדובר בשאלה מאוד סבוכה".
מפרוץ המלחמה יש סגר על יהודה ושומרון, המעברים סגורים ו-60-50 אלף עובדים פלסטינים אינם רשאים להיכנס לישראל ויושבים בבית ללא פרנסה. ישראל מאשרת כניסה של כ-5,000-4,000 פועלים בלבד לצרכים חיוניים חריגים כמו חברה קדישא, מפעלי מזון ומפעלים של ציוד רפואי.
מאחורי הקלעים התנהל ויכוח סוער בדבר השאלה אם להגדיל את מספר העובדים ולהחזירם לעבודה. מערכת הביטחון והשב"כ תמכו בהגדלת מספרם של הפלסטינים אך רצו לאפשר את כניסתם תחת מגבלות כגון קבוצות אוכלוסייה והבאה בצורה מסודרת באוטובוסים, מבלי לאפשר להם להסתובב חופשי בארץ, אלא ישירות לאתרי הבנייה ולמפעלים.
גורמי ביטחון אומרים כי ביהודה ושומרון יש סיר לחץ בציבור הפלסטיני, העובדים יושבים ממורמרים ומתוסכלים בבית מבלי יכולת להתפרנס, וזה עלול להתפוצץ לישראל בפנים. במערכת הביטחון חוששים שהמשך המצב הקיים יביא לעלייה בפיגועים ביהודה ושומרון.
בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, המייצגת מול המדינה את ענף הבנייה והתשתיות, אמרו: "טרם 7 באוקטובר, עמדה מכסת העובדים הפלסטינים על קרוב ל-90 אלף. הם כולם לא עובדים כבר חודשים בישראל. ככל שהממשלה והקבינטים, הביטחוני והכלכלי, יחליטו שלא להחזיר אותם עכשיו לעבודה בישראל, מוטלת על הממשלה חובה לייצר חלופה על ידי הבאת עובדים זרים באופן מיידי. כיום כמחצית מאתרי הבנייה משותקים והכנסות המדינה ממיסים מענף הבנייה צנחו וממשיכות לצנוח. קבלנים רבים כבר נמצאים על סף קריסה, ללא הבאת עובדים זרים מיידית, ייגרם נזק בלתי הפיך לכלכלת ישראל".
