ביום שלישי האחרון עורר נשיא צרפת סערה כשאמר שהאסטרטגיה של צרפת כשהוא נמצא בארמון האליזה היא "לעצבן" אנשים שלא התחסנו נגד קורונה באמצעות הפיכת חיי היום-יום שלהם לקשים יותר ויותר. בריאיון לעיתון "לה פריזיאן", אמר מקרון ש"האויבים הגדולים ביותר של הדמוקרטיה הם שקרים וטיפשות. אנחנו מפעילים לחץ על לא-מחוסנים בכך שאנחנו מגבילים, ככל האפשר, את הגישה שלהם לפעילויות וחיי חברה".
כמו נשיא צרפת, ממשלות רבות באירופה מוסיפות עוד ועוד הגבלות על לא-מחוסנים. חלקן הטילו חובת התחסנות, בשעה שאחרות עדיין מתלבטות. וריאנט האומיקרון טרף את הקלפים בכל הנוגע להגבלות על לא-מחוסנים, בין השאר בעקבות שיאי הנדבקים במדינות רבות באירופה – מפינלנד ועד יוון. אותן מדינות שמות להן למטרה להעלות את שיעורי המתחסנים בעיקר מחשש לעומס כבד על מערכות הבריאות.
באיטליה הודיעו השבוע על הגבלות קשות על לא-מחוסנים בני יותר מ-50, במה שמהווה מעין חובת חיסון לאותם אנשים. 28 מיליון בני אדם יחויבו החל מ-15 בפברואר להציג במקומות העבודה שלהם תעודת מתחסן, ולא יוכלו להציג כל תעודה אחרת או בדיקה שלילית. אדם שלא יציג תעודת חיסון, כך הוחלט באיטליה, לא יוכל לעבוד במקום העבודה.
"אנחנו רוצים להאט את קצב ההדבקה וקוראים לאיטלקים שלא התחסנו לעשות זאת", הודיע ראש הממשלה מריו דראגי השבוע. "התקנות האלה נועדו לשמור על בתי החולים מתפקדים ועל בתי הספר והפעילות העסקית פתוחים".
צרפת: חוגגים את חג המולד ומתפללים לסיום המגפה
ביוון צפויה להיכנס לתוקף בשבוע הבא חובת החיסונים לבני 60 ומעלה. אחרי שנאסר על לא-מחוסנים במדינה להיכנס לחללים סגורים, בהם מסעדות, בתי קולנוע, מוזיאונים וחדרי כושר, החליטה יוון בנובמבר האחרון כי כל בני ה-60 ומעלה יחויבו להתחסן.
למרות הצעד הזה של יוון, כחצי מיליון בני 60 ומעלה עדיין לא התחסנו, ואם לא יעשו זאת עד השבוע הבא – הם צפויים לקנס של 100 אירו מדי חודש. ראש הממשלה היווני קיריאקוס מיצוטקיס אמר עם קבלת ההחלטה כי מדובר בצעד קשה אך נדרש לשמירה על בריאותם של המבוגרים. "זה מחיר שצריך לשלם עבור הבריאות", הוא אמר. 100 אירו ביוון הוא סכום משמעותי ביותר עבור המבוגרים היוונים, שהפנסיה הממוצעת שלהם עומדת על 730 אירו בחודש.
למרות ההצהרות של מקרון, ראש הממשלה הצרפתי ז'אן קסטקס הודה השבוע שחובת חיסונים בארצו עלולה לגרום ליותר בעיות, בעיקר באכיפה, וציין כי שיעור המתחסנים בצרפת גבוה מהמדינות שכן הטילו חובת התחסנות. "יש לנו כבר קשיים בבדיקת תעודות החיסון", אמר קסטקס. "הקשיים הללו יתגברו אם נהפוך את החיסונים לחובה".
דבריו של קסטקס הגיעו אחרי שהבית התחתון בפרלמנט הצרפתי – האסיפה הלאומית – אישר חוק שמחייב להציג תעודת מתחסן בעלייה למטוס, בכניסה למסעדות, בתי קפה וברים ובכניסה לאירועי ספורט או בתי קולנוע. בהצעת החוק שעברה בבית התחתון נקבע כי בדיקה שלילית או תעודת החלמה לא תהיה תקפה בכניסה למקומות הללו.
המדינה הראשונה באירופה שהטילה חובת חיסון שתיכנס לתוקף בפברואר היא אוסטריה. אף שההחלטה קובעת שכל אדם בן 14 ומעלה יחויב להתחסן נגד קורונה באוסטריה החל ב-1 בפברואר, ההסכמה סביב הצעד הזה במערכת הפוליטית במדינה הולכת ומתפוררת, בין השאר לנוכח התפשטות האומיקרון והסברה שהוא גורם למחלה קשה פחות מזן הדלתא.
אחד המומחים באוסטריה קרא לממשלה לבחון מחדש את חובת החיסונים, ושרת התשתיות במדינה אמרה גם היא שייתכן שיש לבדוק מחדש את המידע על החיסונים, ולבחון אם הם אכן יעילים נגד אומיקרון. אוסטריה קבעה כי כל אדם שלא יתחסן עד 1 בפברואר, יוכל להיקנס בעד 3,600 אירו בכל שלושה חודשים.
גרמניה, שכנתה של אוסטריה, הודיעה גם היא שהיא מתכננת לחייב את כל המבוגרים להתחסן. ההודעה של הקנצלרית לשעבר אנגלה מרקל על הכוונה להביא לפרלמנט הגרמני את ההחלטה עוררה סערה ציבורית ופוליטית. חלק מחברי הפרלמנט הגרמני טוענים שלהחלטה כזו אין בסיס חוקי, וכמה מחברי מפלגת הדמוקרטים החופשיים, החברה בקואליציה הגרמנית, הודיעו כי יתנגדו להחלטה כזו.
מלבד באירופה, כמה מדינות נוספות בעולם הודיעו כי יחייבו את המבוגרים להתחסן. באקוודור מחייבים את כל המבוגרים להתחסן למעט אלו שמצבם הרפואי לא מאפשר להם, ובאינדונזיה כלל המבוגרים מחויבים להתחסן ומסתכנים בקנסות ובאי-קבלת שירותים מהממשלה. מדינות נוספות שמחייבות את אזרחיהן להתחסן הן טג'יקיסטן וטורקמניסטן שבאסיה.
