אחרי 55 שנה שבהן הן הוארכו מדי חמש שנים, הכנסת הצביעה אתמול (שני) ברוב קולות נגד הארכת תקנות יהודה ושומרון, המחילות את החוק הישראלי על אזרחי ישראל המתגוררים בהתנחלויות. מתי יפוג תוקפן? מה יקרה בעקבות זאת? עושים סדר.
מהן "תקנות שעת חירום יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית"?
מדובר בתקנות שהותקנו על ידי שר הביטחון משה דיין ב-2 ביולי 1967, זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים, לשם הסדרת המצב המשפטי שנוצר כתוצאה משליטת ישראל בשטחים שכבשה במלחמה זו: רמת הגולן, יהודה ושומרון, רצועת עזה וסיני. התקנות הן עיקר הבסיס החוקי לשלטון האזרחי הישראלי בשטחים אלה, והן הורחבו ושונו במרוצת השנים, בין השאר לשם התאמתן לשינויים בשליטת ישראל בשטחים אלה. כיום חלות רק על יהודה ושומרון, לאחר שישראל נסוגה מרצועת עזה וסיני, ומנגד סיפחה רשמית את רמת הגולן.
מה מטרת התקנות?
מטרתן של התקנות בתחילת ימיהן הוצגה בדברי ההסבר להצעת חוק להארכת תוקפן: "לעזור לבתי המשפט הצבאיים, שהוקמו בשטחים המוחזקים בידי צבא הגנה לישראל מחוץ לגבולות המדינה לבצע את תפקידם, וזאת במתן סמכות ליועץ המשפטי לממשלה להורות על העברת אדם הנמצא בישראל לידי שלטונות צבא הגנה לישראל בשטחים המוחזקים, כדי שיועמד שם לדין בבית משפט צבאי בעבירה על צווים של המפקד הצבאי, להעניק לשוטרים סמכויות חקירה בישראל וסמכויות אחרות לגבי עבירות שהן בני עונשין בבתי המשפט הצבאיים בשטחים המוחזקים, לאפשר חבישתם של תושבי ישראל בבתי סוהר בישראל לביצוע עונש מאסר שהוטל עליהם בבתי המשפט הצבאיים האמורים ואת גבייתם בישראל של קנסות שהוטלו בבתי המשפט הצבאיים".
מטרה אחרת של התקנות הייתה "לאפשר לבתי המשפט בישראל לשפוט תושב ישראל, שבשטחים המוחזקים בידי צבא הגנה לישראל עבר עבירה שהייתה בת עונשין אילו בוצעה בישראל".
לאחר שהכנסת לא אישרה את הארכת התקנות, מתי יפוג תוקפן?
התקנות יפוגו בסוף חודש יוני. הקואליציה תצטרך להעלות את ההצבעה מחדש לקריאה ראשונה עד אז.
מה המשמעות של פקיעתן?
בחוות הדעת שפרסמה המשנה ליועצת המשפטית לממשלה עו"ד אביטל סומפולינסקי, היא הבהירה כי התקנות שאותן דורש שר המשפטים לאשר מסדירות מכלול רחב של היבטים שנוגעים לממשקים המשפטיים של מדינת ישראל עם אזרחיה תושבי יהודה ושומרון, עם רשויות האזור - המפקד הצבאי ומי שפועל מטעמו, וממשקים מסוימים עם הרשות הפלסטינית.
3 צפייה בגלריה
משה דיין. קבע את התקנות לראשונה אחרי מלחמת ששת הימים
(צילום: במחנה, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
במערכת המשפטית נהוג לטעון כי מאחר שישראל לא החילה את החוק על יהודה ושומרון, או לא סיפחה את השטח למעשה, התקנות הללו מאפשרות לכל ישראלי המתגורר בשטחים "ללבוש עליו" את החוק הישראלי, וליהנות מכל ההגנות שיש לתושבים שמתגוררים בתוך הקו הירוק.
"לא לחינם ראתה לנכון הממשלה להתקין את תקנות שעת החירום הללו כבר בשנת 1967. קשה מאוד לתאר את ניהול האזור ללא שהתקנות הללו בתוקף", היא הסבירה.
בהמשך חוות הדעת היא פירטה כי כיום, תחת התקנות, קיים סנכרון בין מערכת האכיפה הפלילית בישראל לבין זו שפועלת ביהודה ושומרון. "המשטרה נוהגת כמשטרה אחת, מערכת הכליאה כאחת - ולמעשה, התקנות מאפשרות למדינת ישראל להפעיל את האכיפה הנהוגה בתוך תחומי הקו הירוק, גם ביהודה ושומרון. פקיעה של התקנות, עם זאת, תגרור היווצרות חיץ בין המערכות. אחת הדוגמאות הבולטות שייתכן שתהפוך למציאות: לא ניתן יהיה להעביר מידע שנאסף על ידי המשטרה במסגרת חקירות פליליות לישראל - ולהיפך. למעשה, המשטרה הפועלת ביהודה ושומרון תופרד ממשטרת ישראל פורמלית ומשפטית.
על מה עוד ישפיע אי החלת התקנות?
בחוות הדעת של המשנה ליועמ"ש נאמר כי "מצב זה ישפיע על חקירות של עבירות ביטחון או עבירות אחרות שמבוצעות על ידי פלסטינים בישראל, והן על עבירות שביצעו ישראלים באזור או בישראל ונדרשות פעולות חקירה בשני האזורים. יהיה קושי משפטי ומעשי לנהל חקירות משולבות. היבט זה משמעותי לניהול האזור והשמירה על הסדר הציבורי והביטחון, כחלק מסמכויות המפקד הצבאי".
עוד הסבירה כי משמעותה של פקיעת התקנות היא חוסר סמכות להחזיק בבתי כלא בישראל את מי שהורשעו בעבירות בבתי משפט צבאיים. מדובר בכ-3,500 אסירים ביטחוניים תושבי יהודה ושומרון המוחזקים בבתי כלא בישראל. "כתוצאה מכך, יידרש למצוא מענה באזור לכליאתם של כל אותם אסירים ביטחוניים הכלואים בבתי כלא בישראל, דבר שניתן להניח שיהיו לו גם השלכות ביטחוניות חמורות והשפעות לוגיסטיות דרמטיות. אומנם קיימת מערכת פלילית באזור הנשענת על הדין הירדני ועל תחיקת הביטחון (החקיקה הצבאית), אך קיימים פערים בין מערכות הדינים במספר רב של היבטים. אי-הסדרה של העבירות הפליליות הישראליות ביו"ש עלולה לחשוף לסיכונים מגוונים את חיי אזרחי ישראל תושבי יהודה ושומרון, ביטחונם, חירותם, פרטיותם, רכושם ושאר זכויותיהם".
גם אם אזרח ישראלי יוכל להישפט לפי החוק הצבאי, לפי חוות הדעת המערכת שתהיה מוסמכת לדון בעניינו היא מערכת השיפוט הצבאית בלבד. "עבריין שהורשע בביצוע עבירה על תחיקת הביטחון ייאלץ לכאורה לרצות את עונשו בבתי כלא באזור בלבד, כי העברה של מי שנשפט במערכת הצבאית לכלא בישראל מוסדרת אף היא בתקנות", היא קבעה.
פורסם לראשונה: 22:59, 06.06.22
