מליאת הכנסת אישרה הלילה (בין שני לשלישי) בקריאה שנייה ושלישית את ביטול "חוק ההתנתקות". התיקון יאפשר לישראלים לשהות בשטחים שפונו בצפון השומרון לפני 18 שנה, במסגרת תוכנית ההתנתקות. הכנסת אישרה את ביטול החוק, שנכלל בהסכמים הקואליציוניים בין הליכוד לציונות הדתית, ברוב של 31 תומכים, לעומת 18 מתנגדים - בנוכחות דלה של חברי האופוזיציה.
ביטול החוק, שחוקק לפני 18 שנים ושבמסגרתו פונו יישובי גוש קטיף וצפון השומרון, יסדיר בין היתר את מעמדם של תלמידי ישיבת חומש, שנמצאים במאחז בניגוד לחוק לאחר שפונה במסגרת התוכנית ב-2005. למעשה לאחר אישור תיקון החוק בקריאה שנייה ושלישית, השהות בישיבת חומש בצפון השומרון כבר אינה בלתי חוקית, ולראשונה מדינת ישראל מאשרת חזרה למקום שפונה מסיבות מדיניות.
עם זאת, בבג"ץ עדיין עומדת עתירה בנוגע למאחז, שאותו הגישו פלסטינים תושבי הכפר הסמוך בורקה וארגוני זכויות אדם, בטענה כי האדמות שעליהן נמצא המאחז שייכות להם. אם בג"ץ יקבע לטובת העותרים, המדינה תצטרך לפנות את הבנייה שיושבת על אדמה פרטית, או לחילופין להסדיר אותה, למשל באמצעות צווי-תפיסה. כמו כן, כרגע כל הבנייה במאחז היא בלתי-חוקית, ותצטרך לעבור הליך של הסדרה.
מטעם ארגון "יש דין", המייצג את העותרים הפלסטינים בעתירה לבג"ץ נגד המאחז, נמסר כי "ביטול חוק ההתנתקות לא יכול להכשיר גזל וגניבה - לא ניתן לחוקק שגנבה זה מותר. האדמות עליהן נבנה היישוב חומש הן עדיין אדמות פלסטיניות בבעלות פרטית של תושבים מהכפר בורקה. העתירה לפינוי הישיבה הבלתי-חוקית בחומש עדיין תלויה ועומדת, ויש לקוות ששופטי בג"ץ ישימו סוף לפארסה בחומש ויורו למדינה לפנות את הפולשים".
ראש מועצת שומרון יוסי דגן, שפונה בעצמו מאחד היישובים, הקפיד להזמין שרים וחברי כנסת לחומש, ואנשי צפון השומרון ניסו לקדם את הצעת החוק כבר פעמים רבות בעבר באמצעות שר האוצר בצלאל סמוטריץ', השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושרים נוספים. דגן נכח ביציע הכנסת בעת אישור הצעת החוק בשתי הקריאות, ועליו צעיף כתום - צבע שסימל את ההתנגדות לתוכנית ההתנקות - שאושרה תחת שלטון הליכוד. לאחר אישור החוק במליאה, ראש המועצה קרא "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".
למרות שהחוק לא תוקן בעבר, בשטח התקבע סטטוס-קוו מסויים. מחד, הוא לא קודם, ומאידך, הישיבה שפונתה מעת לעת חזרה לפעול בהעלמת עין של גורמי הביטחון. לביטולו של החוק כעת צפויות השלכות דרמטיות מבחינה ביטחונית וחוקתית, שאיתן הממשלה תצטרך להתמודד.
בתחום הביטחון, הרמטכ"ל הרצי הלוי, שמתמודד כעת עם תופעת הסרבנות בשל המחאות נגד המהפכה המשפטית, יצטרך לדאוג למענה לכל מי שמגיע לחומש, ובצה"ל מעריכים כי כמות התלמידים בישיבה תגדל, ואיתם גם הרצון המחודש של המתנחלים להקים מבנים במקום. ח"כ גלעד קריב (העבודה) אמר לאחר אישור הצעת החוק כי מדובר ב"חוק אנטי-ציוני שמקדם אותנו צעד נוסף למציאות דו-לאומית. חוק טרום סיפוח שיוביל להקמת מאחזים בלתי-חוקיים נוספים. חוק שיגביר את החיכוך האלים והמדמם בין ישראלים לפלסטינים וימתח את יכולותיו של צה"ל בשטחים עוד יותר".
ביטול "חוק ההתנתקות" שמאפשר להתיישב באזורים שפונו בצפון השומרון מציף תהיות לגבי המשך משפטם של אנשי חומש, שבהם רב הישיבה אלישמע כהן, שהואשמו ב"שהייה ביישוב בלי היתר לכך". בנוסף, השיבה לחומש עלולה להשפיע גם על יישובים נוספים שפונו מצפון השומרון, שבהם גם שא-נור שלו גרעין משפחות שמחכות לשוב להתיישב במקום. לאחר אישור ההצעה, אמרה ח"כ לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית), שהייתה אחת מיוזמות הצעת החוק, כי "כעת אסור לנו לנוח על זרי הדפנה ולשקוע באופוריה. עלינו להסתער כבר מחר על שתי המשימות הבאות שמונחות לפתחנו: הקמתם מחדש של ארבעת הישובים שפונו בצפון השומרון, ושיבה הביתה גם לחבל קטיף שננטש באיוולת איומה והפך לקן טרור".
מטעם ארגון "שלום עכשיו" נמסר בתגובה לביטול חוק ההתנתקות כי "ממשלת ארץ ישראל השלמה מביאה לחורבן הבית. זו תהיה בכייה לדורות". לדברי הארגון, "עכשיו כבר ברור שלצד ההפיכה המשטרית, מתחוללת הפיכה משיחית מסוכנת, אשר תביא בהכרח להעמקת הכיבוש ולהבערת השטח. לא בכדי מתריעים במערכת הביטחון כי חזרת המתנחלים לצפון הגדה תהיה נטל ביטחוני אדיר ומוקד של אלימות מתנחלים".
מטעם ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד), מיוזמי הצעת החוק, נמסר כי "ההיסטוריה הראתה וממשיכה להראות לנו כי כל אימת שנוותר על שטחי מולדת - נקבל טרור הולך וגובר. זוהי משוואה ברורה וידועה, עם תוצאות שלא משתנות אף פעם". מנכ"ל ישיבת חומש, שמואל וונדי, הוסיף כי "זה יום היסטורי שבו עם ישראל חרט על דגלו שלא קיים מקום בישראל שאין בו כניסה ליהודים".
יוסי דגן אמר לאחר אישור הצעת החוק במליאה כי "אנחנו נאבקנו כולנו בשם כל עם ישראל לתקן את הפשע הזה של המאיסה בארץ ישראל". הוא הוסיף כי "אנחנו מסתכלים כאן כלפי שמיים ואומרים לקב"ה: אנחנו עשינו את שלנו. אנחנו מחזירים הערב את הכבוד שלך לארץ ישראל ואתה תחזיר את הכבוד של העם שלך כאן, בהגשמה של הייעוד המלא: בנייה מחדש חומש, שא - נור, גנים וכדים ובנייה של עוד יישובים בצפון השומרון".
שרת ההתיישבות והמשימות הלאומית אורית סטרוק, שגם היא יזמה את ההצעה והייתה חתומה עליה עד שמונתה לשרה, מסרה בתגובה כי "'אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן' - זה היה העקרון שהוביל אותנו לרעיון "חומש תחילה", אותו אנו זוכים לממש היום". היום אמרה סטרוק ב-ynet radio כי "שום דבר לא נבנה ביום אחד, אנחנו חיים בתוך עולם תהליכי. מה שעשינו עכשיו זה לעצור את תהליך הנסיגות ולהתחיל את תהליך ההתקדמות".