"צוואתו של סהאר היא המלחמה באלימות". כך אמר אתמול (ראשון) חברו, שר המשפטים גדעון סער, בעקבות הרצח של סאהר אסמאעיל, מי שהיה מקורבו במגזר הדרוזי. עם זאת, כפי שמוכיחים נתונים חדשים שנחשפים לראשונה בנוגע לאלימות בחברה הערבית - המדינה בינתיים מפסידה באותה המלחמה.
המספרים מדברים בעד עצמם: לצעיר ערבי יש סיכוי גדול פי 21 מזה של יהודי בן גילו להיפגע מירי, בעוד שלבני 25 ומעלה בחברה הערבית יש סיכוי גדול פי 36 להיפגע מירי לעומת בני גילם היהודים.
מדו"ח מיוחד של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהגיע לידי ynet ו"ידיעות אחרונות" מצטיירת תמונה עגומה. כך, למשל, בין 2017 ל-2020 נפגעו מעבירות נשק 10,891 אנשים בארץ - 84% מהם ערבים תושבי ישראל, 12% מהם יהודים והשאר ערבים שאינם תושבי ישראל. 70 מנפגעי הירי השנה מתו, כשסאהר היה הקורבן ה-70.
מתוך 13,450 תיקי עבירות בנשק שזהות החשוד בהן ידועה - ב-78% מהם היה חשוד ערבי תושב ישראל וב-14% חשוד יהודי. על פי הדו"ח, חלק גדול מתיקי עבירות הנשק בחברה הערבית נסגרים בהיעדר ראיות.
אחת הסיבות לעלייה במספר הנפגעים מנשק חם בחברה הערבית היא כמויות הנשק הבלתי חוקי האדירות שמסתובבות בה. בין השנים 2017 ל-2020 נתפסו 27,000 כלי נשק ופרטי תחמושת. בין היתר נתפסו כ-2,000 כלי ירי (רובים ואקדחים) - 73% מהם במסגרת תיקים שבהם חשודים ערבים תושבי ישראל. חלק גדול מהנשק נגנב מבסיסי צה"ל: 272 כלי ירי, 29,372 כדורים ו-1,249 אמצעי לחימה אחרים.
מהנתונים של המשרד לביטחון הפנים עולה כי בין השנים 2017 ל-2020 התקבלו במוקד 100 של המשטרה בסך הכל 34,951 פניות בנושאי ירי, הכוללים ירי בחתונות, בשטח פתוח ובנוי.
בשנים הללו גדל מספר הפניות למוקד 100 מ-7,231 ב-2017 ל-10,169 ב-2020 - זינוק של 40%. הגידול החד ביותר בפניות נרשם במחוז הצפון, שם הוכפל המספר, בעוד במחוז ירושלים נרשם גידול של 79% ובמחוז הדרום של 64%. השכיחות הגבוהה ביותר של פניות למוקד 100 נרשמה ביישובים בדואים - 11.7 פניות לכל 1,000 תושבים, ואחריהם ביישובים הערביים שאינם בדואים בשכיחות של 9.8 פניות לכל 1,000 תושבים.
יו"ר הוועדה לביטחון פנים, ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד), אמרה בתגובה לדו"ח: "כיו"ר הוועדה אפקח על עבודת המשטרה ואוודא שתתוגבר האכיפה בנושאים אלה, ושהתוכנית הלאומית למאבק באלימות בחברה הערבית תיושם".
ח"כ מנסור עבאס (רע"מ), יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית, מסר: "הפשע והאלימות בחברה שלנו הם מחלה קשה שיש לטפל בה בצורה יסודית, בכל הרמות, ולטפל בכל הגורמים לתופעה. חשוב מאוד לאסוף את הנשק, אך חשוב עוד יותר להביא תקווה וליצור סביבת חיים איכותית ולהשקיע משאבים בחינוך, במגורים, בפיתוח תעסוקה ואזורי תעשייה, ובעוד תחומים אחרים שכל השקעה בהם תמנע רצח עתידי".