דנמרק ושבדיה אישרו אמש (יום ג') את ההערכות כי הדליפות בצינורות הגז בים הבלטי, שנועדו להעביר גז מרוסיה ליבשת אירופה, הן תוצאה של פעולות חבלה.
שתי המדינות דיווחו שלשום על שלוש דליפות בצינורות שהקימה רוסיה עם אירופה בעלות של מיליארדי דולרים. הדליפה הראשונה זוהתה ב"נורד סטרים 2" בשני לפנות בוקר, ושעות לאחר מכן התגלו שתי דליפות ב"נורד סטרים 1". אתמול דיווחו המדינות על שני פיצוצים עזים בקרבת הצינורות, זמן קצר לפני הדליפות. דנמרק הזהירה כי הדליפות יימשכו השבוע וכי יש חשש לפיצוצים נוספים.
התיעוד שפרסמה דנמרק: דליפת גז בים הבלטי
(צילום: רויטרס)
11 צפייה בגלריה
גברים רוסים שחצו את הגבול לקזחסטן כדי לא להתגייס, ותיעוד הדליפה בים הבלטי
(צילום: רויטרס)
הפיצוצים היו אמנם במים בינלאומיים, אך ב"אזורים הכלכליים" של שבדיה ודנמרק: אחת הדליפות ב"נורד סטרים 1" הייתה ב"מים הכלכליים" של שבדיה, והדליפה השנייה בצינור ב"מים הכלכליים" של דנמרק – וכך גם הדליפה ב"נורד סטרים 2".
המומחים מאשימים את מוסקבה בחבלות, וטוענים שחבלה בצינורות נועדה לטלטל את השווקים על רקע משבר האנרגיה. ואכן, אחרי ההודעה על דליפות הגז נרשם זינוק במחירי הגז באירופה.
הצינורות לא היו פעילים בזמן הדליפות, אך הכילו בתוכם גז על מנת לשמור על לחץ פנימי: "נורד סטרים 1" נפתח ב-2011 והיה אמור להיות פעיל, אך רוסיה עצרה לחלוטין בחודש שעבר את הזרמת הגז דרכו בטענה לבעיות טכניות שנגרמו לכאורה בשל הסנקציות שהמערב הטיל עליה בגלל שפלשה לאוקראינה – טיעון שלא מתקבל במערב. בנייתו של "נורד סטרים 2" הושלמה אשתקד, אבל ימים אחדים לפני הפלישה לאוקראינה בפברואר הקנצלר הגרמני אולף שולץ עצר את השקתו והוא טרם נכנס לשימוש מסחרי.
הקרמלין הגדיר אתמול את הנזק שנגרם לצינורות הגז "חסר תקדים". לפי מומחים באירופה, היקף הנזק בצינורות עלול לגרום לכך שלא תתאפשר הובלת גז מרוסיה לאירופה בחורף הקרוב – גם אם הצדדים יגיעו להבנות שיאפשרו את חידוש הזרמת הגז. אירופה, נזכיר, נמצאת בעיצומו של משבר אנרגיה כתוצאה מהתלות שפיתחה בגז הרוסי עד הפלישה לאוקראינה.
עד כה אין ראיות שמצביעות כי רוסיה אחראית לחבלה בצינורות הגז שלה. גורם ביטחוני בכיר באירופה אמר לרויטרס שההחלטה להפנות לעברה אצבע מאשימה נובעת מהעובדה שרוסיה היא כנראה היחידה ש"יש לה מה להרוויח" מחבלה בצינורות שמעבירים גז לאירופה, וכי חבלה שכזאת תגביר את הלחץ ביבשת. "יש אינדיקציות שמדובר בחבלה מכוונת. השאלה חייבת להישאל: מי ירוויח מזה?".
בצהריים התייחסה ראש ממשלת דנמרק מדה פרדריקסן לדליפות בים הבלטי, ואמרה כי קשה להאמין שמדובר בצירוף מקרים - אך עוד מוקדם להסיק מסקנות. בערב היא אמרה לכתבים: "לפי ההערכות של הרשויות, כעת ברור שמדובר בפעולות מכוונות. זו לא הייתה תאונה. אין מידע שמצביע מי עומד מאחורי הפעולות האלה".
ראש ממשלת שבדיה מגדלנה אנדשון אמרה גם היא כי שני הפיצוצים היו כתוצאה של פעולות חבלה וכי הממשלה בשטוקהולם נמצאת בקשר עם נאט"ו ועם המדינות השכנות באזור – בהן דנמרק וגרמניה. שבדיה ודנמרק הדגישו כי הן לא מתייחסות לפעולות החבלה כמתקפה נגדן. אמש אמרה גם אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית, כי מדובר בחבלות מתוכננות.
אחר הצהריים פרסמה דנמרק תיעוד של בועות הגז שדלף מהצינור "נורד סטרים 2". לפי רשות האנרגיה הדנית הדליפה תימשך כמה ימים – וייתכן שאף שבוע. שר האנרגיה של דנמרק, דן יורגנסון, אמר כי גודלם של החורים שנפערו בצינורות הגז הרוסיים בים הבלטי מצביע על כך שלא מדובר בתאונה. הצינורות שניזוקו נמצאים בעומק של 70 עד 90 מטר מתחת לפני הים.
סיסמולוגים מדנמרק ושבדיה הדגישו אתמול כי הם משוכנעים שמדובר בפיצוצים במעמקי הים ולא ברעידות אדמה או בתופעה גאולוגית אחרת. "הסימנים לא מזכירים סימנים של רעידות אדמה, אלה סימנים שמזוהים עם פיצוצים", מסר המכון הגאולוגי של דנמרק וגרינלנד. סיסמולוגים מאוניברסיטת אופסלה בשבדיה אמרו כי הפיצוץ השני, שהיה גדול יותר, "שקול לשימוש בדינמיט במשקל של יותר מ-100 ק"ג". לפי הסיסמולוגים, הפיצוץ השני היה שקול לרעידת אדמה בעוצמה 2.3.
פולין קבעה באופן נחרץ כי הדליפות הן חבלה שקשורה למלחמה באוקראינה. בפולין נערך אתמול טקס לציון פתיחת "הצינור הבלטי", שיזרים גז מנורבגיה דרך דנמרק ועד לפולין. מטאוש מורבייצקי, נשיא פולין אנדז'יי דודה וראש ממשלת דנמרק פרדריקסן השתתפו בטקס. "עידן הדומיננטיות הרוסית בתחום הגז מגיע לקצו", הכריז מורבייצקי. "העידן הזה היה מאופיין בסחיטות ואיומים".
המומחה הדני אנדרס פוק נילסן אמר כי העיתוי של הדליפות בצינורות הגז חשוד, וכי ייתכן שמישהו ניסה "להעביר מסר שמשהו עלול לקרות לגז הנורבגי. אני חושב שאם אנחנו נסתכל מי יכול להרוויח מהשיבושים האלה, ומהכאוס בשוק הגז באירופה, יש שחקנית אחת שמרוויחה יותר, בוודאות – וזו רוסיה". מלבד המומחים, המדינה היחידה שהאשימה עד כה בצורה ישירה את רוסיה היא יריבתה אוקראינה: מיכאליו פודוליאק, היועץ של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, אמר שמדובר ב"מתקפת טרור שתכננה רוסיה, פעולה תוקפנית נגד האיחוד האירופי". הוא לא סיפק הוכחות.
רוברט האבק, שר האוצר הגרמני, אמר כי ברלין מעריכה גם היא שמדובר בחבלה ולא בתאונה. הוא הוסיף שאספקת האנרגיה לגרמניה, הכלכלה הגדולה באירופה, לא נפגעה. "גרמניה היא מדינה שיודעת איך להגן על עצמה, ואירופה היא יבשת שיכולה להגן על תשתיות האנרגיה שלה", הוא אמר.
רוסיה, שהפסיקה את הזרמת הגז לאירופה בעקבות הטלת הסנקציות על פלישתה לאוקראינה, אמרה אתמול שייתכן שמדובר בפעולת חבלה וכי הדליפות פוגעות בביטחון האנרגיה של אירופה. הקרמלין התייחס אתמול לאירוע, ולאחר מכן לא מסר הכחשה לטענותיה של אוקראינה.
כצפוי: "רוב מוחץ" באזורי הכיבוש בעד סיפוח
נושא נוסף שמדאיג כעת את המערב הוא הסיפוח של ארבעה מחוזות אוקראיניים שנמצאים תחת כיבוש רוסי: באותם מחוזות (חרסון, דונייצק, לוהנסק וזפוריז'יה) הכריז הקרמלין על משאלי עם שיעסקו בהתנתקות מאוקראינה ובהצטרפות לרוסיה. מדינות רבות – בהן ישראל – הבהירו שלא יכירו בתוצאות משאלי העם, שמוגדרים במערב כמפוברקים וככאלה שתוצאותיהם ידועות מראש.
ההצבעה באזורי הכיבוש הרוסי החלה ביום שישי, והסתיימה אמש. לפנות ערב החלה רוסיה לפרסם "תוצאות חלקיות", שמלמדות כצפוי על תמיכה גורפת בסיפוח: בכל המחוזות הגיע שיעור התמיכה ליותר מ-90% - שיעור בלתי אמין בעליל, כפי שהיה במשאל העם על סיפוח חצי האי קרים ב-2014. אמש הכריזו השלטונות הפרו-רוסיים בחרסון, דונייצק, לוהנסק וזפוריז'יה על "ניצחון" במשאל העם.
הפרלמנט במוסקבה צפוי לדון באישור הסיפוח כבר השבוע, ובעדכון היומי שלו הבוקר העריך המודיעין הבריטי כי הנשיא ולדימיר פוטין צפוי להכריז על סיפוח האזורים הכבושים כבר ביום שישי, בנאום שיישא בפני הפרלמנט הרוסי. ולנטינה מטביינקו, ראש הבית העליון של הפרלמנט, אמרה כי הפרלמנט עשוי לאשר את סיפוח המחוזות ב-4 באוקטובר – יום שלישי הבא, ושלושה ימים לפני יום הולדתו ה-70 של פוטין.
פוטין אמר אתמול כי ההצבעות נועדו למנוע רדיפה של רוסים ודוברי-רוסית מצדה של אוקראינה. "הצלת אנשים בשטחים שבהם נערכו משאלי העם נמצאת בראש סדר העדיפויות שלנו", טען.
בתוך כך הלחימה נמשכת: רויטרס דיווחה אמש על שלושה פיצוצים בעיר חרקוב, ולאחר מכן על הפסקת חשמל בעיר השנייה בגודלה באוקראינה. "בכמה אזורים בעיר אין חשמל", אמר ראש העיר חרקוב, וציין כי יש נפגעים. לדבריו נגרם נזק לתשתיות, והרשויות פועלות כדי לחדש את אספקת החשמל בהקדם האפשרי.
66,000 רוסים הגיעו לשטח האיחוד האירופי בתוך שבוע
לפני שבוע הודיע פוטין בנאום דרמטי כי רוסיה תגייס חיילי מילואים ותתגבר את כוחותיה באוקראינה. בכך הפר פוטין את הבטחתו לאומה, והצבא הרוסי החל בגיוס מילואים ראשון מאז מלחמת העולם השנייה. בשבוע החולף התקיימו ברוסיה הפגנות רבות נגד פוטין וצווי הגיוס, במחאה שמבטאת במידה רבה את השינוי בדעת הקהל ברוסיה בנוגע למלחמה באוקראינה.
(צילום: רויטרס)
רוסיה החלה בשבוע שעבר לגייס את חיילי המילואים, ולפי משרד ההגנה הצבא יגייס כ-300,000 חיילים בסך הכול. בשבוע החולף פורסמו תמונות של גברים רוסים שחוששים מגיוס בורחים מארצם, וממתינים במעברי הגבול העמוסים של המדינות השכנות: פינלנד, גאורגיה, קזחסטן ומונגוליה. שלשום דיווח כלי התקשורת העצמאי "נובאיה גאזטה אירופה" כי מאז ההודעה על גיוס המילואים עזבו את רוסיה 261,000 גברים. הדיווח מסתמך על מקור בקרמלין.
בסוכנות הידיעות AP נכתב אתמול כי יותר מ-194,000 גברים ונשים ברחו בשבוע החולף מרוסיה למדינות השכנות. גורמים בקזחסטן אמרו אתמול שכ-98,000 רוסים חצו את הגבול לקזחסטן מאז הודעתו הדרמטית של פוטין. משרד הפנים בגאורגיה דיווח על יותר מ-53,000 רוסים שנכנסו למדינה. לפינלנד הגיעו יותר מ-43,000. אלפים בודדים הגיעו למונגוליה.
לפי סוכנות הגבולות של האיחוד האירופי בשבוע החולף, מאז ההודעה על גיוס חיילי מילואים, נכנסו 66,000 רוסים נכנסו לשטח האיחוד – עלייה של 30% מהשבוע הקודם. בהודעת סוכנות הגבולות "פרונטקס" נאמר כי רוב הרוסים נכנסו לאיחוד דרך מעברי הגבול של פינלנד ואסטוניה.
בהודעת הסוכנות נאמר: "בארבעת הימים האחרונים 30,000 אזרחים רוסים הגיעו לפינלנד. בטווח הקצר אנחנו צפויים לראות מספר הולך וגובר של אזרחים רוסים מגיעים למעברי הגבול של האיחוד האירופי, בעקבות חוסר הוודאות בנוגע לגיוס הממושך בפדרציה הרוסית. בטווח הארוך אנחנו צפויים לראות עלייה של מסתננים במעברי הגבול של האיחוד האירופי עם רוסיה ואוקראינה, וכן עלייה של מספר השוהים הבלתי החוקיים הרוסים באיחוד האירופי, מה שכבר קורה בכמה מדינות".
פורסם לראשונה: 23:50, 27.09.22
