ב-7 באוקטובר הפך מחנה שורה במרכז הארץ למתחם לזיהוי קורבנות הטבח של חמאס, ולהכנת הגופות לקבורה. שרי מנדס, שהתנדבה במשך כשבועיים במחלקה לזיהוי גופות הנשים במחנה שורה, סיפרה לסוכנות הידיעות רויטרס כי במקרים רבים נשארו הנרצחות "בתחתונים בלבד". מנדס מספרת שראתה גופות שהושחתו ובותרו, וסימנים שמעידים על מעשי אונס.
רויטרס ציינה כי לפי הרשויות בישראל, מתוך 1,200 הנרצחים בשבת השחורה היו לפחות 300 נשים. כמעט חודשיים לאחר הטבח, במשטרה ממשיכים לחקור את העדויות על כך שחלק מהמחבלים שביצעו את המתקפה הרצחנית ונתפסו גם תקפו מינית את קורבנותיהם.
הכותרת
כך הגיעו לוחמות צה"ל ללב עזה
26:44
מטרת המשטרה היא שאותם מחבלים יועמדו לדין גם על עבירות המין שביצעו. בפני החוקרים עומדים כמה אתגרים, אחד מהם הוא דיני הקבורה היהודית - שמקשים על איסוף הראיות ועל בחינה קפדנית שלהן, והביאו לכך שחלק מהנשים נקברו בבגדים שלבשו כשנרצחו, שהיו מוכתמים בדם. משרד המשפטים אמר לרויטרס שהקורבנות עברו "עינויים, התעללות פיזית, אונס, נשרפו בחיים והגופות בותרו". חמאס הכחיש את הטענות שאנשיו אנסו נשים או השחיתו גופות ב-7 באוקטובר.
העדות של מנדס היא אחת משבע עדויות שאספה רויטרס ממתנדבים ומצוותי החירום שמעידות על עבירות מין נגד הנרצחות. לפי העדויות, בקיבוץ בארי ובמסיבת הטבע ברעים נמצאו נשים שהופשטו, נקשרו, הוכו, נורו בראשן או הוצתו. רויטרס בחנה את התמונות שתואמות לחלק מהתיאורים - או כאלה שמעידות על זוועות אפשריות אחרות - וציינה כי לא ניתן לאמת את כולן בצורה עצמאית.
טאהר אל-נונו, יועץ תקשורת לראש הלשכה המדינית של חמאס, הכחיש שהמחבלים אחראים לתקיפות מיניות וקרא ל"חקירה בינלאומית רצינית בנושא הזה, ללא משוא פנים". ועדת החקירה של האו"ם, שחוקרת טענות לפשעי מלחמה מצד חמאס וישראל, תחקור גם את הטענות למעשי אונס של חמאס – על רקע הזעם הישראלי על שתיקת האו"ם והיעדר הגינויים המפורשים לזוועות של חמאס. ישראל מאשימה את ועדת החקירה ביחס מוטה נגדה, והודיעה כי לא תשתף פעולה עם החקירה.
שלושה מומחים משפטיים אמרו לרויטרס שבישראל, הרשעה בעבירת מין יכולה להתבסס על עדויות או ראיות נסיבתיות, גם ללא ראיות פורנזיות. מלבד הנרצחות, נשים רבות שהיו קורבן למעשי הזוועות של חמאס נמצאות בטראומה ולא מסוגלות להעיד. אורית סוליציאנו, ראש איגוד מרכזי הסיוע לתקיפה מינית בישראל, אמרה כי ההערכות הן שעשרות בודדות של ניצולות ומי שהיו עדות לזוועות כבר פנו לבקשת עזרה. בחלק מהמקרים לוקח שנים לקורבנות להיחשף ולפנות לרשויות.
"כל הנשים שנרצחו ושייתכן שעברו תקיפה מינית לא יכולות לספר לנו על זה", אמרה הילה נויבך, ראש המחלקה המשפטית באיגוד מרכזי הסיוע לתקיפה מינית. "כנראה שגם העדויות לא שרדו".
שלי הרוש, מפקדת במשטרת ישראל, אמרה ב-27 בנובמבר בכנסת שלמשטרה יש 1,500 עדויות על זוועות שכוללות אונס, תקיפות מיניות והשחתת איברים של קורבנות. העדויות האלה הגיעו מניצולות, חיילים, אנשי מד"א ומשפחות הקורבנות.
בינתיים, העדויות מצטברות. הרב ישראל וייס, לשעבר הרב הצבאי הראשי, סיפר לכתבים שחלק מהגופות היו עירומות ומבותרות. נחמן דיקשטיין, מתנדב בזק"א, העיד שבמסיבת הטבע הוא ראה עשרות גופות שהופשטו ובגדיהן נקרעו. רמי שמואל, ממפיקי המסיבה, עזר בחיפוש הקורבנות וסיפר שראה גופה של אישה עירומה, ועוד שתי גופות של נשים שהופשטו.
המשטרה מסרה שיש לה יותר מ-60,000 "מסמכים ויזואליים", שכוללים סרטונים ממצלמות הגו-פרו של המחבלים, תצלומי אבטחה ותצלומים מרחפנים. לפי הילה נויבך, עדויות לא תמיד יספיקו להגשת כתב אישום או להרשעה. היא ציינה כי בסך הכול, המידע שכבר נאסף מספיק אמין כדי לקבוע שמחבלים אנסו ותקפו מינית את הקורבנות ב-7 באוקטובר.
פנייה להאג - "דילמה ישראלית"
בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הוקם כדי להעמיד לדין אחראים על פשעי מלחמה. במידה שמדינות לא מוכנות - או לא מסוגלות - לשפוט פושעי מלחמה, בית הדין בהאג יכול "להתערב". בית הדין כבר הדגיש כי יש לו את הסמכות השיפוטית להעמיד לדין על הזוועות שביצעו הפלסטינים, וגם על פשעי המלחמה שמיוחסים לישראל, ומסר שהתובע שלו אסף עדויות ומידע בהיקף משמעותי.
עורכי דין ישראלים אומרים כי בנוגע להוכחה של עבירות מין, הדרישות הראייתיות של התביעה בהאג "מאתגרות פחות" מאשר בישראל. כך למשל אין צורך בעדות של הקורבן, ואם העבירות התבצעו במהלך מעשי זוועות או טבח אין צורך לקבוע בנפרד כי לא הייתה הסכמה למעשים.
עורכת הדין יעל ויאס גבירצמן סיפרה לרויטרס שהיא כבר נערכת להצגת ראיות בהאג. לדבריה היא אוספת ראיות עבור המשפחות של 54 קורבנות, בהן קורבנות של אלימות מינית. היא מסרבת לספק פרטים, אך אמרה כי יש כמה עדי מפתח. עבור ישראל הפנייה להאג בעייתית: אישים ישראלים והמדינה עצמה אמנם רשאים להציג ראיות לבית הדין, אך ישראל לא מכירה בסמכות השיפוטית שלו.
"זה מביא אותנו לסוג של דילמה ישראלית", אומרת ויאס גבירצמן. ישראל אמנם מחזיקה במחבלים שנתפסו ב-7 באוקטובר, אך אין לה את הגישה למפקדים, לסייענים ולמסיתים שהאג יכול להעמיד לדין. ויאס גבירצמן מקווה שבסופו של דבר ישראל תפנה להאג.
משרד המשפטים סירב להגיב אם יפנה לבית הדין הפלילי הבינלאומי, אך אמר כי יקדם את ההליכים המשפטיים נגד האחראים על הטבח באשר הם. חירט יאן-קנופס, מפרקליטי בית הדין הפלילי הבינלאומי, אמר כי בדרך כלל צה"ל וממשלת ישראל מסרבים לקיים מגעים עם האג - אך מימדי האירוע הנוכחי "עולים על כל דמיון". יאן-קנופס אמר: "אני חושב שהאינטרס של ישראל הוא לספק לתובע בהאג את הראיות על האירועים ב-7 באוקטובר"
