כל ישראלי וישראלית שנותרו בהם מעט מוסר וחמלה אנושית אחרי שנה של מלחמה צריכים להתנגד למה שישראל מבצעת כעת בצפון רצועת עזה. לפי העדויות, נראה כי ישראל פועלת על-פי תוכנית סדורה לרוקן את צפון רצועת עזה מבערך 400 אלף התושבים שנמצאים שם, על מנת לקדם את החזון להתנחל מחדש ברצועה. בין אם זה אכן יקרה בסוף או לא, זהו הכוח המניע.
השיח על ״תוכנית האלופים״, על הגיונה הצבאי-לכאורה, שנועדה להשיג שובר שוויון מול חמאס ולקדם עסקת חטופים, היה הסחת דעת. מה שמתרחש כעת הוא מימוש חזון של מעטים לחזור לרצועה על גבי גופותיהם של חיילים ישראלים, של מאות נשים וילדים פלסטינים, ועל גבי חורבותיהם השרופות של המקלטים שבהם הם מצאו מפלט בחודשים האחרונים. בשם מטרה זו, כך זה נראה, אנחנו אזרחי ישראל שולחים את ילדינו, אחינו ואבותינו להפציץ באופן מסיבי וכמעט חסר הבחנה בצפון הרצועה, למנוע לכאורה סיוע רפואי מהפצועים, להפריד גברים מנשיהם וילדיהם ולגרש את מי ששרד את התופת הזו אל דרום הרצועה.
הפלסטינים מסרבים לעזוב, ולא בכדי - הם מייחלים למות בהפגזה מאשר לגסוס לאט מרעב, מחלות והמשך המלחמה בדרום רצועת עזה, שהפכה בשנה האחרונה למכלאה של מעל מיליון וחצי איש. גם ככה הם יודעים היטב שאין שום אזור בטוח ברצועה כולה. במהלך השנה האחרונה כל רף מוסר לחימה מקובל נחצה - בתי ספר, מרפאות, בתי חולים, מאפיות או שיירות סיוע נכנסו כולם לבנק המטרות, הכול נבלע אל תוך חישוב הנזק האגבי שמאשר משפטית את מותם של עשרות חפים מפשע בשביל כל פעיל חמאס זוטר, מנהרה או מצבור נשק.
״האזור ההומניטרי״ שאליו מכוון צה״ל את האוכלוסייה גם הוא מילים ריקות. אם סוכמים את כלל השטח שממנו צה״ל פקד על האוכלוסייה האזרחית להתפנות מאז תחילת המלחמה, יוותרו 15 אחוזים משטח הרצועה. שני מיליון איש אמורים לכאורה להסתופף אל תוך 54 קמ״ר של דיונות, 37 איש למטר. ישראל הרי לא באמת מצפה שהפלסטינים יבנו שם גורדי שחקים. מה שבטוח הוא שבצד השני של הגיהינום הזה מחכים מצועפי עיניים מי שרוצים ליישב את ארץ פלשתים המובטחת.
יחיא סינוואר הביא במו ידיו את האסון של עמו שלו, אך הוא ידע שהאסון של ישראל כמדינה יהיה גדול יותר
יחיא סינוואר הביא במו ידיו את האסון של עמו שלו, אך הוא ידע שהאסון של ישראל כמדינה יהיה גדול יותר. אפשר להניח בצד את הבידוד הבינלאומי של ישראל או את השפל הכלכלי שהולך לבוא. אלה בטלים בשישים. סינוואר חזה במדויק את התחזית הקודרת יותר: ישראל תאבד את עצמה לדעת בניסיון להחזיר לעצמה את כבודה האבוד, באמוק של נקמה שלא יודע שובע. הוא לא שיער עד כמה רחוק תלך ישראל להגשמת מטרתו. אל מול אפשרויות חוזרות ונשנות להציל חיי אדם, ממשלת ישראל מעדיפה להמיט הרס ומוות שממנו סובלים ישראלים ופלסטינים שנהרגים ונעקרים, לא באופן שווה ולא קרוב לזה, אך תחת אותה אדישות משוועת והתנערות מוחלטת מכל אחריות או מחויבות.
השלב הבא בתוכנית סינוואר כבר מתרחש במלוא עוזו גם הוא: ישראל מתפרקת לגורמים במאבקים פנימיים מבפנים, מסמנת בוגדים ומשתיקה כל נימת ביקורת על חוסר התוחלת של המלחמה באלימות פיזית וביורוקרטית. שיח ההשמדה והטיהור האתני מופנה כלפי עזה, אך הוא מתווה גם את דרך הפעולה היומיומית של מתנחלים בגדה המערבית, כלפי פלסטינים אזרחי ישראל שנעצרים מעצרי שווא על כל צעד ושעל, וכלפי מפגינים ובני משפחות חטופים שסופגים אלימות משוטרים ואזרחים. כך יהיה ודאי בקרוב דינו של כל מי שלא יתיישר עם תזת הנס שקרה לנו ותוכנית סמוטריץ׳ להקמת מלכות ישראל השלישית בין הנילוס והחידקל. הימין הקיצוני מוביל את האידאולוגיה, הצבא הוא קבלן הביצוע, והציבור הליברלי בישראל עסוק בלהתכתש בפייסבוק עם סטודנטים מקולומביה.
עם מותו של סינוואר קיבלה ישראל הזדמנות פז לפנות לנתיב אחר: עסקת חטופים, נסיגה מעזה, חידוש המשא ומתן עם הפלסטינים ונורמליזציה עם כלל מדינות ערב כפי שהצהירו אלה פעמים מספר. אבל ממשלת האסון בשֶלָּהּ
סינוואר, כמנהיגה של תנועה קיצונית שמשלה בעריצות מעל עשור בלי בחירות ובלי אופוזיציה, הבין לעומק את היכולת של הנהגה קיצונית לגרור אחריה את גורלה של אומה שלמה. הממשלה הקיצונית של ישראל בעת הזו לא הייתה רק הסיבה שלו למתקפת 7 באוקטובר, היא הייתה גם ההזדמנות שלו לדרדר את ישראל אל התהום. זה עבד לו מצוין במשך שנה. עם מותו קיבלה ישראל הזדמנות פז לפנות לנתיב אחר: עסקת חטופים, נסיגה מעזה, חידוש המשא ומתן עם הפלסטינים ונורמליזציה עם כלל מדינות ערב כפי שהצהירו אלה פעמים מספר. אבל ממשלת האסון בשֶלָּהּ - היא תעשה הכול כדי לקיים את צוואתו של סינוואר כלשונה, עד שישראל תתפרק. על כל מי שנותרה בו עוד קצת חמלה על החיים בארץ הזו להתנגד לכך ועכשיו.
ד"ר דותן הלוי הוא מרצה בכיר במחלקה להיסטוריה של המזרח-התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל-אביב
