"חוק הציונות" - לא קודם בינתיים. "חוק הדגלים" - הוסר מסדר היום נכון לעכשיו. "חוק העמותות" - ייבחן מחדש. שלוש הצעות חוק נפיצות התכוונו שרי הממשלה להעביר, ושלושתן - לפחות בינתיים - לא קודמו. לעומת זאת, הממשלה כן אישרה אתמול (א') את מינויו המחודש של יו"ר נעם אבי מעוז לסגן שר במשרד ראש הממשלה, שלושה חודשים אחרי שהתפטר.
3 צפייה בגלריה
הצעת וסלראוף עלתה להצבעה, אך השרים החרדים הסתייגו. ישיבת הממשלה, אתמול
(צילום: יונתן זינדל)
בהצעת ההחלטה שהועברה הוצג פירוט ייעוד התקציב שאושר ל"רשות לזהות לאומית-יהודית" במשרד ראש הממשלה, שבראשה יעמוד מעוז - ובמסגרתה נכתב שיקבל תקציב ל"פיתוח והקמה של מערכת שקיפות להורים לגבי התוכניות החיצוניות הנלמדות בבתי הספר". אותו "אתר שקיפות" הוביל לסערה, אבל שר החינוך יואב קיש טען כי "ההחלטות על תוכניות במשרד החינוך הן רק של משרד החינוך". פרט לאישור זה - הנפיץ כשלעצמו - הצעות החוק מעוררות המחלוקת לא קודמו בינתיים. אלו הן.
חוק הציונות
הצעת ההחלטה של השר יצחק וסרלאוף (עוצמה יהודית) ליישום חוק הלאום במשרדי הממשלה הועברה לדיון בישיבת ראשי הקואליציה. ההצעה עלתה לדיון ולהצבעה בישיבת הממשלה, אך לא עברה לאחר שהשרים החרדים הסתייגו וביקשו לדייק את הנוסח. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר התעקש שההצעה תעבור כבר אתמול במשאל טלפוני, אבל זה לא קרה. להצעה הזו נשמעה התנגדות אירופית ואמריקנית עזה, אבל כמעט כל השרים הודיעו על תמיכה בה.
לשכת ראש הממשלה ובכירי משרד המשפטים קיימו מגעים אינטנסיביים במטרה להגיע לנוסח מוסכם שיאפשר הצבעה בממשלה על אותה הצעה, ולפיה "ערכי הציונות יהיו ערכים מנחים". היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, טרם מסרה רשמית את עמדתה בנושא - ובדיון אמר בן גביר כי הוא "מבין לגמרי למה היועמ"שית לא כתבה חוות דעת כתובה, כי קשה לה להודות שהיא נגד הציונות. אני צובט את עצמי שאני צריך להסביר החלטה כל כך חשובה והיסטורית".
השר עמיחי שיקלי (הליכוד) פרסם לקראת הדיון נתונים המראים על ירידה משמעותית במספר המתגוררים ביישובים היהודיים במועצות האזוריות האזוריות משגב, גליל תחתון ועמק יזרעאל. "מוסדות התכנון ורשות מקרקעי ישראל נוקטים במדיניות המיטיבה בעיקר עם יישובי המיעוטים בגליל, ואילו יישובי היהודים אינם נהנים מהטבות דומות", טען. "נשללה גם יכולתם של יישובים המונים יותר מ-400 בתי אב להפעיל 'ועדת קבלה' לאכלוס תושבים חדשים. כתוצאה מכך, נפסקה כמעט לחלוטין ההגירה החיובית של זוגות צעירים ו'בני מקום' ליישובי המרחב הכפרי".
3 צפייה בגלריה
"יש גוויעה איטית של מפעל ההתיישבות בגליל, התכווצות דרסטית בשיעורי הילודה". שיקלי
(צילום: יונתן זינדל)
"הצטברותם של גורמים אלו מביאה לגוויעה איטית של מפעל ההתיישבות בגליל, ולהתכווצות דרסטית בשיעורי הילודה", הוסיף שיקלי. "תופעות אלה החמירו בשנים האחרונות, אולם נראה שבשנה זו אנו כבר עדים לקריסה: גני הילדים בעשרות יישובים הודיעו על סגירת שעריהם לשנה הבאה. כך ביישוב בו אני מתגורר – חנתון, כך בתמרת, שמשית, מצפה עדי, רמת דוד, הושעיה, גבעת אלה, אחוזת ברק, שריד, עין דור, בית שערים, גניגר, היוגב, מחנה יהודית, שכניה, מצפה אביב, מנוף, קורנית, יובלים, כמון, מכמנים. ביישוב לבון נסגר גן הילדים האחרון ביישוב, כאשר אך לפני ארבע שנים פעלו בו שני גני ילדים".
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בדיון כי הוא "לא מוכן לסבול דבר כזה, מוסדות התכנון קובעים מדיניות בעצמם. אומרת לי המשנה ליועמ"שית 'בוא נקיים דיון', אני לא רוצה לקיים דיון, אני רוצה לקבוע מדיניות. המצב אבסורדי. בכל מקרה ההצעה הזו חשובה, צריך להעביר אותה כאן בנוסח שהובא". אבל בינתיים, לפחות, ההצעה לא קודמה.
חוק הדגלים
במקביל, מחאה בינלאומית והתנגדות של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה והמועצה להשכלה גבוהה הובילו להחלטה לדחות בחודש את הדיון בוועדת השרים לחקיקה ב"חוק הדגלים" של עוצמה יהודית, שמבקש להעניש סטודנטים שיניפו את דגל פלסטין במוסדות אקדמיים. לפי הצעת החוק של ח"כ לימור סון הר מלך, בתחומי האוניברסיטאות לא תותר הבעת תמיכה בטרור, לרבות הנפת דגלים של מדינות אויב.
הצעת החוק מבקשת לתקן את "חוק זכויות הסטודנט", כך שבתחומי מוסד להשכלה גבוהה לא תותר הבעת תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור, הבעת תמיכה בארגון טרור, במעשה טרור או הנפת דגל של מדינת אויב, ארגון טרור או הרשות הפלסטינית. מוצע שסטודנט העובר על אחד מהאיסורים, יושעה על ידי המוסד לתקופה שלא תפחת מ-30 ימים, ואם עבר עבירה חוזרת, יורחק מהלימודים לצמיתות וזכאותו לתואר תישלל למשך חמש שנים.
היועצת המשפטית לממשלה בהרב-מיארה קבעה כי ההצעה "מעלה קשיים חוקתיים של ממש העולים לכדי מניעה חוקתית, ועל כן מוצע להתנגד לה". בהרב-מיארה קובעת כי "תכליתה של חקיקה שנועדה להתמודד עם איומי הטרור ולהרתיע לבצע פעולות טרור היא תכלית ראויה. עם זאת, בהצעה מוצעים הסדרים אשר מגלמים פגיעה בחופש הביטוי והמחאה, ואף בחופש העיסוק".
3 צפייה בגלריה
קבעה כי איסור על הנפת דגל הרשות הפלסטינית "מעצים את הפגיעה בחופש הביטוי". בהרב-מיארה
(צילום: נחום סגל)
לדברי היועצת המשפטית לממשלה, "איסור על הנפת דגל של הרשות הפלסטינית, ללא האלמנט הנדרש הקושר בין ההנפה לטרור, מעצים את הפגיעה בחופש הביטוי במובן הגרעיני ביותר, באופן שאינו הולם את תנאי פסקת ההגבלה". עוד קובעת היועצת כי "קיים קושי במתן סמכויות למוסדות האקדמיים להכרעה בסוגיות מורכבות שאינם בתחום מומחיותם. המושגים המשפטיים העוסקים בביטויים הקשורים לטרור, כמו כל עבירות הביטוי, הם מושגים הדורשים זהירות מיוחדת בפרשנותם בשים לב לפגיעה בחופש הביטוי".
לדבריה, "הצעת החוק מבקשת להטיל שורה של סנקציות, אשר אמנם אינן במישור הפלילי אך לא ניתן להקל בהן ראש - שלילת האפשרות להשלים לימודים במוסד, שלילה לתקופה ארוכה של אפשרות בכלל ללמוד בארץ ולהכרה של תואר שייעשה בחו"ל. כל זאת, כאשר האוניברסיטאות נתפסות כמקום חיוני ומיוחד להחלפת דעות ולגיבוש עמדות פוליטיות וחברתיות ולכן קיימת חשיבות מיוחדת לשמור על חופש ביטוי רחב דווקא בתחומן. כבר היום קיימים מנגנונים אשר מאפשרים התמודדות של המוסדות להשכלה גבוהה עם התנהגויות קיצוניות הפוגעות בסדר הציבורי במוסד" .
חוק העמותות
הצעת חוק נוספת שעוררה התנגדות בינלאומית היא זו של ח"כ אריאל קלנר מהליכוד, שעלולה להגביל סיוע מממשלות זרות ומגופים זרים לפלסטינים. לפי "חוק העמותות", ששלשום הוחלט על בחינתו בצל לחץ בינלאומי, עמותה שתקבל תרומה מממשלה זרה לא תקבל הכרה כמוסד ציבורי או כמוסד ללא כוונות רווח ותצטרך לשלם 65% מס על כל תרומה והתורמים לה לא יהיו זכאים לזיהוי במס.
בימים האחרונים שורה של מדינות הביעו התנגדות עזה לחוק העמותות, ובהן ארה"ב, גרמניה, צרפת, בריטניה, שבדיה, בלגיה, אירלנד והאיחוד האירופי. אחת הסיבות לדחייתו של החוק היא גם החשש שעמותות ימין עלולות להיפגע ממנו. ח"כ ניסים ואטורי יצא נגד הדחייה של החוק, ואמר בריאיון לאולפן ynet: "לפעמים אנחנו פועלים לא תמיד לפי מה שטוב ורצוי לנו. אני לא בעד שהתקפלנו בגלל לחץ בין לאומי".
פורסם לראשונה: 23:56, 28.05.23
