במהלך יוצא דופן וראשון מסוגו, אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת מישיגן בארה"ב הדיחה את יו״ר האגודה אליפה צ׳אודרי ואת סגנה אליאס אטקינסון - בין השאר בגלל פעילות פרו-פלסטינית שהוגדרה ״חסרת אחריות מהותית״, והסתה לאלימות נגד סטודנטים יהודים במוסד.
השניים, שנבחרו לתפקידם באפריל האחרון על רקע גל המחאות בקמפוסים נגד ישראל, הובילו חרם על חברות ישראליות או כאלו שלדבריהם מרוויחות מהלחימה בעזה, תוך עימות חזיתי עם הנהלת המוסד והקהילה היהודית שבו.
החלטת האגודה, שכללה פירוט בן 40 עמודים, קבעה כי צ׳אודרי ואטקינסון כשלו בתפקודם כמנהיגי הארגון ופגעו באמון הקהילה הסטודנטיאלית של המוסד שבו לומדים כ-50 אלף סטודנטים. "ההחלטות שקיבלו לא רק פגעו במוסדות הסטודנטים אלא גם ערערו את אמון הקהילה הסטודנטיאלית במנהיגות הנבחרת”, נכתב בהחלטה. "חוסר יכולתם של המנהיגים להגן על חברי הארגון, לצד תמיכתם באלימות ובהטרדות, מהווה הפרה חמורה של תפקידיהם".
צ׳אודרי ואטקינסון נבחרו לתפקידם באביב שעבר תחת המצע ״Shut It Down״ - הבטחה "לסגור את השאלטר" על תמיכת המוסד במלחמה בעזה, לטענתם. עם כניסתם לתפקיד הם יזמו מהלך שנוי במחלוקת לחסום תקציבים למועדוני הסטודנטים - כ-1.3 מיליון דולר בשנה - עד שהאוניברסיטה תנתק קשרים עם חברות ישראליות או כאלה שמרוויחות כביכול מהמלחמה בעזה.
המהלך שיתק את פעילותם של מאות מועדונים, מדיבייט ועד פריזבי וריקודי סלון, והוביל לביקורת חריפה מצד סטודנטים שהאשימו את השניים בפגיעה בקהילה הסטודנטיאלית. האגודה הצליחה לחסום את העברת הכסף מכיוון שהוא הגיע ישירות מתקציבו, הממומן על-ידי עמלת חובה שאותה גובים מכל הסטודנטים מדי סמסטר.
הנהלת האוניברסיטה ניסתה לצמצם נזקים באמצעות הלוואות זמניות למועדונים, אך המתיחות בקמפוס רק הלכה וגברה. מפגינים התפרצו לישיבות האגודה, ובאחת מהן אף דווח על איומים פיזיים כלפי חברי המועצה. צ׳אודרי ואטקינסון עצמם נעדרו תכופות מהישיבות כדי למנוע כל שינוי של המהלך. ״הקמפוס הפך לזירת קרב פוליטית, ומי שסובלים הם הסטודנטים עצמם”, אמרה נשיאה של אחד ממועדוני הסטודנטים הגדולים במוסד. לא מעט מהסטודנטים שבחרו בצ׳אודרי ואטקינסון בגלל ההבטחה שלהם למאבק פרו-פלסטיני לוחמני, הפנו להם גב וזעמו על השיטות ה"לא אחראיות והפוגעניות״ שנקטו. "הם הפכו לקיצונים", אמרה חברה במועצה הסטודנטיאלית.
המתיחות הגיעה לשיאה ב-8 באוקטובר, כשצ׳אודרי ואטקינסון עודדו מפגינים להתפרץ לאחת הישיבות שעסקו בביטול התקצוב. כמה מחברי האסיפה היהודים דיווחו על איומים, התקפות ואף יריקות מצד המפגינים. שני מנהיגי הסטודנטים הואשמו כאמור בהסתה לאלימות, וצ׳אודרי הואשמה גם בהחלפת הסיסמה לחשבון האינסטגרם של ממשלת הסטודנטים המרכזית ללא אישור. "חוסר יכולתם של המנהיגים להגן על נציגי סטודנטים, תמיכתם באלימות והטרדה ושימוש לרעה שלהם בפלטפורמות רשמיות להפצת מידע מוטעה - מהווים הפרה ישירה של חובותיהם ואינם הולמים את משרד הנשיאות”, נכתב בהסבר להדחה.
מחאה פרו-פלסטינית בטקס הסיום באוניברסיטת מישיגן, 6 במאי
(צילום: ירון צפדיה)
אוכלוסיית הסטודנטים היהודים של אוניברסיטת מישיגן היא אחת הגדולות בקרב אוניברסיטאות ציבוריות בארה"ב, עם כ-6,500 סטודנטים - 5,000 בוגרי תואר ראשון ו-1,500 סטודנטים לתארים מתקדמים.
במקביל להדחת מנהיגי האגודה, סטודנטים פרו-פלסטינים הגישו בתחילת השבוע תביעה נגד הנהלת המוסד בטענה להפרת זכויותיהם החוקתיות בעקבות דיכוי מחאות נגד ישראל בקמפוס. התביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי במישיגן טוענת כי האוניברסיטה הציבורית נקטה צעדים משמעתיים לא פרופורציונליים, כולל שלילת גישה לקמפוס, פיטורים ממשרות סטודנטיאליות ושלילת אפשרויות עבודה במוסד בעתיד.
בתביעה נטען כי פעולות האוניברסיטה התמקדו בסטודנטים וגופים פרו-פלסטיניים בלבד, כולל מעצרים במהלך ישיבת מחאה במשרד הנשיא ב-2023, שבה השתתפו כוחות משטרה מעשרה מחוזות שונים. סטודנטים דיווחו על פגיעות פיזיות, כולל הסרת החיג'אב של אחת המפגינות. האוניברסיטה לא הגיבה לבקשת תגובה.
