3 צפייה בגלריה
"הביקורת הציבורית הנוקבה הייתה בפער מאוד גדול מהעשייה של המורים בשטח". ארכיון
(צילום: shutterstock)
המצוקה הרגשית והחברתית הקשה שנגרמה בעקבות מגפת הקורונה לא פסחה על המורים. דו"ח פורום ארגוני הפסיכולוגים הציבוריים חושף ממצאים מדאיגים על הפגיעה הנפשית שנגרמה למורים ולצוותי החינוך שאמונים על מתן המענה האינטנסיבי והיומיומי לתלמידי ישראל. על פי הדו"ח, 65% מהפסיכולוגים מעריכים כי לצוותי החינוך נגרמה פגיעה רבה או רבה מאוד בבריאותם הנפשית. בנוסף, 74% מהפסיכולוגים מעריכים שנגרמה פגיעה נפשית להורים.
הילה קלעי-נובוטני, פסיכולוגית חינוכית מומחית, אמרה כי המורים נאלצו לתפקד במצב חירום מתמשך ומצאו עצמם בלחץ מתמשך. "אנחנו פוגשים בשטח את ההשפעות על המורים דרך תחלואה פיזית, תשישות, קושי ביצירה, חרדות, לחץ, שחיקה, קושי בשימור קשרים עם התלמידים, תחושת בדידות, הפרעות אכילה, השמנה וגם שחיקה של יחסים בין חברי הצוות", הסבירה. "גם המורות מושפעות בחייהן האישיים מהקורונה, ולמשוואה הזו צריך להוסיף את גורם הסטרס בעבודתן כמורות".
רגע לפני פתיחת שנת הלימודים: ריאיון עם מנכ"ל משרד החינוך
(צילום: שמוליק דודפור, משה מזרחי)
ד"ר נעם יצחקי, פסיכולוגית חינוכית, סבורה גם היא כי מפרוץ מגפת הקורונה המורים התמודדו עם לחץ גדול מהרגיל. "כולם באותה סירה וצריכים להתמודד עם השינויים התכופים, חוסר הוודאות, חרדות אישיות ובריאותיות ועוד, אבל מורים נאלצו להתמודד עם הביקורת הציבורית הנוקבת, שהייתה בפער מאוד גדול מהעשייה שלהם בשטח", אמרה. "כתוצאה מכך ראינו לאורך השנה עייפות, מתח נפשי גדול ומחלות". לדבריה, את ההשלכות של הפגיעה בצוותי החינוך מרגישים גם הילדים שלנו שנפגעים פעמיים - פעם אחת מההתמודדות האישית שלהם עם המשבר, ופעם שנייה מהקושי של המבוגרים סביבם לתווך להם את המציאות ולסייע להם להתמודד עם המצב.
בעיריית ירושלים זיהו את המצוקה והקימו את "החממה" למענה טיפולי למורים. מנהלת התוכנית, טלי חנין-קפלן, תיארה משברים חמורים לא פחות מאלה שסובלים התלמידים. "כשהבנו את גודל המצוקות התחלנו מיד בפיתוח מענה רחב ועמוק", הבהירה. "אחת המורות אמרה 'בשנה האחרונה לא הייתי מורה, לא עשיתי חינוך'. זו מורה שדאגה לנהל שיחות אישיות עם התלמידים שלה, אבל כמחנכת מול 'כיתה' שמורכבת מריבועים שחורים בזום היא התקשתה לתפקד".
"לפני הקורונה קמתי בכל בוקר עם רצון גדול לתת לתלמידים", אמרה ג"ר, מורה שנעזרה ב"חממה". "פתאום כל העולם החינוכי שלי קרס. אני מתחילה לבכות בלי שליטה, שעת התחלת הלימודים מגיעה ואני לא מסוגלת לקום. בחדשות מדברים על מצוקות התלמידים, הורים מקטרים על המורים ועל תוכניות הלימודים, ואין לי מושג אם אני המורה היחיד שמרגישה ככה, טובעת בייאוש".
לדבריה, הדבר ששחק אותה יותר מכל היה קרב המאסף מול התלמידים שסירבו להצטרף לשיעור או רתמו את הכלים הטכנולוגיים כדי לשבש את מהלכו. "להתמודד עם מסכים שחורים, עם חוסר הסמכות שלי כלפי התלמידים בסיטואציה הזו שבה כל אחד בבית שלו. הפסקתי להאמין לאינטואיציות שלי ושקעתי בדיכאון". בסופו של דבר ג"ר הגיעה למצב בו הפסיקה לקום בבוקר. כשהמנהלת שלה התקשרה אליה, ג"ר הופתעה לגלות שמבינים אותה. "היא סיפרה לי שרבים מהמורים בבית הספר, כולל הוותיקים, מרגישים כמוני. לא האמנתי, סוף סוף לא הרגשתי לבד".
ראש מינהל החינוך בעיריית ירושלים, אביב קינן, הבהיר כי בשנת הלימודים תורחב החממה למהלך עירוני גדול, שיזמין את בתי הספר בעיר לחזק את האושר הארגוני של צוותי בתי הספר. "הם הלב הפועם של החינוך בירושלים, והם פועלים בצורה הטובה ביותר כשהם מקבלים את הכלים לכך", אמר קינן.
"אפילו במצב הנוכחי הקשה הפסיכולוגיה הציבורית לא נמצאת בראש מעייניה של המדינה", אמרה ד'"ר ירדן מנדלסון, פסיכולוגית קלינית וראש תחום מגזר ציבורי בהסתדרות הפסיכולוגים בישראל. לדבריה, משרד האוצר גורר רגליים בחתימת ההסכם עם אנשי המקצוע התומכים במורים ובתלמידים גם כעת.
