בג"ץ יערוך היום (חמישי) דיון נוסף בעתירה הדורשת להשוות את אופן הרישום של הורים מהקהילה הגאה וילדיהם לאופן הרישום של הורים סטרייטים וילדיהם. העותרות הן אורלי ורוית צור-וייסלברג שמבקשות להירשם במשרד הפנים כאימהות של שני ילדיהן על בסיס הודעה משותפת שלהן, כפי שנרשמים הורים הטרוסקסואלים. בשנה שעברה ולאחר מאבק של שנים דחה בג"ץ את העתירה, אך נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות החליטה לערוך דיון חוזר בהרכב מורחב של שבעה שופטים. בקהילה הגאה מקווים שהדיון החוזר יביא לביטול האפליה.
"כבר חמש וחצי שנים שלילדינו המשותפים רשומה רק אמא אחת בתעודת הזהות", סיפרה העותרת אורלי צור-וייסלברג. "המצב המשפטי הזה מעוות ומפלה, והגיע הזמן לתקן זאת. הורים להט"בים אינם הורים מסוג ב', וכך גם ילדינו. הדיון הנוסף בהרכב מורחב הוא הזדמנות להדביק סוף-סוף את הפער בין הדין לבין המציאות, וליישר קו עם עמדותיו של רוב הציבור בישראל".
כיום אימהות שהן בנות זוג ונעזרו בתרומת זרע נדרשות לעבור הליך משפטי ולהוציא צו הורות פסיקתי כדי להירשם שתיהן כאמהות לילדיהן בהליך ארוך, יקר ומסורבל שנערך לאחר הלידה. לעומת זאת, זוגות הטרוסקסואלים שנעזרים בתרומות זרע נרשמים במעמד הלידה באופן אוטומטי ולא נאלצים לעבור הליך משפטי כלשהו.
בנות הזוג צור-וייסלברג בראיון לאולפן ynet, 2019
(צילום: ירון ברנר)
"מדובר במקרה מובהק וברור של אפליה - זוג הטרוסקסואלי וזוג נשים שעשו את אותו ההליך הרפואי בדיוק של היעזרות בתרומת זרע מקבלים יחס אחר מהמדינה רק בשל נטייתם המינית", הסביר עו"ד חגי קלעי המייצג את העותרות. "הבירוקרטיה המתישה כבר הובילה לאי רישום בפועל של הורות ולתוצאות קשות לבנות הזוג ולילדים, לרבות במקרים של פטירה או פרידה. אין כל הצדקה עניינית לאפליה זו, או אפילו ניסיון להסבירה על ידי המדינה, ויש לקוות שהיא תמוגר".
לנה ועפרי טוראל יציינו בקרוב עשור של זוגיות והן אימהות לשלושה ילדים - תאומים בני שמונה וילדה בת ארבע. הן לא מוכנות להיכנע לאפליה שיוצר הליך הרישום עבור זוגות להט"בים, ועד שיותר להן להירשם כמו כל זוג הטרוסקסואלי, הן לא ירשמו את ילדיהן תחת צו הורות פסיקתי. "אנחנו מרגישות שאין שום סיבה שנעבור יותר מכל אדם אחר", הסבירה לנה. "עד שלא תהיה אפשרות שוויונית והוגנת, אני לא חושבת שצריך לשחק את המשחק הזה".
לנה הוסיפה: "כל אישה יכולה לכתוב במעמד הלידה שם של כל אדם שהיא בוחרת מהרחוב בהנחה ששניהם מסכימים, אבל אותנו מפלים במעמד הזה. להגיש בקשה לצו הורות זה סיוט אחד גדול. זה לא מספיק שכולם יודעים שאנחנו יחד עשר שנים, כמה אנחנו מעורבות בחיים אחת של השנייה, כמה אנחנו רוצות ואוהבות את הילדים שלנו. אנחנו צריכות להוכיח למדינה את הזוגיות שלנו".
אורית בן נעים ובת זוגתה משלמות בימים אלו את מחיר הבירוקרטיה והעלויות הכרוכות בתהליך הרישום שלהן כאמהות של שני ילדיהן. "בעמדות של משרד הפנים בבית החולים ביקשתי להירשם כאמא של הילדים שלי, והם לא הסכימו בשום פנים ואופן. זו הרגשה נוראית, נותנים לך להרגיש שאתה לא שווה כלום".
"כשבדקנו הבנו שמדובר בתהליך מסובך, מסורבל, ויקר - המון שנים של בתי משפט", סיפרה. "בהתחלה לא רצינו להכנס לזה. התהליך של הבאת ילדים לקח לנו הרבה זמן ולא רצינו עוד עגמת נפש, ואז התחילו לצוץ כל מיני בעיות. למשל אם הלכתי לרופא עם הילדים הוא סרב לטפל בהם כי אני לא רשומה כאמא שלהם. כשהילדים גדלו והבינו את הסיטואציה זה היה אפילו קשה יותר".
"החלטנו שאנחנו עושות צו הורות לפני שנתיים. כשגילינו את העלויות - קרוב ל-80 אלף שקל, הבנו שאנחנו לא יכולות להרשות את זה לעצמנו. לפני כמה חודשים מצאנו עו"ד שביקשה סכום הגיוני והחלטנו לעשות את זה. זה תהליך מאוד בירוקרטי שחופר לנו בתוך החיים. נכנסים לך לתוך הנשמה וזה לא נעים. לאחרונה התקבלה בקשה מהפרקליטות שעובדת סוציאלית תבחן את מערכת היחסים הזוגית שלנו. איך זה קשור לאיכות שלי בתור אמא?", תהתה בן נעים. "אני מרגישה שמפלים אותי. זה עצוב, יש הרבה שלבים בדבר הזה שאני שוקלת להרים ידיים מהתהליך. אני לא צריכה להוכיח לאף אחד את האמהות שלי".
מנכ"ל האגודה למען הלהט"ב רן שלהבי אמר כי "הגיע הזמן לשים סוף להתעללות הבירוקרטית כלפי אלפי אימהות גאות שהמדינה רואה כאזרחיות סוג ב'". לדבריו, "למעלה מחמש שנים אורלי ורוית נאבקות יחד איתנו על הזכות הבסיסית שלהן ושל אלפי זוגות נשים גאות להיות אימהות. אין שום סיבה שהמדינה תמשיך את האפליה הזאת וזו גם הציפייה שלנו מבית המשפט".
