ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה אתמול (ראשון) את קידום "חוק הרוגלות" שיזם ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), שנולד כאחד מלקחי "פרשת פגסוס" - למרות התנגדות היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. היועמ"שית טוענת כי הצעת החוק הפרטית מהווה פגיעה עמוקה בחקירות עבירות שחיתות השלטון, ובראשן לקיחת שוחד, ושהעבריינים ייהנו מ"עיר מקלט" במרחב הווירטואלי. אז במה מדובר, ועל מה בעצם המחלוקת? ynet עושה סדר.
קידומו של החוק אושר כאמור אתמול בוועדת השרים לחקיקה. לאחר שנכשלו המאמצים לקדם את החוק כהצעה ממשלתית, היא הובאה בהתאם להחלטתו של שר המשפטים יריב לוין לאישור בוועדה כהצעה פרטית של פוגל. ההצעה, שהייתה צריכה להיות ממשלתית כיוון שהיא עוסקת בסמכויות החקירה של המשטרה, מהווה זה חודשים שדה עימות בין היועצת המשפטית לממשלה לבין לוין והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. הסיבה שהשר לוין מסרב לקדמה בממשלה היא שאינו מוכן להתיר שימוש ברוגלות גם בחקירות של עבירות שחיתות שלטונית.
מה היא "רוגלה"?
רוגלה היא "תוכנה", כלומר לא מוצר פיזי, שמוחדרת בחשאי למכשירים כמו מחשב, טלפון סלולרי או רכבים חכמים למטרות איסוף מידע מן המחשב. את הרוגלה ניתן להחדיר למכשיר מרחוק באמצעות רשת האינטרנט, כלומר ללא נגיעה פיזית במכשיר. ברוגלות משתמשים גופי ביון של מדינות, האקרים, ארגוני טרור וגם משטרות בעולם במסגרת חקירות פליליות.
איזה מידע מסוגלת הרוגלה לשאוב?
באופן כללי, כל מידע המצוי במכשיר עם מחשב. ישנם סוגים רבים של רוגלות שמיוצרות על-ידי גופים שונים כמו מדינות, חברות מסחריות, האקרים וארגוני טרור. לרוגלות ישנן יכולות שונות, וככלל רוגלה מסוגלת לשאוב כל חומר המצוי במכשיר, בין זה שאגור שם לפני שהושתלה ובין זה שייקלט במכשיר מרגע השתלתה - למשל תכתובות מייל, התכתבויות וואטסאפ, יומן אישי, מיקום גיאוגרפי בעבר ובזמן אמת ועוד. ישנן רוגלות שיכולות לא רק לשאוב מידע אלא לבצע פעולות במכשיר, כמו הפעלת המצלמה והמיקרופון שלו לצילום ולהאזנה של המצויים בסביבתו, ושימוש במכשיר עצמו לצורך חדירה לחשבונות ברשתות החברתיות ועוד.
האם מותר להשתמש ברוגלות בישראל?
שימוש ברוגלה חושף את כל עולמו הפרטי ביותר של האדם ללא רשותו וללא ידיעתו, ובכך פוגע בו פגיעה קשה ביותר. משכך, אסור להשתמש ברוגלות ושימוש כזה יהווה עבירה פלילית.
האם מדינת ישראל עושה שימוש ברוגלות?
כן, גופי הביון של המדינה עושים שימוש ברוגלות למטרות ריגול ולוחמה. משטרת ישראל עושה גם היא שימוש ברוגלות במסגרת חקירות פליליות. השב"כ והמשטרה עושים ברוגלות שימוש כלפי אזרחים ישראלים החשודים בעבירות ביטחון ובפלילים, משום שהם סבורים כי למרות שאין חוק שמתיר להם לעשות בהן שימוש כזה באופן מפורש - פרשנות מרחיבה ל"חוק האזנת סתר" מאפשרת להם - ופרשנות זו מצויה כיום במחלוקת משפטית הנידונה בבג"ץ. המשטרה עושה שימוש ברוגלה מבית היוצר של חברת NSO, בעלת יכולות מנוונות, כלומר המוצר שנמכר למשטרה אינו יכול לבצע את כלל הפעולות שהרוגלה מסוגלת לבצע. שימוש המשטרה ברוגלות החל לפני כעשור.
אם השימוש החל לפני כעשור, מדוע רק כעת ישנו עיסוק נרחב בנושא?
רק ב-2022 "כלכליסט" חשף את שימוש המשטרה ברוגלות. בעקבות כך פורסם דו"ח מררי שקבע כי הרוגלות שאבו מידע עודף משהתיר בית המשפט, ובהמשך נחשף בבית המשפט המחוזי בחיפה כי לפחות במקרה אחד המשטרה גם עשתה שימוש במידע האסור. בעקבות כך הוקמה ועדת חקירה לבדיקת השימוש ברוגלות, אולם עתירה לבג"ץ, כמו גם היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, טוענים שהוועדה פועלת בחוסר סמכות. מאז פרסום דו"ח מררי הוקפא שימוש המשטרה ברוגלות למעט מקרים קונקרטיים אחדים, זאת למורת רוחה של המשטרה כי היא זקוקה לכלי למלחמה בפשע.
אם החוק מאפשר למשטרה לבצע האזנות סתר במסגרת חקירות פליליות, מדוע שייאסר עליה לעשות שימוש ברוגלות? מה ההבדל ביניהם?
ישנם שני סוגים של מידעים - "מידע אגור" ו-"מידע בתעבורה". מידע אגור הוא מידע שמאוחסן במקום כלשהו, בין אם במקום פיזי ובין אם במקום אלקטרוני במחשב. במסגרת חקירה פלילית ניתן לתפוס ולערוך חיפוש במידע אגור אך ורק במסגרת צו חיפוש שיאושר על-ידי שופט. החוק שמעניק את הסמכות הזאת הוא "פקודת סדר הדין הפלילי - מעצר וחיפוש". הסמכות היא לחיפוש במקום פיזי כמו כספת, לפטופ ותיבת דואר - ולא בדרך של חדירה מרחוק - ורק לגבי מידע המצוי במקום האחסון עד לקבלת צו התפיסה, ולא מידע שנאגר אחרי הצו או בזמן אמת, ורק חיפוש שיתבצע באופן גלוי ולא באופן סמוי.
לעומת זאת, שיחת טלפון היא מידע שעובר ממכשיר למכשיר, מידע שלאו דווקא נאגר, כלומר זהו "מידע בתעבורה". באישור בית המשפט יכולה המשטרה לבצע האזנה למידע בתעבורה, סמכות המוקנית לה בחוק האזנת סתר. אם שיחה הוקלטה ונשמרה במכשיר הסלולרי היא הופכת ממידע בתעבורה למידע אגור. בניגוד לצו חיפוש, החוק מאפשר לבצע צו האזנה באופן סמוי.
יכולותיה של "הרוגלה" חורגות מכל המגבלות הללו, והיא מסוגלת לבצע חיפוש גם במידע בתעבורה וגם במידע אגור, במידעים שמצויים במכשיר וכאלה שנאגרים בו אחרי השתלת הרוגלה, וקבלת צו בית המשפט מבלי יכולת לצמצם את החיפוש מכיוון שאין לדעת איזה מידע יתקבל. היא מאפשרת חדירה אסורה מרחוק וחיפוש סמוי שגם הוא אסור. באופן כללי, היא מאפשרת יכולות שאיבת מידע הרבה מעבר לכל יכולת אחרת של האזנה או חיפוש. יכולותיה החריגות של הרוגלה אינן מעוגנות באופן מפורש בשום חוק.
אם אין חוק שמאפשר זאת, כיצד המשטרה עושה בכל זאת שימוש ברוגלות?
חוק האזנת סתר מאפשר קליטת מידע בתעבורה באופן סמוי, מרחוק, כלפי מידע עתידי שטרם נקלט ומאפיינים שונים שלא מאפשר צו חיפוש. בחוק זה נכתב כי כדי לבצע את ההאזנה הרי שניתנת "כניסה למקום לצורך התקנת אמצעים הנדרשים להאזנה". זוהי סמכות שעוגנה בחוק בשל טכנולוגיה ישנה שהצריכה כניסה למשרד, למשל כדי לשתול בו מכשירי האזנה שהתיר שופט. לפי המשטרה והייעוץ המשפטי לממשלה, הביטוי "מקום" אינו רק מקום פיזי אלא גם אלקטרוני, וזו למעשה פרשנות שמאפשרת את השימוש ברוגלה. לשיטת היועמ"שית, כל מידע שנאגר מרגע צו האזנת הסתר שמבוצע באמצעות רוגלה, כלומר מרגע שהושתלה הרוגלה במכשיר, מאחר שנקלט בזמן אמת על-ידי הרוגלה גם הוא ניתן לשאיבה - ולא רק שיחת טלפון.
אם כך, מדוע בג"ץ דן בכך?
משום שהאגודה לזכויות האזרח הגישה עתירה שטוענת כי אין פרשנות לחוק שמאפשרת שימוש ברוגלות ומתנגדת לפרשנות היועמ"שית. ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, כתב בעבר בפסק דין כי "לא תהא זו הפרזה לומר כי בטלפון הסלולרי טמון סיפור חייו של האדם", ולטענת האגודה - חדירה כזו משמעותית לפרטיות תינתן רק בסמכות מפורשת של חוק ולא בפרשנות יצירתית.
בעתירה נכתב כי "השימוש ברוגלות חורג בכל היבט מהאזנת סתר רגילה. לכן לעמדת העותרת, ההסדרים המסמיכים ביצוע האזנת סתר אינם יכולים להוות מקור סמכות מתאים לשימוש ברוגלה. הסמכות הדרושה לפגיעה בזכויות יסוד כמו הזכות לפרטיות, חופש הביטוי וחירות בכלל צריכה להיות מפורשת וברורה". נגד היועמ"שית טענו כי פרשנותה למילה "מקום" בחוק היא "פרשנות יצירתית שמבקשת לשעתק את המרחב הפיזי למרחב הדיגיטלי".
אם ישנה מחלוקת לגבי החוק הקיים, מדוע לא מחוקקים חוק חדש?
אכן, גם היועמ"שית סוברת שלמרות שניתן לעשות שימוש ברוגלות לפי פרשנות החוק הקיים, הרי שנדרש להסדיר בחקיקה חדשה את השימוש ברוגלות, חקיקה שתהלום את התפתחות הטכנולוגיה. נעשו ניסיונות לגבש חקיקה מתאימה, אלא שישנה מחלוקת משולשת בין היועמ"שית, המשטרה והממשלה באשר לסמכויות שיקנה החוק למשטרה.
המשטרה מעוניינת שיאופשר לה שימוש נרחב ברוגלות בחקירות של שלל עבירות. לעומת זאת, בשל הפגיעה הרבה בפרטיות, היועמ"שית סבורה שיש להעניק למשטרה סמכות כזו רק בעת חקירת עבירות חמורות ומיוחדות. הממשלה תומכת בעמדת היועמ"שית, אלא שהיא מעוניינת להחריג את עבירת השוחד כך שהמשטרה לא תוכל להפעיל רוגלות בחקירות בחשד זה. עד כה הצדדים לא הגיעו להסכמה והחקיקה נעצרה. כעת ממתינים להחלטת בג"ץ בעתירה.
פורסם לראשונה: 23:33, 10.11.24
