"פתחתי את הדלת וראיתי את הקצינים, אז הבנתי", כך סיפרה היום (שבת) רעיה עדני, אשתו של רס"מ אלירן יגר שנפל ביום חמישי בקרב מול מחבלי חמאס בחאן יונס, על הרגע שבו קיבלה את ההודעה על מותו. היא יושבת בביתה בתל אביב עם ילדיה - איתן בן ה-4.5 וגילי בת ה-10 חודשים – ועם בני משפחה וחברים. על קיר המרפסת תלויים שני זוגות אופניים, עדות אילמת לאהבתו לספורט. "הוא עשה חצי איש ברזל לפני שהילדים נולדו וחלם יום אחד לעשות את איש הברזל כשיהיה לו זמן להתאמן", היא מספרת. "הוא היה איש עבודה ואיש משפחה".
יגר ז"ל, יליד המושב טל שחר, יובא למנוחות מחר ב-12:00 בבית העלמין קריית שאול בתל אביב. חבריו לגדוד 8170 שלחו לאלמנתו סרטון שבו תיעדו עצמם מקדישים לאלירן פיצוץ מבנה טרור ברצועת עזה. אחד מהם אומר בסרטון: "תחנת אמריקה, גדס"ר 8170, מקדישים את פיצוץ מבנה זה ברחבי העיר חאן יונס, לחבר, מפקד, לוחם, גיבור ישראל, אחינו אלירן יגר. נלחמנו כתף אל כתף בדיוק במקום זה. 25 בינואר ייחרט בלבנו לנצח. הנחלת לפקודך מורשת מפוארת למצוינות, עזרה לזולת והתנדבות. היית ראשון להתייצב תמיד. שולחים חיבוק גדול. נישאר משפחה לנצח".
"איש עבודה ומשפחה". האלמנה רעיה עדני
(צילום: עידו ארז )
יגר, מהנדס הייטק, חזר ביום שלישי האחרון לעזה אחרי חופשה קצרה בבית. "אלירן היה ההיפך המוחלט ממני", מספרת רעיה. "הוא היה מאוד יציב, שקט, איש עבודה. היה מסור לכל משימה, בין אם זו העבודה או הילדים. הוא היה איש שמאוד אהב את סוף היום, לשבת על הספה ולהימרח בסלון בבית".
יגר התגייס למילואים ב-7 באוקטובר וארבעה ימים אחר כך חגג יום הולדת 36. עדני: "נסענו אליו לשדה תימן שם הגדוד נערך, ובגלל שהיה מסוכן לנסוע לדרום, אז איתן רק שלח לו ציורים ובובת מדוזה שתהיה הקמע המיוחד של אלירן. חגגנו לו בש"ג יום הולדת והוא הצטלם עם הציורים ועם הבובה על הראש כדי להראות לאיתן. מעניין איפה הציורים והבובה. בטח בציוד שלו בעזה".
חבריו של אלירן יגר מקדישים לו פיצוץ מבנה טרור
לפני שנכנס השבוע בפעם האחרונה לעזה הוא סימס לה שהוא אוהב אותה ושהוא מתגעגע: "לא חשבתי שזה יקרה. כל הזמן הייתי אומרת לאנשים שאני מדמיינת איך המשלחת של קציני צה"ל תתפוס אותי, אבל לא באמת חשבתי שזה יקרה. אני חושבת ששנינו לא חשבנו שזה יקרה. אמרתי לו 'תהיה זהיר, תשמור על עצמך', והוא ענה לי: 'אני הכי שומר אבל המוות זה דבר ממש אקראי. אי-אפשר לצפות את זה'. בסוף זה היה אקראי. היו שם הרבה אנשים ובסוף הכדור פגע בו בצוואר במקום שאין אפוד.
"אלירן היה איש של משפחה והיו לו המון תוכניות לחיים. הוא אהב מאוד לטייל ולאכול טוב. הוא כל הזמן אמר שכשהילדים יגדלו, הוא יחזור להתאמן באותה רצינות ויעשה איש ברזל מלא. הוא כבר לא יעשה את זה".
