הודו הודיעה היום (ה') על הפסקה מוחלטת של שירותי הוויזה שלה לכל אזרחי קנדה, בצעד שמביא לשפל חדש את היחסים בין ניו דלהי לאוטווה. המשבר הדיפלומטי פרץ השבוע בעקבות האשמתו הדרמטית של ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו, ולפיה הודו הייתה מעורבת ברצח של מנהיג סיקי בשטח ארצו, שהיה מבוקש בהודו.
ההודעה על הפסקת שירותי הוויזה לאזרחי קנדה נעשתה ללא התראה מוקדמת, ובהודו טענו כי הסיבה למהלך היא חשש לביטחונם של הדיפלומטים ההודים בקנדה, שמתמודדים לכאורה עם "איומים ביטחוניים" שמשבשים את פעילותם. הטענה הזו לא כל-כך מסתדרת עם ההבהרה שסיפק בהמשך דובר משרד החוץ בניו דלהי, ארינדאם באגצ'י, ולפיה השעיית השירות כוללת בתוכה גם ויזות אלקטרוניות. ברשת BBC מציינים כי גם קנדים ששוהים במדינות אחרות לא רשאים כעת להוציא ויזה להודו. הדובר באגצ'י הדגיש כי מדובר בהחלטה זמנית, וכי היא "תיבחן על בסיס שגרתי".
משמעות ההחלטה היא שקנדים שלא מחזיקים בוויזות תקפות לא יוכלו לבקר בהודו. ב-2021 ביקרו בה כ-80,000 קנדים, ועל פי נתוני הממשלה ההודית הם היו הקבוצה הרביעית בגדולה של אזרחים זרים שהגיעו למדינה. קנדה עצמה הדגישה כי שירותי הוויזה שלה לאזרחים הודים לא הופסקו, אבל מוקדם יותר היום הודיעה כי תצמצם את מספר הדיפלומטים שלה בהודו – כיוון שלדבריה חלקם ספגו איומים ברשתות החברתיות. "לנוכח האווירה הנוכחית שבה המתיחות גבוהה, אנו פועלים על מנת להבטיח את שלום הדיפלומטים שלנו", מסרה.
בהצהרתו היום לתקשורת התייחס דובר משרד החוץ ההודי באג'צי גם לכמות הדיפלומטים הקנדים שמוצבים בארצו, וטען כי על אוטווה לצמצם אותה ולהשוות אותה למספר הדיפלומטים ההודים בקנדה. "הודענו לממשלה הקנדית שצריכה להיות התאמה בכמות ובדירוג של הנוכחות הדיפלומטית ההדדית שלנו", אמר. קנדה והודו כבר סילקו בעקבות המשבר ביניהן דיפלומט בכיר כל אחת, ופרסמו גם אזהרות מסע לאזרחיהן.
הודו וקנדה הן שתיים מהכלכלות הגדולות בעולם, והן שותפות אסטרטגיות בנושאי ביטחון וסחר, כך שהעימות מעורר תשומת לב רבה בתקשורת העולמית. הוא החל כאמור בעקבות הצהרתו ביום שני השבוע של ראש הממשלה טרודו, ולפיה לארצו יש עדויות אמינות ל"קשר אפשרי בין סוכנים של ממשלת הודו" לבין הרצח של המנהיג הסיקי הרדיפ סינג ניג'אר, שנורה למוות ב-18 ביוני. הוא נרצח על-ידי שני מתנקשים ונמצא מת במכוניתו ליד מקדש סיקי בסורי שפרברי ונקובר, בפרובינציית קולומביה הבריטית.
"כל מעורבות של ממשלה זרה ברצח של אזרח קנדי על אדמה קנדית היא הפרה בלתי מתקבלת על הדעת של הריבונות שלנו", אמר טרודו בהצהרה שמסר לפרלמנט הקנדי. עד כה אוטווה לא חשפה את הראיות שלטענתה יש בידיה, והודו מכחישה את הטענות. בממשלתו של נרנדרה מודי אף כינו אותן "אבסורדיות". טרודו, שנפגש עם מודי החודש בשולי פסגת ה-G20 בניו דלהי, אמר שלשום כי על הודו להתייחס לפרשה "ברצינות המירבית": "אנחנו עושים את זה, ולא מחפשים פרובוקציה או הסלמה".
4 צפייה בגלריה
המקדש שבקרבתו נרצח ניג'אר. קנדה לא פרסמה הוכחות לקשר ל"סוכנים של ממשלת הודו"
(צילום: Don MacKinnon / AFP)
ניג'אר, בן 46 במותו, היה נשיאו של המקדש ונודע כפעיל במאבק למען הקמת מדינה סיקית עצמאית בשם חליסטן בחלקים מצפון הודו ובחלק מפקיסטן. לאורך השנים האשימה אותו הודו באחריות לפיגועים בשטחה, בכלל זה רצח של איש דת הינדי בשנת 2021. הוא הכחיש את ההאשמות, אבל הממשלה בניו דלהי הכריזה עליו כטרוריסט וכמבוקש, והציעה פרס בסך מיליון רופי למי שימסור מידע שיוביל למעצרו. שמו אף נכלל ברשימת המבוקשים שראש ממשלת הודו מודי מסר לטרודו במהלך ביקורו בקנדה ב-2018.
קנדה היא ריכוז האוכלוסין הגדול ביותר של סיקים בעולם אחרי מדינת המחוז ההודית פונג'אב, ועובדה זו היא מוקד קבוע למתיחות בינה לבין הודו. הממשלה ההודית מרבה להאשים את הרשויות בקנדה בנקיטת יד רכה מדי כלפי הסיקים המפגינים נגדה, הפגנות שלדבריה מקדמות אלימות נגד בכירים הודים. הודו טוענת שקנדה "מעלימה עין" בנוגע לפעילויות של לאומנים סיקים קיצונים.
גם אחרי רצח ניג'אר בחודש יוני יצאו סיקים בקנדה לשלל הפגנות, ובתחילת יולי מחו מאות מהם מול הקונסוליה ההודית בטורונטו בטענה שממשלת הודו היא שחיסלה אותו. הם דרשו אז מקנדה לחקור את הרצח לעומקו, והניפו כרזות שבהן קראו לרצח דיפלומטים הודים. ההפגנות הללו הגבירו עוד יותר את המתיחות בין אוטווה לניו דלהי.
הסיקיזם היא דת מונותאיסטית שמקורה בחבל פונג'אב, ושהתגבשה בתהליך סינקרטי ששילב אמונות הינדיות, מוסלמיות ואחרות סביב תורתם ומורשתם של הגורו (מורה) נאנאק ותשעת ממשיכי דרכו. היא התגבשה במהלך תקופה שתחילתה בסוף המאה ה-16 וסופה בשנת 1708, עם חתימת הספר המקודש לסיקים. פירוש המילה "סיקים" הוא "תלמידים". לפי הערכות מספרם של מאמיני הדת ברחבי העולם הוא כ-23 מיליון איש.
