אירוע השחתת משאיות הסיוע וההצתה שלהן לפני כמה ימים במעבר תרקומיא הסמוך לחברון על-ידי כמה מוחים, גרם נזק עצום לישראל בעולם ועלול לייצר שרשרת תגובות שתפגע במאמץ המלחמה של ישראל ברצועת עזה.
היועץ לביטחון לאומי בבית הלבן ג'ייק סאליבן אמר כי מדובר ב"שערורייה מוחלטת שיש אנשים שתוקפים ובוזזים את השיירות האלה שמגיעות כדי לספק סיוע הומניטרי. אנחנו בודקים את כל האמצעים שברשותנו כדי להגיב לזה, ואנחנו מעלים את הנושא הזה ואת הדאגות שלנו מול הרמות הגבוהות ביותר של ממשלת ישראל".
חסימת המשאיות והשלכת הסיוע במחסום תרקומיא
(צילום: ספיר סלוצקר עמראן ונטע חממי טביב)
בעוד סרטונים של קיצונים תוקפים את שיירות המשאיות ומשחיתים סיוע הומניטרי מציפים את הרשתות החברתיות, גורמים מדיניים אומרים כי נגרם לישראל נזק גדול מאוד מהתופעה. ישראל מוצגת כמדינה ללא בעל בית, ללא חוק וסדר, מדינה שביד אחת מבטיחה להגדיל את הסיוע ההומניטרי וביד השנייה מאפשרת את הפגיעה בשיירות האלה.
"התקפות של קיצונים על שיירות סיוע בדרך לעזה הן מחרידות", אמר שר החוץ של בריטניה דיוויד קמרון. "ישראל חייבת לתת דין וחשבון לתוקפים ולעשות יותר כדי לאפשר סיוע". שר החוץ של האיחוד האירופי ג'וזפ בורל הוסיף: "אני זועם על ההתקפות החוזרות והבלתי מבוקרות שבוצעו על-ידי קיצונים ישראלים על שיירות סיוע בדרכן לעזה, כולל מירדן. מאות אלפי אזרחים גוועים ברעב. רשויות ישראל חייבות להפסיק את הפעולות הללו ולדרוש דין וחשבון מהאחראים".
החשש הגדול הוא שהמחאות יצאו עוד יותר מכלל שליטה ויהפכו לאירוע בעל אופי פלילי ואלים, מה שאנשי צו 9, קבוצת הפעילים שהחלה עם חסימת משאיות הסיוע, אינם רוצים. בארגון, הכולל משפחות חטופים ומשפחות שכולות, הקפיאו אתמול את הפעילות והם צפויים לארגן כנס פעילים שבו יסבירו מה כן אפשר לעשות וממה יש להימנע.
"ההנחיות שלנו הן ברורות, מחאה נטו - רק לחסום כבישים", מסביר אחד הפעילים. "בהתחלה הפעילות התרכזה במעברים כי שם ידענו שהמשאיות עוברות, עוד לפני שהמשטרה או הצבא הפכו את כל המעברים לשטח צבאי סגור. מה שקרה בתרקומיא הוא מאוד פשוט, קיבלנו ידיעה שעוברות משם משאיות, והייתה חסימה. לאחר מכן השמועה פרסה כנפיים ולמקום הגיעו עשרות צעירים אחרים שבזזו והציתו את המשאית".
מ', תושב רהט, סיפר על תקיפה שאירעה לפני כחודשיים, כשהעביר סיוע הומניטרי לעזה דרך מעבר ניצנה. "הגענו ולא נתנו לנו אישור לפרוק. באו כמה מתנחלים וצילמו את כל הבלגן. כשיצאנו מפה, בשעה שלוש וחצי, בצומת טללים הייתה הפגנה, שברו את השמשות, פוצצו את הצמיגים וריססו אותנו בגז פלפל. פחדתי על החיים שלי. הם היו בהיסטריה, אלה פושעים. היו להם נשק חם וסכינים. טוב שזה נגמר ככה". המשטרה התערבה באותה התקרית, אך עדיין לא הוגשו כתבי אישום נגד מעורבים.
במערכת אכיפת החוק שוררת אי-בהירות בנושא משאיות הסיוע. נראה כי כמו הרבה דברים שהמדינה נדרשה אליהם בעקבות המלחמה, גם בנושא העברת המשאיות יש אזור אפור שפחות נוח להתעסק איתו בגלל הרגישות הציבורית בתוך ישראל וגם בעולם. "אין שום עדכון וסנכרון בין הגופים השונים לגבי משאיות הסיוע. לפעמים המשאיות עוברות בצירים שונים בשעות שונות. אף אחד לא מעדכן את המשטרה. אין שוטרים בלי הגבלה, ויש להם משימות. אין תיאום ואז, כשקורה משהו, אומרים איפה המשטרה", כך מסביר גורם במערכת אכיפת החוק.
המדינה לא הבינה שצריך לאבטח את המעברים כבר בחסימה הראשונה, והפעילות של צו 9 התרחבה כשברקע חלקים בציבור תומכים בחסימת המשאיות. בעקבות פעילות התנועה, קמים ארגונים מדי כמה ימים שמנסים לפעול באותה הזירה ובאופן אגרסיבי יותר. "אנחנו רואים , כולל היום, כל מיני אנשים שמוציאים הודעות על חסימת משאיות וישר משייכים אותם בטעות לצו 9 כי זה מה שמכירים, למרות שלא מדובר בפעילים שלנו. בעצם כל מי שעושה פעולה נגד המשאיות, כולל השחתה, משייכים אלינו". הסביר גורם בתנועה.
גורם אחר הסביר על פעילות צו 9: "אין אגף מודיעין מיוחד. אנשים פשוט שומעים או רואים משאיות עוברות מחוץ לבית שלהם או על הכבישים ומדווחים לנו. אנחנו בודקים את הדיווח, שלא תמיד נכון, ואם זה נכון אנחנו מוציאים הודעה מסודרת בקבוצה של אותו אזור, כך שהחסימה תתבצע הכי מהר שאפשר. לפעמים מצליחים ולפעמים לא. בכל מה שאנחנו מעבירים לפעילים מוסבר באופן ברור שכוונתנו היא רק לחסום ולא מעבר, לא להתעמת עם הכוחות".
נושא הסיוע ההומניטרי מייצר לארגוני הביטחון בישראל התמודדות כפולה. פומביות האירוע הפכה מורכבת, פנימה לאזרחי ישראל, והחוצה, לדעת הקהל העולמית. "המערכת חוטפת על כל פתיחת מעבר או הגדלת סיוע. זה ממש עדין לכל כיוון", הסביר גורם ביטחוני. זאת במיוחד כשמביטים על הפער הגדול בין הצהרות בכירי הממשלה, שרק לפני כמה חודשים דיברו על כך שלא תיכנס טיפת דלק לרצועה, לבין מה שקורה במציאות - שבה ככל שחולף הזמן כמות המשאיות רק הולכת וגדלה.
