הודעתה של חברת הגלידות "בן אנד ג'ריס" על הפסקת השיווק של מוצריה בהתנחלויות קשורה לשני אירועים מהתקופה האחרונה שאותם הצליחה תנועת ה-BDS למנף באופן מקסימלי: הראשון הוא מבצע "שומר חומות" בעזה והשני הוא כניסתו של נשיא דמוקרטי לבית הלבן. כל סבב לחימה מוציא ארגונים ופעילים פרו-פלסטינים לבליץ תקשורתי ברשתות החברתיות, אלא שהפעם ניכר שהם זכו להצלחה חריגה ומדאיגה.
במהלך "שומר החומות" חזינו בגיבוי בינלאומי רחב של מדינות באירופה, שהניפו את דגל ישראל מעל מוסדותיהן כאקט הזדהות איתה. זו הייתה תוצאה של מדיניות שבמסגרתה ממקדת ישראל את מאמציה ההסברתיים בדרגים הרשמיים של המדינות השונות. מנגד, באותה עת זנחנו כמעט לחלוטין את הניסיון להשפיע על דעת הקהל הציבורית בעולם, והפקרנו את המאבק על עמדתו של האדם ברחוב.
לוואקום הזה נכנסו אנשי BDS, שפועלים להחדיר שלושה מושגים לתודעה הבינלאומית: אפרטהייד, קולוניאליזם וטיהור אתני. אלה ממסגרים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני באור שמקבע את תמונת הכוחות כחזק ועושק אל מול חלש וקורבן.
בתקופה האחרונה השימוש שלהם ברשתות מלווה לא רק בהאשטגים (תגיות) הגרוטסקיים המוכרים כגון "רצח העם הפלסטיני" (Palestinian genocide#), אלא "רוכב" על מאבקים חברתיים ופוליטיים מרחבי העולם. הפופולרי ביותר קשור במחאת השחורים בארה"ב (#Black Lives Matter או #I can't breathe), וכך נולדה התגית שהפכה פופולרית בתקופה האחרונה: "לא יכולים לנשום מאז 1948".
הגולשים מקבלים את הרושם שמדובר במאבקים שותפים בשאיפתם לצדק ולשוויון חברתי. מובן שליחסה של החברה הפלסטינית לנשים – ואפילו לשחורים – אין שום אזכור בקמפיין הזה
ה-BDS הקים מערך אדיר ורב-זרועות בכל הפלטפורמות הדיגיטליות וטיפח קשרים עם פעילים של Black Lives Matter ואפילו #metoo. רשת האינסטגרם, והיא כמובן רק דוגמה, מוצפת כבר חודשים בפוסטים המשלבים תגיות של שתי התנועות האלה עם תמונות ותגיות של ה-BDS, והגולשים מקבלים את הרושם שמדובר במאבקים שותפים בשאיפתם לצדק ולשוויון חברתי. מובן שליחסה של החברה הפלסטינית לנשים – ואפילו לשחורים – אין שום אזכור בקמפיין הזה.
במקביל, ה-BDS בוחרת את הקרבות שלה בקפידה ומפעילה לחץ על ארגונים וחברות שהיא חושבת שהיא יכולה להשפיע עליהן, כמו "פומה", "סודה סטרים" ו"קוקה קולה". ההודעה של "בן אנד ג'ריס" הפכה אותה לחברה המסחרית האמריקנית הגדולה הראשונה שיוצאת למהלך, והיא טומנת בחובה פרס נוסף לתנועת ה-BDS, שמתמודדת עם ביקורת נוקבת המאשימה אותה באנטישמיות: העובדה שהחברה הוקמה על ידי שני יהודים אמריקנים משרתת את הנרטיב של הארגון שלפיו הוא אנטי-ציוני בלבד ולא אנטישמי.
ההחלטה של "בן אנד ג'ריס" מצטרפת להישג תקדימי אחר של ה-BDS מהתקופה האחרונה: מכתב העובדים היהודים של גוגל שקראו להחרים את ישראל. שני ההישגים האלה נעוצים באסטרטגיה של ה-BDS המתמקדת בשינוי דעת הקהל באמצעות התקשורת בכלל והרשתות החברתיות בפרט.
אבל לא מדובר בגזרת גורל. לא מן הנמנע שההודעה של "בן אנד ג'ריס" עוד תשתנה או תבוטל. ייתכן שהלובי הישראלי בארה"ב ילחץ על פוליטיקאים אמריקנים ואלה יפעלו לשינוי ההחלטה באמצעות חקיקה. היו תקדימים כאלה: בתי נבחרים במדינות דרומיות בעלות רוב רפובליקני כבר קבעו שכל חרם על ישראל יענה בחרם על החברה במדינה בארה"ב. הן אמנם עלולות להיתקל בקיר המשפטי הפדראלי, אבל בכל הנוגע לדעת הקהל יש לכך השפעה.
הבנות והסברה מול ממשלות זרות הן חשובות וניכר שלישראל יש הישגים בגזרה זו, אבל ממשלים נבחרים על ידי ציבור שלומד על העולם דרך האינטרנט. אם מדינת ישראל לא תפעל לשנות ולעצב את דעת הקהל באירופה ובארה"ב באמצעות הרשתות החברתיות וכלי התקשורת - בדיוק כפי שעושה תנועת ה-BDS – היא עלולה למצוא עצמה מנסה להסביר את המלחמה הבאה מול ממשלות שנבחרו על ידי אזרחים שחושבים שהיא מדינת אפרטהייד קולוניאלית שמבצעת טיהור אתני מאז 1948.
- ינאי דוד מגדל הוא חוקר BDS ויועץ תקשורת בקמחזי תקשורת
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com