(צילום: משי בן עמי)
זה לא שרצועת עזה הייתה רגועה בתקופה האחרונה, אלא שהמרכיבים של אותה הסלמה מדודה ועקבית שמתרחשת זה חודש ימים הם שונים. מרכיב אחד של ההסלמה הוא חמאס. לארגון השולט בעזה יש דרישה ברורה והיא להשיב את המצב האזרחי ברצועה למה שהיה ערב מבצע שומר החומות. ויחיא סינוואר, כמו יחיא סינוואר, יודע לגבות את הדרישות שלו בהפעלת לחץ באמצעי טרור שבהם חזינו על הגדר בדמות עימותים אלימים יומיים וליליים והצתת שדות עוטף עזה באמצעות בלוני תבערה ונפץ.
מצרים תיווכה, ישראל נענתה והרחיבה את מגוון הסחורות שנכנסות לרצועה דרך מעבר כרם שלום, אישרה (לראשונה מאז פרוץ משבר הקורונה) כניסת אלפי סוחרים לשטחה (מרביתם פועלי בניין וחקלאות, אבל מתנהלת כאן מדיניות מודעת של עצימת עין) והרחיבה בחזרה את מרחב הדיג לטווח המרבי של 15 מייל ימי. אל הגזרים גם נלוו מקלות בדמות תקיפות אוויריות ליליות ברצועה.
קטאר והאו"ם הזיעו לא מעט עד שהצליחו להסדיר את כניסת המענק הקטארי (שבעזה ממתינים לו כבר ארבעה חודשים וחצי), ואז בדקה ה-90 הרשות הפלסטינית נסוגה בה מהסכמתה להעביר את החלק במענק הקטארי שבאמצעותו משולמות משכורות ל-26 אלף פקידי ממשל חמאס בעזה, מכיוון שהמערכת הבנקאית שלה חששה, ובצדק, מתביעות ענק בינלאומיות בגין מימון טרור. אגב, אותם בנקים גם ויתרו בכך על עמלה חודשית נאה מאוד מדוחא בעבור השירות הפשוט הזה. שני החלקים האחרים של המענק – תשלום למשפחות נזקקות וקניית דלק לתחנת הכוח בעזה – החלו להתבצע בימים האחרונים.
לפיכך, ניתן לומר כי למעט מרכיב משכורות הפקידים במענק הקטארי, המצב האזרחי ברצועת עזה חזר בדיוק לאותה נקודה שהיה בה ערב מבצע שומר החומות. האם זה יספק את חמאס? את התשובה לכך נקבל בימים הקרובים.
המרכיב השני בהסלמה הגיע מכיוון לא צפוי. בריחת חמשת אסירי הג'יהאד האיסלאמי והטרמפיסט זכריא זביידי, טלטלה שוב את המשוואה העדינה. מיד אחרי הבריחה התרענו כאן כי גלי ההדף שלה עלולים להגיע לרצועת עזה.
מי שאוחז במקל כעת הוא הג'יהאד האיסלאמי, מי שמקפיד לירות רקטה מדי ערב בשעה 21:00 הוא הג'יהאד האיסלאמי. מחשש להמשך לאותו ירי הודיעה עיריית שדרות כי החליטה לבטל שלושה אירועי סליחות המוניים שתוכננו להיום ומחר. הסיבה לירי היא הסנקציה שהפעיל שירות בתי הסוהר נגד כמה מאות מאסירי הארגון הכלואים בישראל אשר פיזרה אותם בין בתי הכלא השונים, בין אגפים ובין תאים. מחשש להמשך
אסירים ביטחוניים בכלא מקובצים בתאים ואגפים על פי שיוך ארגוני. כעת, אסירי הג'יהאד האיסלאמי מפוזרים ומאיימים יחד עם אסירים מפלגים אחרים לפתוח בימים הקרובים בשביתת רעב עד להשבת תנאי הכליאה שלהם ערב מבצע הבריחה. הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי איימה כבר לפני כמה ימים כי אנשיה לא יישבו חבוקי ידיים ולא ישאירו את האסירים לבדם במערכה. ירי הרקטות הוא הפעולה המעשית של האיום הזה.
בינתיים, הירי הזה הוא רק איתות. מדוע? משום שהג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני מקפיד שלא לירות מטחים, אבל כבר הלילה ההסלמה עלתה מדרגה נוספת כאשר רקטה שנייה נורתה מיד אחרי תקיפת חיל האוויר. לפי שעה חמאס לא ממהר לרסן את הג'יהאד האיסלאמי משום שמדובר בירי למען האסירים והוא אינו יכול לצאת נגד מטרה כזאת.
מכאן ההמשך נזיל ונפיץ מאוד. אי שם בישראל או בגדה המערבית מסתתרים שני אסירי הג'יהאד האיסלאמי שעדיין לא נתפסו. אם בניגוד לארבעת שותפיהם שנלכדו ללא מאבק - השניים ייהרגו במהלך המצוד - יותר מסביר שהג'יהאד האיסלאמי לא ישתוק על כך. אם מוענקת להם מטריית הגנה של חמושים בגדה שתוביל לחילופי אש ונפגעים רבים במהלך ניסיון לכידתם – אפשר לומר במידה רבה של ודאות שהג'יהאד האיסלאמי יספק את נקמתו מרצועת עזה. אם שב"ס ימשיך להפריד את אסירי הג'יהאד הרי שהתגובה לכך לא תיגמר רק בשביתת רעב בתוך הכלא.
השיקול - איך לנקום על פגיעה באנשיו
חשוב לזכור תמיד – הג'יהאד האיסלאמי אינו חמאס. לסינוואר, איסמעיל הנייה, מוחמד דף ומרואן עיסא יש שיקולים מנחים רבים. השיקול היחיד שמפעיל את ההיגיון של הג'יהאד האיסלאמי בימים אלו הוא איך לנקום על פגיעה באנשיו. עד כה, צה"ל מקפיד לתקוף רק מטרות של חמאס בתגובה לירי של הג'יהאד האיסלאמי. המטרה: להביא את חמאס ללחוץ על הארגון, אבל עד כה זה לא קורה.
אם הג'יהאד האיסלאמי ימשיך בירי בעקביות - ישראל צריכה לשקול שינוי מדיניות. למקד את התגובה שלה רק נגד הג'יהאד תוך הוצאת חמאס מהמשוואה. פעמיים בשנתיים האחרונות חמאס ישב על הגדר ולא התערב כשזה קרה – ולבסוף זה הסתיים במספר זעום של ימי קרב. כל תגובה אחרת עלולה לגרור את חמאס בעל כורחו למערכה רחבה יותר, ובימים שבהם סוגרים קצוות של הסדרה אחרי עמל רב – מערכה שכזאת לא בהכרח משרתת את האינטרס של חמאס ולא בהכרח תשרת את האינטרס של ישראל.
