היום השני למלחמה בדרום בעיצומו ובעוד מספר הנרצחים כבר הגיע ל-600 וממשיך לטפס בקצב שיא, לפי מידע שהגיע לגורמים ישראלים עוד לפחות עשרות אזרחים ישראלים נחטפו והם מוחזקים כעת בשבי בעזה. בין השבויים: עשרות אזרחים אמריקנים, תאילנדים שעובדים בחממות בעוטף וכן אזרחי בריטניה, גרמניה ורוסיה.
יפה אדר בת 85 נחטפה לעזה

לפי מה שהותר לפרסום עד כה, שלוש מהחטופות הן עדי קופלון בת ה-34 - אזרחית קנדית ותושבת חולית, לירי אלבג - תצפיתניתו בנחל עוז ויפה אדר - קשישה בת 85 שצולמה נוסעת לכיוון הרצועה לצד מחבלים חמושים.
אדווה אדר, נכדתה של יפה, צירפה תמונה של סבתה החטופה לצד מחבלים חמושים וכתבה בפוסט בפייסבוק: "זאת סבתא שלי! נחטפת באין מפריע לרצועת עזה. קוראים לה יפה אדר, היא בת 85! סבתא שלי, שהקימה את הקיבוץ בשתי ידייה, שהאמינה בציונות, שאהבה את המדינה הזו שהפיקרה אותה, חטופה, כנראה זרוקה איפשהו, סובלת מכאבים קשים, בלי תרופות, בלי אוכל ובלי מים. מתה מפחד, לבד".
3 צפייה בגלריה
יפה אדר
יפה אדר
בת 85 וצולמה לצד מחבלים חמושים בדרך לעזה. יפה אדר
עוד כתבה אדווה כי "אף אחד לא מדבר איתנו, לא יודע להגיד שום דבר. את כל המידע שיש לנו גילינו מסרטונים שהופצו. אני רוצה שהתמונה הזו תיחרט לכל המנותקים בממשלה הביזיונית הזאת. שיבינו שיש פה אנשים, קשישים וילדים, נשים וגברים, עם שמות ועם משפחות. אני רוצה שהם לא ישנו בלילה ויהפכו כל פיסת אדמה עד שהאנשים האלה יחזרו הביתה".

שני הילדים ננטשו בגבול, עדי נחטפה לעזה

גם עדי נלקחה אמש על ידי מחבלים מביתה ביחד עם שני ילדיה, האחד בן ארבע והשני פעוט בן חצי שנה בלבד. אולם, באופן לא ברור, הפעוטות נמצאו נטושים בגבול.
3 צפייה בגלריה
עדי קופלון
עדי קופלון
ילדיה ננטשו בגבול, היא נחטפה לעזה. עדי קופלון
חמה, יונדב קופלון, סיפר כי "עדי הייתה עם ילדיה בבית לבד, כיוון שבעלה, בני, היה יחד עם אחיו במסיבה קטנה בנירים. שני הבנים שלי היו נצורים אחרי המסיבה. בת הזוג של אחד מהם נרצחה ועדי נחטפה על ידי חמאס, ביחד עם שני נכדיי, מביתם. בגבול הם הפרידו את האם מילדיה ועדי נלקחה לתוך עזה, בעוד שאת הילדים הם נטשו בגבול באמצע הלילה, מסיבות שאינן ידועות לנו".
תושבת חולית שנחטפה אף היא מביתה, נמצאה גם כן בגבול בשעת הלילה ולקחה עימה את שני הפעוטות של עדי. "אנחנו לא יודעים אם המחבלים נטשו גם אותה שם או שהיא הצליחה לברוח", סיפר יונדב, "היא לקחה את שניהם על הידיים והתקדמה לכיוון הארץ עד שחיילים ראו אותם ולקחו אותם לגבול. הבן שלי הצליח לאתר אותם ולהגיע אליהם. כרגע הם בדרך לבדיקות רפואיות. הבן הגדול הוגדר פצוע במצב קל ולתינוק עוד לא עשו הערכה, אבל הוא נראה בסדר".
על אף הנס שפקד את המשפחה ששני הפעוטות שבו ארצה בשלום, המשפחה לא מוצאת מנוחה עקב העובדה שהאם שבויה בעזה, "התחושות איומות. קשה להאמין שאחרי 75 שנות עצמאות אנחנו עדיין חווים פרעות וטבח מהסוג הזה".

לירי התייצבה בבסיס ופחות מ-48 שעות אח"כ נחטפה

חטופה נוספת שככל הנראה מוחזקת בידי האויב בעזה היא כאמור לירי אלבג, תצפיתנית שסיימה את קורס ההכשרה ביום רביעי האחרון, ביום חמישי התייצבה בנחל עוז ופחות מ-48 שעות לאחר מכן היא כבר נחטפה לעזה.
3 צפייה בגלריה
לירי אלבג
לירי אלבג
סיימה קורס תצפיתניות רק ביום רביעי האחרון. לירי אלבג
שירה אלבג, אימה של לירי, זיהתה את ביתה בסרטונים שהופצו. "היינו צריכים לבקר אותה ביום שבת והיא התקשרה בשש וחצי בבוקר וסיפרה שהם במיגונית כי יש ירי רקטות. שעה אחרי היא התקשרה שוב, שמעתי יריות ברקע והיא אמרה שיש חדירה. הם לא ידעו מה קורה בדיוק מחוץ למיגונית. כמה דקות לאחר מכן היא שלחה הודעה 'ירו עלינו, לא נפגעתי'", סיפרה שירה.
בדומה לסיפורים של נעדים וחטופים אחרים, גם הוריה של לירי מעידים כי היו בחוסר ודאות מוחלט במשך שעות ארוכות: "מהצבא לא יצרו בכלל קשר. קיבלנו פיסות מידע מכל מיני קבוצות. חלק אמרו שהתצפיתניות בחמ"ל, חלק כתבו שהן נפצעו ופונו לסורוקה. יצאתי לכיוון סורוקה, כשבדרך אמרו שכנראה פינו אותן לאסף הרופא, הסתובבתי ונסעתי לשם ולא הגיעה שום תצפיתנית - לא לכאן ולא לכאן.
"כשחזרתי הביתה בלילה, הילדים שלי הראו לי סרטון שבו הם זיהו את לירי כחטופה. ראיתי וסירבתי להאמין בהתחלה. אמרתי שזאת לא היא. אחרי זה פתחתי אותו שוב ולא היה ספק. היא גם שלחה באותו בוקר תמונה מהמיגונית והבגד שלבשה זה הבגד שהיא לובשת בסרטון. זה לא מדים כי הקפיצו אותם משינה". לדברי האם, לירי אינה היחידה שנראית בסרטון והורים נוספים זיהו את ביתן לאחר ששיתפה עימם את הסרטון.
"אנחנו לא יודעים מה לעשות", אמרה. "זה חוסר אונים מוחלט. עשינו איכון לטלפון שלה שבבוקר היה בנחל עוז, בצהריים הראה שהיא בעזה ואחר כך לא היה אות בכלל. אף גורם צבאי לא מדבר איתנו. זה כאוס אחד גדול. מצד אחד אני אומרת לעצמי שראיתי שהיא בחיים ויש מעט נחמה, ומהצד השני - מי יודע מתי נזכה לראות אותה שוב".