בנובמבר התפוצץ מטען חבלה בלב איסטנבול, בפיגוע שבו נרצחו שישה בני אדם ויותר מ-80 נפצעו. הממשלה הטורקית האשימה את המורדים הכורדים במתקפה, אך המחתרת הכורדית PKK והשלוחה שלה בסוריה הכחישו מעורבות. "הם התחילו את קמפיין הבחירות", כתב אז בטוויטר העיתונאי סלצ'וק עדה בהתייחסות להאשמות של הממשלה. במהרה הוא הצטער על הציוץ הזה.
גולשים שתומכים בממשלה החלו תוך זמן קצר לתקוף את עדה ברשת. האתר שלו נפרץ, משפחתו ספגה עלבונות ועסק של אחד מחבריו היה לפתע בסכנת סגירה, ללא הודעה מוקדמת. אז הגיעה שיחה מהמשטרה. "אתה נמצא תחת חקירה וצריך לבוא למטה המשטרה להעיד", משחזר עדה את מה שנאמר לו. "שאלתי מדוע, והם ענו - 'אתה תחת חקירה בגלל חוק הדיס-אינפורמציה'".
עצרת של תומכי ארדואן באיסטנבול. לטענת הנשיא, "יותר ממיליון" הגיעו
(צילום: רויטרס)
עדה מספר שהוא עוכב על-ידי השוטרים למשך כמה שעות. לדבריו תובעים מטעם המדינה עדיין מנהלים נגדו חקירה, במסגרת חוק שאושר באוקטובר שאוסר על הפצת "פייק ניוז" ברשתות החברתיות ובתקשורת. פעילי זכויות אדם מזהירים שסיפורו של עדה הוא עדות למאמצים הולכים וגוברים של המשטר להשתיק את הביקורת ברשת, ולפגוע בפעילות עיתונאים ואקטיביסטים. המגמה צוברת תאוצה בעיתוי קריטי: לקראת הבחירות הגורליות שיהיו בטורקיה ביום ראשון.
נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן יעמוד ביום ראשון במבחן הקשה ביותר שלו מאז שעלה לשלטון לפני שני עשורים, כשבטורקיה ייערכו בחירות לנשיאות ולפרלמנט. מועמד האופוזיציה לנשיאות, כמאל קיליצ'דראולו, מוביל על ארדואן בסקרים, וגם במרוץ לפרלמנט האופוזיציה זוכה ליתרון על הגוש של מפלגת השלטון.
"ממשלת טורקיה הגבירה את מאמציה לאכוף צנזורה ולהדק את הפיקוח על הרשתות החברתיות ועל אתרי החדשות העצמאיים לקראת הבחירות", ציינה דברה בראון מארגון זכויות האדם Human Rights Watch. בראן קאיה, עורך דינו של העיתונאי עדה, אמר שכתוצאה מהצנזורה הגוברת ברשתות ובתקשורת "אנשים בכלל לא מצייצים בטוויטר על נושאים פוליטיים. הם לא מצייצים כשהם חושבים שהם עלולים להיפגע מכך, או מרככים את הביקורת שלהם".
בחודש שעבר הרשויות הטילו קנסות כבדים על אחד מערוצי החדשות הגדולים בטורקיה: Fox TV, אחת הרשתות האחרונות שמזוהות עם האופוזיציה, נקנסה אחרי שביקרה את הפעילות של ממשלת ארדואן בנוגע לשיפור מעמד האישה. הקנס שנדרשה לשלם הוא 3% מהרווח החודשי שלה.
לפי עורכי דין ואקטיביסטים, חוק ה"פייק ניוז" של טורקיה הוא האחרון בסדרת חוקים שנועדו לפגוע בחירות האזרחים ובחופש הביטוי במדינה. עיתונאים וגולשים ברשתות החברתיות עלולים להישלח לעד שלוש שנות מאסר על "הפצת שקרים" ברשת ועל פרסום "מידע שקרי או מטעה". כמו בחוקים דומים במדינות אחרות, גם כאן אומרים המתנגדים כי אין הגדרה ברורה ל"מידע שקרי או מטעה" - וכי העובדה שהחוק נתון לפרשנות מאפשרת לבתי המשפט בטורקיה לדכא את מתנגדי המשטר.
באשר לרשתות החברתיות עצמן, החוק מחייב את חברות הענק למסור פרטים על כל מי שמפיץ מידע שקרי, ודורש מהן למנות נציגים מקומיים שיהיו אחראים על הסרת תכנים במקרה הצורך. הפרשנים אומרים שבכל הנוגע לשמירה על פרטיותם של המשתמשים, לרשתות החברתיות יש סטנדרטים בינלאומיים ולא ניתן להפר אותם בטורקיה - מכיוון שהדבר ייצור תקדים מסוכן שאותו יכולות לנצל מדינות אחרות ששואפות להדק את השליטה על התכנים ברשת.
6 צפייה בגלריה
ארדואן באזור אסון רעידת האדמה. המדינה הסירה פוסטים שמבקרים את תגובתה לרעש
(צילום: AFP)
בפברואר הודיעה משטרת טורקיה כי היא עצרה 78 בני אדם בעקבות "שיתוף פוסטים פרובוקטיביים" ברשתות החברתיות על רעידת האדמה הקטלנית, שגבתה את חייהם של יותר מ-50,000 בני אדם בטורקיה ובסוריה. אותם פוסטים, לפי הממשלה, עוררו פאניקה בציבור. בימים שאחרי הרעש דווח כי טורקיה הסירה מהרשתות פוסטים שמתחו ביקורת על הטיפול באסון.
"רוצים להפחיד את הציבור לפני הבחירות"
קאג'ין ארולו, מתאם פרויקטים ב"איגוד לחקר החירות" בטורקיה, מאמין שמספר ההרוגים האמיתי ברעידת האדמה גבוה מהנתונים שפרסמה הממשלה, אך מודע לכך שמי שיטיל ספק בנתונים לוקח סיכון גדול. "אתה לא יכול לומר שעשית את החישובים שלך. זה חייב להיות תואם לנרטיב הרשמי של הממשלה, ואתה חייב לציית לאמת הזאת - כדי שלא יעמידו אותך לדין במסגרת החוק הזה".
באריס אלטינטאס, ראש "האיגוד לחקר התקשורת והמשפט" בטורקיה, אומר על החוק המדובר: "לפני הבחירות, נראה שהחוק נועד לעורר פחד. מטרתו היא להרתיע ולהפחיד אזרחים מן השורה".
ועדת ונציה, שמייעצת למועצת זכויות האדם האירופית, מסרה כי עונשי מאסר ונגזרות אחרות של חוק ה"פייק ניוז" בטורקיה הם חסרי פרופורציה, ועלולים להוביל ל"הגבלות שרירותיות של חופש הביטוי" לקראת הבחירות שיהיו במדינה בתחילת השבוע הבא.
עורך הדין קאיה אמר כי "הממשלה רוצה להיות הסמכות היחידה בשטח, במקום הרשתות החברתיות והגולשים". קאיה הוסיף שלאור הצנזורה והענישה של השלטון, הוא כבר לא מפרסם ברשתות החברתיות פוסטים על נושאים מסוימים - למשל על תגובת הממשלה לרעידת האדמה הקטלנית. "אני עורך דין, אז אני יודע נגד אלו הצהרות הממשלה רוצה לתבוע, אז אני נזהר".
