הצעת משרד הביטחון להארכת העלאת גיל הפטור ללוחמי המילואים לא עלתה היום (ראשון) לדיון בישיבת הממשלה, על אף שהופצה לשרים ביום שישי לקראת הישיבה - ובלשכת ראש הממשלה טוענים כי היא לא הייתה אמורה לעלות לדיון מלכתחילה. ההצעה הוסרה מסדר היום של הממשלה עוד לפני תחילת הישיבה, ובהמשך התבררה הסיבה: חוות דעת שפרסמה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה.
בחוות דעתה בעניין ההצעה כתבה היועמ"שית כי "יש מניעה משפטית להכביד על המשרתים מבלי לצמצם את אי-השוויון" - אך שהיא תומכת בהארכת הוראת השעה שמעלה את גיל הפטור באופן זמני בשלושה חודשים כדי "לא לפגוע בביטחון המדינה", בניגוד להצעה המקורית ולפיה הוראת השעה תוארך בחצי שנה. במשך שלושת החודשים הללו, לדבריה, מערכת הביטחון תנקוט צעדים לצמצום הפגיעה בשוויון בנטל.
בהמשך, לאחר ישיבת הממשלה, ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה להאריך את הוראת השעה בשלושה חודשים. השבוע, או בשבוע הבא, תעלה ההצעה לאישור בכנסת.
ההצעה שבה הייתה אמורה לדון הממשלה היום מהווה למעשה הארכה של הוראת שעה שתוקפה היה אמור לפוג בסוף חודש יוני. אותה הצעה העלתה את גיל הפטור "באופן זמני" עד יוני, והממשלה ביקשה להאריך את תוקפה עד סוף 2024 (ולאחר מכן ניתן להאריך אותה שוב ושוב). אם תאושר בכנסת ההצעה שאושרה בוועדת השרים, המשמעות היא שגם למשך שלושת החודשים הקרובים מילואימניק שאינו קצין צריך לשרת עד גיל 41 במקום גיל 40 - וקצינים צריכים לשרת עד גיל 46 במקום 45. המשרתים בתפקידים המיוחדים יישארו במילואים עד גיל 50, במקום 49. ההסדר האמור, לפי החוק, יחל רק על חיילים המשרתים כלוחמים - למעט בנסיבות חריגות.
ביום חמישי פורסם סדר היום של הממשלה, ללא ההצעה להארכת שירות המילואים, וביום שישי הופץ סדר יום מעודכן עם הנוסח של חוק המילואים שכן עולה. בנוסח מעודכן של סדר היום של ישיבת הממשלה שהופץ היום ההצעה הוסרה, ובלשכתו של בנימין נתניהו, כמו גם בזו של שר המשפטים יריב לוין, טוענים כאמור כי היא לא הייתה צריכה לעלות מלכתחילה, למרות שכן הופיעה בסדר היום שהופץ בשישי. במזכירות הממשלה טוענים כי משכו את ההצעה וממתינים כעת לשינויים שיכניס משרד הביטחון בנוסח.
בחוות דעתה כתבה היועמ"שית כי "יש מניעה משפטית להכביד עוד את נטל השירות על המשרתים בצה"ל היום, מבלי שניתנים מענים משמעותיים בפועל, כולל בטווח הזמן המיידי, לצמצום אי-השוויון בנטל השירות, ומבלי שמוצו כלל האפשרויות החקיקתיות והאחרות למיצוי פוטנציאל הגיוס והנשיאה בנטל באוכלוסייה כולה. לכן, יש מניעה משפטית לקידום הצעת החוק".
עוד כתבה היועמ"שית: "בתוך כך, שר הביטחון מסר ליועצת המשפטית לממשלה כי ביטחון המדינה מחייב את הארכת הוראת השעה לפרק זמן של שלושה חודשים נוספים, דהיינו, עד ליום 30 בספטמבר 2024, וכי עיכוב באישור ההצעה לפרק זמן זה יוביל לפגיעה בביטחון המדינה. כן התחייב השר כי במהלך החודש הקרוב, מערכת הביטחון תנקוט בצעדים מיידיים למיצוי פוטנציאל הגיוס, וכן יינקטו צעדים נוספים, לרבות על- ידי הממשלה לאור חובתה לצמצם את הפגיעה בשוויון בנשיאה בנטל השירות.
"בנסיבות אלו, מפאת הדחיפות שהוצגה על-ידי שר הביטחון בהארכת השעה לתקופה של שלושה חודשים, ועמדתו לפיה עיכוב הצעת החוק ישליך באופן ישיר ומיידי על ביטחון המדינה, ניתן להאריך את הוראת השעה לתקופה של שלושה חודשים בלבד, אשר תנוצל באופן מיידי כבר בחודש הקרוב כאמור לשם גיבוש מענים לנושא השוויון בנשיאה בנטל והוצאתם אל הפועל, בחקיקה ושלא בחקיקה".
גורמים בלשכת ראש הממשלה מסרו: "פרסומים מוקדמים בנושא היו מוטעים. מדובר בהצעת מחליטים שהוגשה על-ידי משרד הביטחון, וכלל לא נכללה בסדר יום הממשלה. הנושא שעל הפרק נוגע ל-7,000 לוחמים וקצינים שמשרתים כעת במילואים ותוקף השירות שלהם פג בסוף החודש. מדובר בהארכה אך ורק לאותם משרתי מילואים, בקטגוריה של 41-40 ללוחמים ושל 46-45 לקצינים. הבוקר משרד הביטחון עדכן שהוראת השעה הזו תקוצר, וכל שיביאו הצעה מתוקנת היא תעלה לוועדת שרים לענייני חקיקה".
בטיוטה של ההצעה להארכת גיל הפטור ממילואים צוין כי הסיבה לכך היא תרומתם הרבה למלחמת "חרבות ברזל", הימשכות הלחימה - והצורך הצבאי שנותר בעינו. זאת, לאחר אישור דין הרציפות על החוק שיפטור הלכה למעשה עשרות אלפי חרדים מגיוס בזמן מלחמה, וכשמבין חברי הקואליציה רק שר הביטחון יואב גלנט התנגד לקידום חוק גיוס שלפי הצבא אינו עונה על צרכיו הנוכחיים.
בטיוטה צוין כי "הארכת הוראת השעה נובעת מצורך מיידי, היקף המשימות והיעדר אפשרות לענות על צורך מבצעי זה באמצעים אחרים - שכן גריעה של אותם משרתי מילואים מסדר כוחות הצבא תוך כדי הלחימה עלולה לגרום לפגיעה בכשירות וברציפות תפקוד היחידות, בפרט ביחס ליחידות הלוחמות. כמו כן, ההארכה נדרשת בשל הצורך למלא את השורות ולהרחיב מסגרות לוחמות". בחוק צוין גם כי חיילי מילואים שיבצעו שירות בהתאם להסדר "יהיו זכאים לתגמול מיוחד". אותו תגמול לא פורט בחוק.
בנוסף, נכתב, "ננקטו צעדים להגדלת סדר הכוחות באמצעים נוספים, בין השאר עידוד התנדבות לשירות בקרב למי שלא שירתו שירות מילואים, או החזרתם של משרתים שהופטרו משירות; הגדלת סדר הכוחות הרלוונטי לצורכי הלחימה באמצעות שינוי יעד המילואים של אדם בהתאם למקצועות ומיומנויות אשר רכש לאחר השירות הסדיר בצה"ל, אם ישנם כאלה, ובהתאם לצורך; צמצום מתן הפטורים משירות מילואים והגדלת אחוז האיוש במסגרות השונות, למען פיזור מיטבי של הנטל; קיצור דחיות שירות שניתנו למיועדים לשירות ביטחון לצורך לימודים או שירות במסגרת קדם-צבאיות שונות; נעשו פעילות להתנדבות למילואים וכיוצא בזאת".
למרות כל אלה, לפי ההצעה, "בשל ההיקפים של סדר הכוחות הנדרש והצרכים החריגים והמיידיים של צה"ל, לא היה בצעדים אלה כדי לספק מענה מיידי ודחוף כפי שנדרש - ואף לא ניתן היה להסתמך על התנדבותם של יחידים למילואים".
בהצעה צוין גם כי צה"ל מתמודד בימים אלה עם לחימה במספר זירות, ולכן זקוק לכוח אדם "בהיקפים משמעותיים". עוד צוין, כי מספר הנפגעים והחללים במלחמה הוא "גבוה מאוד". לכן, נכתב, "צה"ל מצא כי בעת הזו לא ניתן להחליף את משרתי המילואים הצפויים להשתחרר מחמת גילם במשרתים אחרים, מטעמי כשירותם".
בתוך כך, משרד הביטחון הגיש לממשלה את תזכיר החוק להארכת השירות הסדיר ל-36 חודשים בחלק מהתפקידים. בשלב זה אין צפי מתי ההצעה תעלה לסדר היום, והדבר תלוי בהחלטת מזכיר הממשלה.
שתי ההצעות, מגיעות כאמור לאחר קידום הפטור לחרדים. אישור דין הרציפות על חוק הגיוס שהוגש בימי הכנסת הקודמת כמתווה זמני, ואינו עונה על הצרכים הנוכחיים של הצבא, עורר זעם בקרב לוחמי מילואים רבים - שחלקם הגדירו זאת כ"סכין בגב". רונאל עדני, שעשה מתחילת המלחמה יותר מ-130 ימי מילואים, אמר אז כי הוא חי בתחושה של "בגידה בלתי נסבלת" מצד שלטון שעבורו אנשי המילואים הם שכירי חרב בלבד. "בעיני השלטון אנחנו בכלל לא עם שיש לו צבא עם מדינה להגן עליה", אמר הלוחם. "התעוררנו הבוקר עם סכין שאותה נעץ בגבנו השלטון, ששלח אותנו לחזיתות המרובות והמתרבות".
ההחלטה להאריך את שירות המילואים לצד הארכת הפטור לחרדים גררה ביקורת חריפה מצד האופוזיציה. יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד תקף אמש בהפגנה בקפלן את ראש הממשלה בנימין נתניהו: "כשנהרגו ארבעת חיילי גבעתי היינו בכנסת, בהצבעה על חוק הגיוס. כל הכנסת כבר ידעה וכולנו היינו במצב רוח קשה, מדוכדך, ואז הרמנו את הראש - וראינו את החיוך". עוד הוא הוסיף: "על מה הוא חייך?! על זה שבזמן שחיילים נהרגים הוא העביר חוק שמפלה בין דם לדם. הוא חייך כי כל מה שמעניין אותו זה להרוויח עוד קצת זמן. החיוך הזה יקבור את הקריירה הפוליטית שלו. החיוך הזה יסלק אותו מחיינו".
יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן מסר ברשת X: "ההצעה המבישה שתעלה בממשלה, שלפיה אנשי המילואים יידרשו לשרת שנה נוספת, היא רמיסה של העיקרון הכי בסיסי ביהדות - 'כל ישראל ערבים זה לזה'. הממשלה ממשיכה להקריב את חיילי המילואים על מזבח השיקולים הקואליציוניים וההישרדות הפוליטית".
גם ח"כ מתן כהנא מהמחנה הממלכתי הגיב, ותהה: "כמה אפשר להמשיך לדרוך על המילואימניקים שמחרפים את נפשם עבורנו מעל 200 ימים השנה? כמה מנותקים אפשר להיות? רק בשבוע שעבר הקואליציה הצביעה בעד חוק שיפטור את אחינו החרדים משירות צבאי".
פורסם לראשונה: 12:06, 16.06.24