משפחות הקורבנות והנפגעים באסון צור בירכו על החלטת צה"ל, השב"כ והמשטרה להקים צוות משותף לבחינה מחודשת של חומרי החקירה מהאירוע שהתרחש ב-1982, החלטה שהתקבלה אתמול (חמישי). "לצערי אבא שלי לא זכה לרגע הזה", אמרה אודליה אלבו-שוויצר, בתו של ישראל דב שווייצר, אחד מניצולי האסון שנפטר לפני כשנה.
במשך שנים היא הובילה את מאבק המשפחות לחקירה מחודשת של האסון. "שנים הוא חיכה לצדק שייצא לאור והוא לא זכה לשמוע את הבשורה הזאת", אמרה אלבו-שוויצר. "אני מברכת על הצעד הזה, על ההכרה בכך שיש פה משפחות שמרגישות שקברו את האהובים שלהן פעמיים, פעם אחת באסון ופעם אחת בטיוח".
לדבריה, "חלפו 40 שנה, יתומים לא זכו להכיר את אהוביהם, נשים התאלמנו, נכדים לא זכו לחיבוק של סבא, ילדים קיבלו את אבא בגוף אבל לא בנפש. בזמנו מדינת ישראל לקחה אחריות על הטיפול במשפחות הנפגעים אבל לא על הנסיבות. הדרישה להכרה היא לא ממקום כספי אלא ממקום ערכי ומוסרי - הכרה בפיגוע צור הראשון כאירוע מכונן, כזה שיירשם בדפי ההיסטוריה ובספרי הלימוד, ויעלה את זכרם ומורשתם של ההרוגים והנפגעים. יש הבדל בין תאונה טרגית למוות הירואי במובן הערכי. אחרי שנים ארוכות שחללי ונפגעי פיגוע צור הראשון לא קיבלו את המגיע להם בדפי ההנצחה, הגיעה העת להשיב את זכרם למקום הראוי לו".
ליאור ביטון, בנו של מרדכי (מוטי) ביטון, לוחם מג"ב שנהרג באסון, אמר כי "יותר מעשר שנים אנחנו מנהלים מלחמה (לחקירה מחודשת - קא"א). ההודעה הזו היא שוק מוחלט ואי אפשר להסביר את התחושה במילים, גם בגלל שהיום זו האזכרה של הקורבנות. בשלב הזה אני זהיר, מנחם אותי שיתייחסו לעניין ושהוא נמצא בתודעה. עד עכשיו זכינו לתגובות לקוניות, אם בכלל. עכשיו נותר לראות לאן זה יוביל, אבל אני יודע את האמת ואמשיך להילחם עליה. אני מקווה שייקחו את החקירה למקומות הנכונים ולא יקברו את הנושא עוד יותר".
שר הביטחון בני גנץ אמר אמש כי "אסון צור הוא מהאסונות הקשים שידענו – ואני מברך על הכוונה להמשיך ולחקור את הנסיבות שבהן קרה, גם 40 שנה אחרי. זהו מסר ברור על המחויבות שלנו למשפחות השכולות, וזוהי חובה מוסרית ראשונה במעלה שלנו כמדינה וכמערכת ביטחון".
אסון צור גבה את חייהם של 91 בני אדם ונחשב לאסון הגדול בתולדות המדינה. ב-11 בנובמבר 1982 בניין הממשל הצבאי בצור שבדרום לבנון, שבו שכנו מפקדות מג"ב, המשטרה הצבאית והשב"כ, התמוטט עקב "תקלה בבלוני הגז במטבח" כפי שקבעה אז ועדת החקירה שהוקמה.
בסדרת כתבות תחקיר נרחבות שפורסמו ב-15 השנים האחרונות ב"ידיעות אחרונות", עלו סימני שאלה סביב עבודתה של ועדת החקירה בראשות אלוף מאיר זורע, שפעלה במשך שבוע ימים בלבד. כך למשל, אדם שהיה בזמן האסון קצין קישור של צה"ל לארגונים בינלאומיים בלבנון, קיבל כמה ימים לפני האירוע פנייה מאנשי אונר"א, שהתלוננו כי אחד מרכביהם נגנב. לאחר ששמע כי ייתכן שהפיצוץ נבע ממכונית תופת, התייצב אותו קצין בפני ועדת זורע שסירבה להתייחס לעדותו. חוקרי מצ"ח, שחקרו אפשרות לרשלנות פלילית, גבו עדויות מלבנונים שראו מכונית דוהרת לעבר הבניין ומתפוצצת. שרידיה נמצאו בזירת האסון. בכירים במערכת הביטחון אמרו במסגרת התחקירים כי המערכת ידעה זה זמן רב כי אסון צור הוא אכן פיגוע ולא תאונה - למעשה, פיגוע ההתאבדות הראשון שביצע ארגון חיזבאללה.
על פי חלק מהבכירים, צה"ל העדיף להגדיר את האסון כתאונה בבלוני גז הבישול כי אחרת היה מדובר ברשלנות רבתי באבטחת המבנה מפני איומי טרור, והשב"כ תרם לטיוח כי תוצאה אחרת אומרת שהוא כשל בהשגת מודיעין מקדים ובסיכול הפיגוע. במשך שנים, ועל אף העדויות והראיות הרבות שפורסמו ב"ידיעות אחרונות", סירבו בשב"כ ובמערכת הביטחון כולה להכיר בעובדות, או אפילו לבדוק אותן. רק סגן ראש השב"כ לשעבר נחמן טל היה מוכן לבדוק ובמסגרת מחלקת ההיסטוריה של הארגון הקים צוות בדיקה שהגיע למסקנה כי מדובר בסבירות גבוהה בפיגוע. טל אמר את הדברים הללו בפני המשפחות השכולות של חללי השב"כ מהאירוע, אבל הארגון וראשו דאז הסתייגו מהדברים.
רק כעת נמסר בשם השב"כ, צה"ל והמשטרה כי "במלאות 40 שנים לאסון, מתוך כבוד לנופלים והחתירה לחקר האמת, סיכמו ראש השב"כ, הרמטכ"ל והמפכ"ל על הקמת צוות משותף שיעמיק במידע שהצטבר לאחר סיום עבודת ועדת זורע ויבחן שימוש בטכנולוגיות חדישות, שלא היו קיימות בעת עבודת הוועדה. לאחר ביצוע הבדיקות ייקבע אם ישנה האפשרות להגיע לראיות שיהוו בסיס לבדיקה רשמית מחודשת, באשר לנסיבות האירוע. יודגש כי אין בהקמת הצוות כדי להטיל דופי בבדיקות קודמות שבוצעו או בבדיקה שביצעה הוועדה".
