4 צפייה בגלריה
אוקראינה תגביל את פעילות הצבא, רוסיה תסיג כוחות. פוטין, בנט וזלנסקי
(צילום: יואב דודקוביץ', AP, רויטרס)
העיתון הבריטי "פייננשל טיימס", שדיווח מוקדם יותר היום על "התקדמות משמעותית" במגעים להפסקת אש בין רוסיה לאוקראינה, דיווח כי לפי "שלושה גורמים המעורים בפרטים", ראש הממשלה נפתלי בנט הוא המתווך הבינלאומי העיקרי בשיחות. בנט, שנפגש עם פוטין לפני כשבוע וחצי במוסקבה, משוחח בימים האחרונים עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ועם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי כמעט מדי יום.
לפי הדיווח של העיתון, קייב ומוסקבה דנות בתוכנית שלום שבמסגרת אוקראינה תכריז על עצמה כמדינה ניטרלית – ותגביל את פעילות הצבא שלה. רוסיה, בתמורה, תסיג את כוחותיה מאוקראינה, והצדדים יכריזו על הפסקת אש.
רוסיה ואוקראינה דנו בפרטי ההצעה לראשונה ביום שני, וטיוטת ההסכם שהוחלפה ביניהן כוללת 15 סעיפים. במסגרת הטיוטה, אוקראינה מסירה את שאיפתה להצטרף לנאט"ו, ומבטיחה שלא לארח צבא זר או נשק בשטחה. בתמורה, היא תקבל הגנה מבני בריתה, כגון ארה"ב, בריטניה וטורקיה.
עם זאת, טיב הערבויות הביטחוניות שתקבל אוקראינה, וגם קבלתן על-ידי מוסקבה, עלולים להיות מכשול לכל עסקה. מכשול נוסף הוא מעמדו של חצי האי קרים, שרוסיה סיפחה ב-2014, וגם השטחים בשליטת הבדלנים הפרו-רוסים בחבל דונבאס. ערב המלחמה, נזכיר, פוטין במחוזות הבדלניים לוהנסק ודונייצק כרפובליקות עצמאיות.
למרות שמוסקבה וקייב אומרות שישנה התקדמות בכל הנוגע לתנאי העסקה, בכירים אוקראינים מביעים ספק במחויבות של פוטין לשלום - ומודאגים מכך שמוסקבה "מושכת זמן" כדי לארגן מחדש את כוחותיה.
מיכאיליו פודוליאק, יועץ בכיר לנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, אמר ל"פייננשל טיימס" שכל הסכם להפסקת אש יכלול נסיגה רוסית משטח אוקראינה. דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב אמר בתגובה לדיווח של העיתון הבריטי כי "מוקדם מדי" לחשוף פרטים על הסכם אפשרי לסיום המלחמה.
ביידן: "פוטין פושע מלחמה"
(מתוך FOX NEWS )
לפנות בוקר, לקראת חידוש השיחות היום, הצהיר נשיא אוקראינה זלנסקי כי עמדות הצדדים מתחילות להישמע "מציאותיות יותר", ולפני הצהריים נתן גם שר החוץ של רוסיה סרגיי לברוב סיבה לתקווה. לברוב אמר אמנם כי המשא ומתן איננו קל, אך ציין כי "יש תקווה מסוימת לפשרה".
שר החוץ הרוסי אמר כי "נוסחים מסוימים" של הסכמים כבר קרובים לסיכום, וכי הצדדים דנים ברצינות בקביעת מעמד ניטרלי לאוקראינה, כלומר כך שלא תשתייך למחנה הרוסי או למחנה המערבי. לצד זה הדגיש כי סוגיית הניטרליות של אוקראינה איננה הדבר היחיד שמטריד את רוסיה, וכי מוסקבה דורשת גם דה-מיליטריזציה של אוקראינה, הבטחת שלומם של התושבים הפרו-רוסים במזרחה, שיקום מעמדה של השפה הרוסית באוקראינה שנפגע בשנים האחרונות בהוראת הממשלה בקייב, וכן הרחבה של "חופש הביטוי" במדינה.
שעה קלה אחר כך אמר דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב כי אחת הפשרות האפשריות שנדונות כעת סביב הדרישה הרוסית לדה-מיליטריזציה של אוקראינה היא שאוקראינה תורשה להחזיק צבא משלה, אך מבלי שתצורף לנאט"ו. הוא אמר כי מדובר במודל דומה לזה של אוסטריה ושבדיה, שתי מדינות אירופיות בעלות צבא שאינן חברות בברית הצפון-אטלנטית. בחלוף זמן קצר הגיבה לשכת הנשיאות האוקראינית על הדברים, דחתה את הרעיון של המודל האוסטרי או השבדי, והדגישה כי תסכים רק למודל שיכלול ערבויות ביטחוניות בעלות תוקף משפטי. היא דרשה שערבויות אלה יינתנו על-ידי מדינות זרות, ושמדינות אלה יתחייבו למנוע באופן פעיל התקפה על אוקראינה.
על אף התקווה שההתקדמות המסוימת במשא ומתן שעליה מאותתים הצדדים, גם אם בזהירות, תוביל להפסקת אש, עדכן הלילה המודיעין הבריטי כי הוא רואה סימנים לכך שמוסקבה מגבירה את החיפושים שלה אחר חיילים נוספים שתוכל לשלוח לחזית כדי לתגבר את הכוחות הרוסיים באוקראינה ולמלא את מקומם של החיילים שנהרגו בקרבות. לפי הערכות זהירות, כמה אלפי חיילים רוסים נהרגו באוקראינה מתחילת המלחמה. לדברי המודיעין הבריטי, רוסיה מעבירה כעת חיילים לאוקראינה אפילו מזירות במזרח הרחוק שלה, מהצי שלה באוקיינוס השקט ומארמניה, ומנסה, כפי שכבר דווח, לגייס שכירי חרב זרים, בהם אנשי מיליציות פרטיות כמו "קבוצת וגנר" ולוחמים סורים.
