4 צפייה בגלריה
אילה בן גביר. טענה כי התפילה בכיכר דיזנגוף בוטלה כי "המסר כבר עבר"
(צילום: יואב דודקביץ)
ברקע העימותים שפרצו בערב יום הכיפורים עקב התנגדות לתפילות בהפרדה במרחב הציבורי, והתוכנית של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לקיים "תפילת ערבית" בכיכר דיזנגוף בתל אביב - שבוטלה בינתיים - אשת השר אילה בן גביר ניסתה להסביר היום (חמישי) בריאיון ל-ynet Live את מהלכיו האחרונים. היא אף התייחסה לסערה אחרת שעורר בן גביר - לאחר העימותים שהתפתחו עקב נאומו בבית העלמין בבאר שבע ביום הזיכרון - וכינתה את מחיאות הכפיים בבית העלמין "רגע מכונן".
על הכוונה של בן גביר לקיים תפילה בתל אביב, אמרה אשתו כי "בהתחלה היה צורך להעביר מסר ברור שליהודי במדינת היהודים, גם בעיר העברית הראשונה תל אביב, מותר להיות יהודי, ומותר להתפלל בכיכר העיר". לדבריה, "ברגע שקבוצת האנרכיסטים הודיעה שהם לא מתנגדים לתפילה ולא יבואו להפגין נגדה, אז הם מבינים שליהודים מותר להתפלל בארץ ישראל - והמסר כבר עבר. אז כבר לא צריך את התפילה עצמה".
עם זאת, ארגוני המחאה נגד המהפכה המשפטית לא ביטלו את ההפגנה נגד התפילה של בן גביר, אלא הודיעו כי "התפילה למען הדמוקרטיה" שתכננו לקיים במקביל במקום תועבר לכיכר הבימה. "אנו עומדים לצד התושבים במאבקם, ובוחרים שלא להיגרר אחר פרובוקטורים קיצוניים", מסרו אתמול המארגנים.
בן גביר על ה"תפילה" שתכנן בכיכר דיזנגוף: "אנרכיסטים, נראה אתכם מנסים לסלק אותנו"
(מתוך טוויטר)
על האירועים בערב יום הכיפורים אמרה אילה בן גביר כי "הרבה מהאנשים שהתפללו שם לא היו דתיים או חרדים, להם יש בתי כנסת, זה היה חילונים שרצו להרגיש מסורת - והיה צריך להגן עליהם מפני חבורה של בריונים שחושבת שהכול מותר ברמה של אסור ליהודי להתפלל בארץ ישראל".
אולם, נציין, העימותים בין מאות תושבי תל אביב למארגני התפילה מארגון "ראש יהודי" לא התפתחו סביב עצם התפילה, אלא עקב הניסיון של המארגנים לחצוץ בין גברים לנשים. זאת בניגוד לפסיקת בית המשפט שדחה את ערעורם על החלטת עיריית תל אביב-יפו שלא לאפשר את התפילה בכיכר המרכזית בעיר בהפרדה מגדרית.
העימותים בכיכר דיזנגוף בערב יום הכיפורים
(צילום: יעל צ'כנובר, דנה קופל)
אילה בן גביר התייחסה גם למתקפות של חברי הקואליציה על כוונת השר לביטחון לאומי לקיים את התפילה בתל אביב, ואמרה כי "הם אותם אנשים שגם יצאו ביום הזיכרון נגד איתמר כשכולם התקפלו ולא רצו לבוא לבתי העלמין, ואיתמר אמר לא, אני שר במדינת ישראל, זה הכבוד שאני יכול לתת להרוגים ולחיילים שמסרו את נפשם".
לדבריה, "הוא הגיע לבאר שבע למרות כל התלונות ורעשי הרקע האלה, ו-9,000 איש עמדו ומחאו לו כפיים. לא מוחאים בדרך כלל, זה בית עלמין. ביום הזיכרון מבחינתי זה היה רגע מכונן ש-9,000 איש אומרים 'מישהו ראה אותנו, אנחנו ימניים והעמיתים שלנו ימניים, ופחדו לבוא ולחלוק לנו את הכבוד הזה'".
עימותים בין משפחות שכולות בבית העלמין הצבאי בבאר שבע ביום הזיכרון
עם זאת, באותו טקס יום הזיכרון לא היו רק מחיאות כפיים - ובמקום התרחשו עימותים קשים בין תומכיו למתנגדיו, בין הקברים. חלק מהמשפחות עזבו מבעוד מועד כי חששו ממהומות בזמן נאומו, ואחרות עזבו מיד לאחר מכן - בעקבות התשואות שלהן זכה בן גביר מצד חלק מהמשתתפים.
כמה ימים לאחר יום הזיכרון, יו"ר יד לבנים אלי בן שם תקף את בן גביר בריאיון ל-ynet Live, ואמר כי "מאות אנשים שלא קשורים למשפחת השכול הגיעו לבית העלמין ומחאו לו כפיים באמצע הטקס. אני לא רוצה להגיד שהם הגיעו מטעמו, אבל זה אנשים שלא היו מעולם בבית הקברות הזה".
"אנשים זרים שהגיעו באוטובוסים, יש לי תמונות של זה אבל אני לא בטוח אז אני לא אגיד כלום בנושא", הוסיף בן שם. לדבריו, "משפחות שלחו לי תמונות ואמרו שהיו שם חברה צעירים עם כיפות שקראו כל מיני קריאות. באיזה טקס ממלכתי בבית קברות מוחאים כפיים או צועקים איתמר מלך ישראל? איפה נשמע דבר כזה? זה ביזוי של הנופלים ופגיעה קשה במשפחות השכולות".
