היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה דורשת מהממשלה לקדם סנקציות אישיות על משתמטים מגיוס - וחושפת את ההצעות לסנקציות שהועלו בדיון בהשתתפות משרדי הממשלה.
במכתב שהעביר המשנה שלה, עו"ד גיל לימון, ונשלח ליועצת המשפטית של משרד הביטחון, עו"ד הילה ארליך-עמר, הוצגו צעדים שונים שהוצעו על ידי גורמי המקצוע, שאותם ניתן לנקוט באופן מיידי כדי למלא את שורות הצבא. היועמ"שית ציינה כי שר הביטחון ישראל כ"ץ "לא השיב למכתב עד כה".
1 צפייה בגלריה
היועמ"שית ושר הביטחון. היא כתבה, הוא לא ענה
(צילום: מוטי קמחי, Menahem Kahana/AFP, יואב דודקוביץ')
לפי המכתב, בדיון הועלו סנקציות אישיות נגד חייבי גיוס שאינם משתפים פעולה עם רשויות הצבא. אותם צעדים, נכתב, עלו גם בדיונים שנערכו בוועדת החוץ והביטחון, וביניהם שלילת הטבות בתחום הדיור – סיוע בשכר דירה וברכישת דירה, מכוח נהלי משרד השיכון; שלילת הטבות של משרד הכלכלה לעסקים קטנים ובינוניים; והתניית הנחות בארנונה בכך שהמבקש איננו משתמט משירות צבאי.
במכתב צוין כי "בישיבה שהתקיימה ב-3 במרץ עלה פעם נוספת הצורך האקוטי של הצבא בהגדלת היקף המשרתים. לשם כך עלה כי נדרשת הגברת צעדי האכיפה כלפי בני הציבור החרדי חייבי הגיוס, המסרבים למלא אחר צווי ההתייצבות הנשלחים אליהם, במטרה למלא את שורות הצבא ולעמוד בצורכי הביטחון הדוחקים.
"על פי הנתונים שהציג הצבא, ללא צעדי אכיפה אפקטיביים, שיעור המתייצבים מקרב קבוצה זו הוא זניח. כתוצאה מכך, מוכבד נטל השירות הצבאי הנובע מצורכי המלחמה, המוטל על ציבור המשרתים בסדיר ובמילואים. מעבר לכך שמדובר בפגיעה קשה ביותר בשוויון, הצבא ניצב בפני חוסר משמעותי בכוח אדם הנדרש לו לשם מילוי משימותיו. ההשתמטות השיטתית והנרחבת מחובת השירות הצבאי פוגעת אפוא בביטחון המדינה.
"על רקע זה, ציינה היועצת המשפטית לממשלה בפני שר הביטחון את החשיבות בכך שיפעל לקבל החלטות מיידיות, בראי צורכי הצבא, לשיפור האכיפה ולהטלת סנקציות אישיות כלפי משתמטים, אשר אינן מחייבות חקיקה חדשה, ושניתן לאמצן בהחלטות מינהל או ממשלה. עד כה, השר לא השיב למכתבה של היועצת המשפטית לממשלה".
גורם ביהדות התורה אמר הבוקר ל-ynet על מכתב היועמ"שית: "האליטה הישראלית רוצה להרעיב את הילדים החרדים. התנהלות כזו לא תוביל לפרישה מהממשלה, אלא לפיצוץ והתנגשות חסר תקדים בין הציבור החרדי לבין התאגידים והכלכלה הישראלית. בציבור החרדי גוברת התחושה שנעשתה נגדם רדיפה, ולכך יהיו השלכות קשות".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד: "נתניהו אמר השבוע על רונן בר שאי אפשר לנהל מלחמה במצב של חוסר אמון. זה מה שמרגיש כעת רוב מכריע של אזרחי ישראל כלפי נתניהו: חוסר אמון עמוק כלפי מי שמחזיר את ישראל ללחימה בעודו מעביר תקציב השתמטות מחפיר ומיליארדים לאנשים שמסרבים לשרת. הלוחמים הגיבורים שלנו צריכים שיהיה להם ראש ממשלה שאפשר להאמין לו שרק בטחון המדינה וגורל החטופים עומדים לנגד עיניו. זה לא המצב היום".
ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט כתב: "בזמן שהממשלה הזו שולחת לוחמים לקרב, לא ייתכן שהיא מעבירה מיליארדים לעידוד השתמטות חרדית המונית. עידוד ממשלתי להשתמטות ממוסדת בזמן לחימה הוא מהלך בלתי מוסרי שדגל שחור מתנוסס מעליו. אני דורש מחברי הכנסת לא להרים יד בעד תקציב ההשתמטות בזמן לחימה. מי שיתמוך בכך יישא על מצחו אות קין".
הממשלה, נזכיר, מעוניינת להדיח את היועמ״שית בהרב-מיארה - וישיבת הממשלה להבעת אי-אמון בה, שאחריה יחל באופן רשמי הליך הדחתה, נקבעה ליום ראשון 23 במרץ. בהרב-מיארה תוזמן לדיון ותוכל להציג את עמדתה.
כ"ץ נגד צווי הגיוס שנשלחו לחרדים: "זה היה חד-צדדי - ונכשל"
ביום שבת יצא שר הביטחון ישראל כ"ץ נגד צווי הגיוס ששלח צה"ל לחרדים - ואמר כי מדובר ב"משלוח חד-צדדי" שנכשל, והביא - יחד עם "דרכים אחרות נוספות" - לכך שרק אחוזים בודדים מהחרדים משרתים בצה"ל.
בהודעה שפרסם השר הוא טען: "עקרונות חוק הגיוס אותם הנחתי בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת מבוססים על שני יסודות מרכזיים: קביעת יעדים לשירות צבאי משמעותי של הציבור החרדי בצה"ל - כולל סנקציות ברורות במקרה של אי עמידה ביעדי הגיוס - לצד שמירה ומניעת פגיעה בעולם התורה היהודי, שהוא יסוד חשוב לקיומנו כאן כמדינה יהודית. רק בהליכה עם שני העקרונות האלה ביחד ניתן לעשות שינוי היסטורי ולהעביר חוק גיוס בהסכמה לאומית רחבה".
אותו "חוק גיוס", לדברי כ"ץ, "יביא לשילוב מהיר של אלפים ועשרות אלפים מבני הציבור החרדי כלוחמים ותומכי לחימה בצה"ל - שכל כך זקוק לתוספת כוח אדם בסדיר ובמילואים. כל דרך אחרת שניסו עד כה, כולל משלוח צווים באופן חד צדדי - נכשלה ומביאה למציאות עגומה שבה רק אחוזים בודדים מהחרדים משרתים בצה"ל". לדברי שר הביטחון, "מי שרוצה לנגח ולפלג במקום לחבק, לאחד ולמצוא פתרון אמיתי - חלקי לא יהיה עימו. אלה העמדות אותן אני מביע בכל מקום וכל ניסיון לעוות ולסלף אותן לא יצלח".
live
כ"ץ באירוע שבו שרו "בלשכותיהם אין אנו מתייצבים": "לא נאפשר לפגוע בעולם התורה היהודי"
הודעת השר הגיעה יומיים לאחר שתועד באירוע לפורים בהשתתפות רב הכותל, שמואל רבינוביץ, שבו הצהיר כ"ץ כי "לעולם לא ניתן לפגוע בעולם התורה היהודי" - וזכה לתשואות ומחיאות כפיים סוערות, כשאחד המשתתפים הכריז: "סוף-סוף יש שר ביטחון בישראל!". באותו אירוע שרו המשתתפים "בלשכותיהם אין אנו מתייצבים".
כ"ץ, נציין, נכנס לתפקיד שר הביטחון בתחילת חודש נובמבר אשתקד אחרי פיטוריו של יואב גלנט, כחלק מדיל פוליטי שגיבש ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבמהלכו תאיץ הקואליציה את התהליך לגיבוש חוק גיוס נוח לחרדים, שאיימו במשבר קואליציוני חריף אם חוק סבסוד המעונות - או מימון ההשתמטות - לא יעבור. נתניהו, הנחוש להרגיע את התסיסה בקרב החרדים, הבין אז כי גלנט היה אחד המכשולים המרכזיים בדרך לחוק גיוס "נוח".
צה"ל מתמודד עם אתגר אי-גיוס החרדים באמצעות שורת צעדים שנועדו למלא את הפער בכוח האדם. בין המהלכים המרכזיים: הקמת חטיבות מילואים חדשות, כמו חטיבת דוד המיועדת לאנשים שעברו את גיל הפטור מגיוס, צמצום יציאות הביתה וחופשים לחיילים סדירים עד לכדי פעם בחודש, גיוס פרופיל 64 לקרבי והארכת שירות הסדיר. בנוסף, צה"ל השמיש טנקים מדגמים ישנים וגייס מחדש מילואימניקים שהוצאו משירות כדי לתפעלם.
