פרשת הצוללות: סנגוריו של מיקי גנור, הנאשם המרכזי בפרשה הביטחונית החמורה שעוסקת ברכש כלי שיט למדינת ישראל, מבקשים לזמן לעדות את ליאת בן ארי, המשנה לפרקליט המדינה, ובהמשך גם את יונתן תדמור, פרקליט מיסוי וכלכלה ואת הפרקליט אלעד פנחס. הם מבקשים לעשות זאת במסגרת "משפט הזוטא" שעוסק בקבילות העדויות של גנור במשפט. הזימון נוגע למעורבותם במשא ומתן להסכם עד המדינה עימו.
בתגובה, הפרקליטות ביקשה שלא להעיד את בן ארי ואחרים, וטוענת שעדותם אינה רלוונטית וכי פרקליטים מזומנים לעדות רק במקרי קיצון. בעקבות הסירוב המסתמן, הסנגורים פנו לבית המשפט והעלו דרישה להכריע באופן מיידי במשפט הזוטא ולפסול את הודאותיו של גנור. השופטת תכריע בהמשך אם הפרקליטים יעידו וגם בבקשת הסנגורים להכרעה מיידית.
תיק הצוללות (תיק 3000), מתנהל בבית המשפט המחוזי בת"א. הפרשה שהחלה ב-2016 עוסקת באישומים לעבירות שחיתות חמורות בפרשת רכש כלי שיט, כולל צוללות, לישראל. הפרשה הקיפה לאורך השנים סכומי כסף אדירים ושורת חשודים ונאשמים בשוחד, מרמה, הלבנת הון, העלמת מס ועוד.
בפרשה גויס תחילה גנור כעד מדינה שחתם על הסכם עם הפרקליטות והפליל מעורבים נוספים בתיק. הוא מסר מעל 60 עדויות, אבל אז אחרי חודשים ארוכים, חזר בו וביטל את ההסכם. לכן הוגש נגדו כתב אישום חמור לצד נאשמים אחרים.
פרקליטיו של גנור טוענים כי "לקראת הסכם עד המדינה, וכן לאחר מכן, נוהלו עם הנאשם מגעים בחוסר תום לב, תוך כדי הצגה על-ידי חוקרי הפרקליטות המלווה מצגי שווא מטעים. על בסיס זה מסר אמירותיו כעד מדינה"
כעת מתנהל מעין מיני משפט, שנקרא "משפט זוטא", על קבילות ההודעות שלו במשטרה כראיות במשפט. ההגנה מבקשת לפסול אותן, והתביעה לקבלן. במסגרת המיני משפט העידו עדים מטעם הפרקליטות שורת חוקרי משטרה, וכעת אמורים לעלות עדים מטעם ההגנה - שרוצה כאמור לזמן את הפרקליטים הבכירים.
בעקבות סירוב הפרקליטות לעדותם, העלו היום הסנגורים טענה משפטית שנקראת "אין להשיב לאשמה", שמשמעותה שכבר כעת, ראיות התביעה לטענתם לא מספיקות כדי להוכיח את האשמה של הנאשם, ולכן אין לו מפני מה להתגונן ועל בית המשפט להכריע בסוגיות קבילות העדויות שלו.
סנגוריו של גנור, עמית ניר ורוית צמח כתבו לבית המשפט: "מדובר בדיני נפשות, המאשימה סבורה כי יש להרשיע את הנאשם ולכלוא אותו מאחורי סורג ובריח. זכויותיו של נאשם כזה עולות על חוסר הנוחות של הפרקליטים הנכבדים להעיד לפני בית המשפט הנכבד".
הסנגורים כתבו עוד כי גנור טוען כי "לקראת הסכם עד המדינה, וכן לאחר מכן, נוהלו עם הנאשם מגעים בחוסר תום לב, תוך כדי הצגה על-ידי חוקרי הפרקליטות המלווה מצגי שווא מטעים. בדגש להיקף עבירות המס נגדו והסנקציות נגדו ועל בסיס זה מסר אמירותיו כעד מדינה". הם טענו כי לאחר חתימת הסכם הסתירו ממנו את כתב האישום. הסנגור ניר אמר בדיון: "יש ניסיון להלך אימים גם על ההגנה ובית המשפט. באחת ההפסקות הגיע אליי אחד מהתובעים ואמר לי: 'אתה עוד פרקליט צעיר אני מציע לך לא לכלכך על פרקליטים בכירים' אנחנו כאן בשם הנאשם שחתם על הסכם עד מדינה ורימו אותו נטען כל טענה רלוונטית שאנחנו חושבים שהיא מבוססת ולא יהלכו עלינו אימים".
התובע בתיק, עו"ד ירון גולומב טען בדיון: "ההגנה טוענת טענות חמורות ביותר כנגד פרקליטים הנחזות לטענות לגיטימיות של משפט זוטא. טענות שנטעו בהתחלה בזהירות הפכו לטענות מוקצנות של מעשים פליליים, לא פחות שנעשו על-ידי פרקליטים. נוכיח שמדובר בטענות מופרכות ביסודן אנו מוחים כיצד בקלות מיוחסות למשרתי ציבור עבירות פליליות משל כאילו נכתבו על-ידי אחרוני הטוקבקיסטים. מדובר בבקשה שלא קיימת בחוק. נקבע בעבר שיש לזמן פרקליטים במקרי קיצון בלבד. נתנגד לעדותם, ליצירת קרקס".
השופטת טלי חיימוביץ' תקבל את ההחלטה בהמשך לגבי טענת "אין להשיב לאשמה". לגבי ההחלטה אם לזמן את הפרקליטים - השופטת קבעה שגם היא תינתן בהמשך לדבריה: "ממילא התביעה רשאית להתנגד לפני שיעידו, כך שאיני רואה קושי בכך שהתביעה תתנגד לעדותה של בן ארי בהמשך".
השופטת אמנם טרם מסרה את החלטתה, אולם רמזה כי הורם הנטל המינימלי מטעם התביעה. היא העריכה כי עורכי הדין זוהר וסופר (הסנגורים הקודמים של גנור) לא רומו במשא ומתן, ולכן לאי צירוף האישום להסכם עד המדינה אין לדבריה משמעות ראייתית. "עבירות המס פורטו במסגרת הפרוטוקולים במשא ומתן", ציינה השופטת חיימוביץ'.