היו כבר ידידים לישראל מקרב נשיאי ארה"ב, אבל הפעם מדובר באירוע שונה. היסטורי. היו נשיאים שהחליטו על סיוע צבאי משמעותי. הרי ברק אובמה קיבל החלטה על סיוע ארוך טווח, לעשר שנים, של 38 מיליארד דולר. זה לא הפך אותו לחביב הקהל הישראלי. אולי אפילו להפך. בעשורים האחרונים תפס את פסגת הפופולריות ביל קלינטון. נכון שהוא הציע מתווה שלום ששלח את ישראל לקווי 67 עם תיקונים קלים, אבל זה לא הפריע. זו הייתה האמפתיה. זה היה הרגש. זו הייתה התחושה שהוא ידיד של אמת.
ג'ו ביידן לא היה שם, אף שהוא אחד הנשיאים היחידים, אולי היחידי, שכבר לפני שנים הגדיר את עצמו ציוני. ובעידן שבו רפובליקנים נחשבים לידידים ודמוקרטים לביקורתיים – מגיע הנשיא הדמוקרטי ומתעלה על כל קודמיו. התגובה שלו להתקפה הרצחנית על ישראל מחייבת לומר בקול גדול: לא היה עוד ידיד כזה לישראל. נחוש. רציני. החלטי. ועם הרבה מאוד רגש. זה אמיתי.
אין לישראל ולארה"ב ברית הגנה, ואף פעם ישראל לא ביקשה ברית כזאת. אבל מתברר שלפעמים אין צורך בהסכמים. יש צורך בראייה עמוקה של האירועים מתוך מבט היסטורי. הנה, מגיע הנשיא הקשיש, שהיו שהגדירו אותו סנילי, והוא מתגלה כבעל ההבחנות החדות ביותר. הוא מאיים בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים על איראן והחיזבאללה. הוא לא רק מדבר. הוא גם עושה. הוא מקרב שתי נושאות מטוסים שכל אחת מהן מובילה בריגדה שלמה.
יש מי שבאים אליו בטענות, משום שהוא דורש מישראל לפעול רק במסגרת הדין הבינלאומי. לא כעס, הוא אומר לנו. גם אם הכעס מוצדק. זו עצה ששווה זהב. הרי עוכרי ישראל כבר עומדים עם הלשון בחוץ כדי לתקוף את ישראל משפטית אחרי שחמאס תקף את ישראל פיזית. הם רוצים לגרור את ישראל לבית הדין הבינלאומי בהאג. ומגיע ידיד גדול, ונותן לנו עצת זהב: אל תיגררו לשם. הוא משגיח עלינו כדי שנשמור על עצמנו. והוא גם צודק ברמה המעשית. בניגוד למה שחושבים מי שאינם בתחום, ישראל יכולה לעשות כמעט הכול במסגרת הדין הבינלאומי. וממילא היא לא התכוונה ולא מתכוונת לפגוע בזדון בחפים מפשע. כך שהעצה של ביידן מצילה אותנו מאותם גורמים שלשונם המתגלגלת עלולה רק לפגוע בנו.
בן-דרור ימיניצילום: אביגיל עוזיכך גם בעניין המסדרון ההומניטרי. חמאס כבר הוכיח שגם אם הוא חלש, הוא יכול להביס אותנו במישור דעת הקהל העולמית. ככל שיתרבו תמונות של משפחות, נשים, תינוקות וקשישים שמתגוללים ברחובות ללא מים, ככל שייווצר משבר הומניטרי – כך יגבר הלחץ הבינלאומי להפסיק את התגובה הישראלית. זה מה שאנחנו צריכים? כאשר הכעס שולט בנו, אנחנו מתקשים להבין את האמת הבסיסית הזאת. בא ביידן ואומר לנו – don’t. והוא כל כך צודק.
מה הוא בכלל מתערב, יש מי שישאל. הוא מתערב משום שהוא ידיד. הוא מתערב משום שהוא מתייצב לצידנו. הוא מתערב משום שהוא מעורב. הרי הוא מעמיד את עוצמתה הצבאית של ארה"ב לצידנו. הוא שותף. הוא חבר בכיר בקבינט הביטחוני. וטוב שהוא שם.
אם ישראל לא הייתה קיימת, היה צריך להקים אותה, אמר אתמול ביידן. אם ביידן לא היה קיים, אנחנו צריכים לומר, היינו צריכים להמציא אותו.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
