הפסיכולוג יובל כרמי הורשע הבוקר (יום ד') במעשים מגונים במטופלת נוספת, פחות מחודש לאחר שהורשע בעבירה דומה במטופלת אחרת שלו. כרמי בן ה-67 הורשע לאחר שהודה בעבירות הללו במסגרת הסדר טיעון שבו סעיף האישום שונה מעבירה של מעשים מגונים שלא בהסכמה, למעשים מגונים בין מטפל נפשית למטופל.
ההרשעה הבוקר בבית משפט השלום בירושלים מגיעה כאמור לאחר שכרמי כבר הודה והורשע בחודש שעבר בקיום יחסי מין אסורים עם מטופלת נוספת שלו, קים אריאל ארד. במסגרת הסדר הטיעון אין הסכמה על עונש, והטיעונים לעונש שייגזר על הפסיכולוג הירושלמי ייערכו בעוד כשמונה חודשים.
עו"ד תמי אולמן, שמייצגת את כרמי, אמרה ל-ynet כי הפסיכולוג הודה בכתב אישום מתוקן והביע חרטה: "הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן. מאחר וביצע את המעשים, הוא מביע חרטה. כתב האישום תוקן על פי בקשתנו, בתחילה דובר על עבירות חמורות בהרבה. הפרקליטות קיבלה את טענותינו שאין מדובר כאן בעבירות של אינוס אלא בעבירות של מעשה מגונה בהסכמת הפציינטיות, ואלו עבירות אותן הוא ביצע ולכן הוא בחר להודות ולהביע חרטה מלאה".
ארד, הצעירה שבפגיעה בה הורשע כרמי בחודש שעבר, הביעה אז תסכול ותרעומת על כך שלא הורשע בעבירה החמורה יותר. "קיוויתי שהמשטרה והפרקליטות יהיו המבוגר האחראי שרואה ומבין ושומר מפני מי שפוגע. ההחלטה שלהם לתת לפשע שבוצע בי תווית כמו זו שהם נתנו, תווית שלא מכירה במה שעברתי שם, ממשיכה את הפגיעה האנושה בתחושת הביטחון שלי בעולם ובחדר הטיפולים", אמרה ארד.
היא ציינה כי בחרה להתלונן במשטרה "באמונה שהמדינה תוכל להגן עליי ועל נשים אחרות מפני הפסיכולוג ועבריין המין יובל כרמי". לדבריה, "האיש הזה ניצל אותי וחדר לחיים שלי במשך ארבע שנות טיפול של חריגות קשות מהקוד האתי, כשבסופן חדר וחרג גם לגופי. זה קרה בתוך הקליניקה שבה חשפתי בפניו בפירוט את האונס שעברתי כשהייתי ילדה".
היא ציינה כי שקלה את האפשרות לערער לבג"ץ, אולם בחרה להימנע מכך מכיוון שההליכים המשפטיים הם לדבריה בגדר "עינוי" של ממש. "אני מבקשת ממערכת המשפט שהעונש שיובל כרמי יקבל יבטא את הדברים האלו ויאפשר לי ככל הניתן מרחב וזמן מוגן שבו הפצעים שלי יוכלו להגליד", הוסיפה.
כרמי, נזכיר, נעצר בינואר אשתקד בחשד לעבירות מין במטופלת בשנות ה-20 לחייה, ותחילה יוחסה לו כאמור עבירה חמורה יותר של אינוס, שהוסרה בהמשך. אחת המטופלות סיפרה אז ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" כיצד נפגעה: "סיפרתי לו על הפגיעות המיניות בי ועל הפחד שלי מבנים. הוא אמר שיש לו שיטה מיוחדת לטפל בבעיה שלי ושזו השיטה היחידה שיש. שהוא יגע בי, ואז אני אהפוך לו את המשרד ואזרוק את כל הספרים והמחשב על הרצפה. הוא סיפר שעשה זאת בעבר עם מישהי שעברה פגיעה מינית ושזה פתר לה את הפוסט טראומה. באותו רגע השתכנעתי, כי ראיתי סוג של הוכחה שזה עובד. וגם – סמכתי עליו. שאלתי אותו איפה תיגע בי? הוא אמר בכתף, ומבחינתי זה לא נשמע כמו משהו מיני".
לדבריה, בשלב מסוים "הגעתי למסקנה שזה לא ראוי כי אני שומרת נגיעה, ועזבתי אותו". חמש שנים תמימות לא הלכה לטיפול פסיכולוגי נוסף כי האמון שלה בפסיכולוגים פסק: "הגעתי למצב שממש רציתי להתאבד. אני מאוד מאמינה לסיפורים שנחשפו מאז שהתפרסם שמו, כי מההיכרות שלי איתו זה נראה לי מאוד הגיוני שהוא יתנשק עם מטופלת שלו". לאחר זמן מה פנתה למרכז לטיפול בפגיעות מיניות בבית החולים איכילוב. "אני שם בטיפול שלוש שנים והחיים שלי השתנו מקצה לקצה. סתם הפסדתי שנים של טיפול בגלל כרמי. היום אני מבינה מה שלא הבנתי אז, שאסור לבן אדם אחר לגעת בי במסגרת טיפול".