כשברקע החשש המתמיד שהמלחמה של רוסיה נגד אוקראינה תסלים ותתפשט למדינות אחרות באירופה, שתי מדינות נורדיות שזנחו לאחרונה את המדיניות הניטרלית שלהן והצטרפו לברית נאט"ו שלחו היום (ב') למיליוני אזרחיהן מדריך ובו המלצות כיצד לשרוד מלחמה או מצבי חירום אחרים. שבדיה ופינלנד הצטרפו בכך לנורבגיה ודנמרק, שגם הן מספקות לאזרחיהן מדריכים להתמודדות עם מלחמה.
בכל המדריכים הללו רוסיה לא מוזכרת במפורש, אבל לכל ברור שהחשש הוא מפני עימות אפשרי מול צבאו של ולדימיר פוטין. שבדיה שלחה את המדריך כעותק קשיח לכל אזרחיה, בעוד הממשלה בהלסינקי הסתפקה בהעברת עותק דיגיטלי תוך הסבר שהדפסתו תעלה מיליונים למשלמי המיסים.
המדריך השבדי, שכותרתו "למקרה של משבר או מלחמה", מהווה עדכון למדריך קודם שהודפס לפני שש שנים. שר ההגנה האזרחית בממשלה בשטוקהולם, קארל-אוסקר בולין, הסביר כי המדריך עודכן – גודלו הוכפל ביחס לקודם – בשל מה שתיאר כ"הסלמה במצב הביטחוני", כשהכוונה כמובן לפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022.
שבדיה ופינלנד, נזכיר, זנחו שתיהן את המדיניות הניטרלית ארוכת השנים שלהן בעקבות הפלישה הרוסית, ובעוד בקשת ההצטרפות של פינלנד לנאט"ו אושרה ב-2023, זו של שבדיה אושרה סופית רק השנה, על רקע קשיים שהערים על ההליך נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן. ברוסיה הביעו שאט נפש מהצטרפות שתי המדינות לברית שנתפסת כאיום אסטרטגי בעיני הקרמלין, ושיגרו כמה וכמה איומים כלפיהן.
במדריך החדש שנשלח למיליוני אזרחי שבדיה, נכלל בין היתר הסבר כיצד יש להתמודד עם מתקפה גרעינית, כימית או ביולוגית. במקרה של מתקפה גרעינית, נכתב, "מצאו מחסה בדיוק כמו במקרה של הפצצה אווירית. מקלטים מספקים את ההגנה הטובה ביותר. אחרי כמה ימים, הקרינה פוחתת דרמטית". המדריכים השונים כוללים הסברים להתמודדות עם עוד תרחישים אפשריים, וקוראים לאזרחים לוודא שתהיה להם היכולת לשרוד בכוחות עצמם, לפחות בהתחלה. הפינים, למשל, נקראים במדריך שקיבלו לדעת כיצד להתמודד בלי חשמל במשך כמה ימים, בטמפרטורות של מינוס 20 מעלות.
תפוחי אדמה, ביצים ומרק אוכמניות
המדריכים של ארבע המדינות הנורדיות כוללים גם רשימה של פריטים חיוניים שעל האזרחים לשמור בבתיהם, כגון כסף מזומן, מזון משומר, תרופות, נייר טואלט, פנסים ונרות. הרשימה הפינית כוללת גם טבליות יוד שמיועדות להגנה מקרינה רדיואקטיבית. האזרחים נקראים, במידת האפשר, לשמור על רכביהם מתודלקים לחלוטין. הרשימה השבדית, כך לפי רשת BBC, כוללת פירוט של ממש בכל הנוגע למזון שמומלץ להכין: תפוחי אדמה, כרוב, גזר, ביצים וקופסאות שימורים של רוטב בולונז ומרק אוכמניות.
במדריך הדיגיטלי שהועבר לפינים הודגש כי המדינה "ערוכה היטב להגנה עצמית". פינלנד, נזכיר, חולקת גבול עצום באורך של 1,340 ק"מ עם רוסיה, ומעולם לא זנחה את ההשקעה בביטחון. ממשלתה מדגישה כעת כי מוכנות למצבי חירום היא "כישור אזרחי" חשוב במצב הדברים הנוכחי בעולם. בשבדיה, לעומת זאת, ההשקעה הביטחונית הוזנחה והחלה לגדול רק בשנים האחרונות – וגם כעת יש טענות להיערכות איטית מדי לעימות אפשרי מול רוסיה. שר ההגנה האזרחית עצמו, בולין, אמר מוקדם יותר השנה כי הוא סבור שההתקדמות לעבר "הגנה מוחלטת" אינה מהירה מספיק.
אילמרי קאיקו, חוקר מלחמות פיני שכעת חי בשבדיה ומלמד ב"אוניברסיטת ההגנה השבדית", אמר ל-BBC כי עבור הפינים, המדריך שקיבלו עשוי להיראות מעט מיותר. "פינלנד מעולם לא שכחה שמלחמה היא אפשרות, בעוד שבשבדיה היו צריכים לנער מעט את האנשים כדי שהם יבינו שזה באמת יכול לקרות", אמר. אבל קאיקו מטיל ספק בפרקטיות של חלק מההמלצות במדריכים שנשלחו, ושואל כיצד יוכל למשל לאחסן מספיק מזון ל-72 שעות בדירה שלו. "איפה תאחסן את זה אם יש לך משפחה גדולה ואתה חי בדירה קטנה?".
עוד פעולת חבלה בקרקעית הים הבלטי?
בעוד תקרית שמעלה את החשש להתפשטות המלחמה באוקראינה, ממש הערב הודיעו פינלנד וגרמניה כי הן חוקרות חשד לחבלה מכוונת בכבל תקשורת תת-ימי בקרקעית הים הבלטי, שמחבר בין שתי המדינות. כבל הסיבים האופטיים C-Lion1 מתפרס על פני 1,200 ק"מ ומחבר בין הלסינקי לעיר הנמל הגרמנית רוסטוק, ולפי חברת התקשורת הממשלתית הפינית Cinia הוא הפסיק לפעול באופן פתאומי בשעה 4 לפנות בוקר (שעון ישראל).
בחברה הסבירו כי הניתוק הפתאומי של פעילות הכבל העלה חשד לחבלה מכוונת, באמצעות קטיעתו על ידי מה שתואר כ"גורם חיצוני". עם זאת, היא הדגישה כי טרם ניתן לקבוע זאת באופן רשמי, וכי עדיין לא נערכה בדיקה פיזית למקטע בכבל שנפגע. הכבל התת-ימי ניזוק סמוך לנקודה הדרומית ביותר של האי השבדי אולנד, ולפי Cinia יידרשו בין חמישה ל-15 ימים לתיקון הנזק.
בחברה ציינו כי הם משתפים פעולה עם הרשויות בחקירת המקרה, ובהמשך הערב פרסמו שרי החוץ של פינלנד וגרמניה הודעה משותפת שבה הביעו דאגה רבה מהתקרית. הם לא האשימו גורם ספציפי והדגישו כי החקירה נמשכת – אך לצד זאת ציינו: "הביטחון האירופי שלנו מאוים לא רק על ידי מלחמת התוקפנות של רוסיה נגד אוקראינה, אלא גם על ידי מלחמות היברידיות שמנהלים שחקנים עוינים". הם הוסיפו כי "שמירה על התשתיות הקריטיות המשותפות שלנו הינה חיונית עבור ביטחוננו ועבור החוסן של החברות שלנו".
התקרית מגיעה על רקע הפיצוצים התת-ימיים ב-2022 שבהם נהרסו ציונרות הגז "נורד סטרים" מרוסיה לגרמניה, פעולה שמוסקבה הייתה אמנם החשודה המיידית בה אך בהמשך התברר כי מאחוריה עמדו גורמים פרו-אוקראיניים. התקרית הזו עדיין נחקרת, אבל לפי תחקירים בתקשורת העולמית מדובר היה למעשה במבצע חשאי שהובל על ידי שירותי הביטחון האוקראיניים. בשנה שעברה אירע מקרה נוסף בים הבלטי, שבו כמה צינורות גז וגם כבלי תקשורת תת-ימיים ניזוקו באופן חמור, ולפי החקירה של הרשויות הפיניות הסיבה לכך הייתה עוגן שהטילה מכלית סינית. הרשויות בהלסינקי לא אמרו עד כה אם התקרית ב-2023 הייתה תאונה או שמדובר היה בחבלה.