בת דודתו של בראל, סיגל, מספרת עליו
(צילום: רועי עידן )
אל בית החולים סורוקה בבאר שבע, שם מת מפצעיו בצהריים (יום ב') לוחם מג"ב סמ"ר בראל חדריה שמואלי (21) שנפצע מירי מחבל בראשו בעימותים בגבול רצועת עזה בשבת שעברה, הגיעו אחר הצהריים בני משפחתו וחבריו כדי להתייחד לקראת הלווייתו שתתקיים בשעה 21:30 בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.
"אנחנו מודים לכולם על התמיכה והאהבה לה זכינו", אמרה סיגל סגלוביץ', בת הדודה של בראל, שהותיר אחריו אב שלו היה הבן היחיד. "עברנו ימים לא פשוטים. אנחנו מודים לכולם על התפילות. עברנו שעות קשות. הוא הילד של כולם, הלב נקרע. כולם חיבקו ועטפו". בראל הותיר אחריו גם אם, שתי אחיות ואח.
בת הדודה של בראל ביקשה להמשיך לחבק את המשפחה, גם בימי השבעה. "אנחנו ניאלץ לסחוב את זה, אבל לא מחפשים דין וחשבון. נפער בחיינו בור. אני מודה לכל עם ישראל על התמיכה והחיבוקים. הוא הפך להיות הילד של כולם, אבל אנחנו רוצים להתייחד ברגעים הקשים האלה. תודה על הכול".
"איחד את כולם". תפילה להחלמתו של בראל בשבוע שעבר
אורי ביבי, חברו של בראל מאז גיל 11, אז החלו ללמוד באותה כיתה, אמר כי "לא הומצאה עדיין המילה להסביר מי היה הבן אדם הזה. הוא היה כוכב, יהלום בהכול. מצטיין תמיד. זה הילד שכל בית הספר אהב אותו והיה מחובר לכולם".
ביבי, שישן ליד חדרו של בראל בבית החולים, סיפר כי האמין שהוא ייצא מזה בחיים. "הוא ישמור עלינו מלמעלה. כל השבוע הייתי חזק כי ידעתי כמה הוא חזק – הבן אדם הכי חזק שהכרתי. הפחד היה משקשק ממנו", אמר. "מהיום אנחנו הילדים החדשים של ההורים שלו. נהיה שם בשבילם תמיד".
בראל ז"ל שר את השיר "אייכה"
"הוא היה ילד שמח, עם צחוק מדבק שעד עכשיו מהדהד לי בראש", הוסיפה נועם, חברת ילדות של בראל. "אני מרוסקת. לא מצליחה להאמין שזו המציאות, שלא אראה אותו יותר". גם ליאב, חבר קרוב אחר של בראל שהתגורר איתו בשכונה, סיפר כי "כל המהות שלו הייתה להגן על המדינה. הוא לא דיבר רע על אף אחד. הוא ידע לשמח ולחבר בין כולם, אדם ערכי ומנומס".
"היה ברור שילך ליחידה עילית"
בראל למד ב"גימנסיה גן נחום" בראשון לציון, שם סיים את לימודיו התיכוניים ב-2018. מנהל הגימנסיה, דוד נמרוד, סיפר כי "הוא היה תלמיד מצטיין, ילד עם כל כך הרבה כוחות. היה לו כל כך הרבה טוב לב, שמחה. מהרגע שהוא נפצע ונלחם על חייו בגבורה החיוך שלו היה מול עיניי. התמונה שלו עם החיוך לא יוצאת לי מהראש".
נמרוד הוסיף בקול חנוק כי "הוא היה ילד אדיר, עם יכולות אישיות. תמיד גילה נחישות, רצה להתנדב. זה היה ברור שהוא ילך ליחידה עילית, להיות במקום שהוא חזית הלחימה. ראו עליו מלכתחילה שהכיוון שלו הוא לתרום ביחידה קרבית".
הירי שממנו נפגע בראל ברצועה, לפני תשעה ימים
נמרוד סיפר שבין בראל למחנכת שלו, רונית הרון, היה קשר מיוחד מאוד. "עד היום תלוי פתק מכתב פרידה של התלמיד בראל למורתו. רואים שהוא מודה לה על כל מה שנתנה לו כל השנים. רונית הגיעה כל יום להיות לצד המשפחה והתלמיד שלה שנלחם על חייו בבית החולים", הוא הוסיף.
"רק ילד כמו בראל יכול היה לאחד מדינה שלמה שהתפללה שישרוד את הפציעה הקשה. חבריו, בוגרים שלמדו איתו בתיכון, ארגנו תפילות תמיכה. פשוט התפללו שישרוד. האישיות של בראל איחדה את חבריו ומדינה שלמה שהתפללה למענו".
בשיחה עם ynet, אמרה המחנכת רונית הרון כי "הוא היה מלח הארץ. כל מה שאנחנו חולמים להצמיח במערכת החינוך היה קיים בו. הוא היה ילד שהילך קסם בכולם, עמוד התווך החברתי של השכבה. הוא היה מחובר לכיתות חזקות וחלשות כאחד, והשרה אווירה של 'הכול יהיה בסדר'. הוא היה ילד עוצמתי. זו אבידה קשה".
