עו"ד נורית ליטמן באולפן ynet
(צילום: נויל האריס)
בכירים לשעבר בפרקליטות המדינה סבורים כי הסדר טיעון עם ראש האופוזיציה בנימין נתניהו הוא תוצאה רצויה - אך לא בכל מחיר. המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים לשעבר, עו"ד נורית ליטמן, הדגישה הבוקר (יום ראשון) באולפן ynet את החשיבות שנתניהו ייקח אחריות על הדברים שמיוחסים לו, ומשנה אחר לשעבר, עו"ד יהושע רזניק, אמר כי יש צורך בסעיף שקובע שנתניהו לא יוכל לטעון נגד ההסדר אחרי שיושג. כמו נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק, שניהם מסכימים: ללא קלון - ההסדר לא יהיה ראוי.
עו"ד רזניק באולפן ynet
(צילום: שחר גולדשטיין, נויל האריס)
לדברי ליטמן, "אני לא מאלה שחושבים שאסור בשום פנים ואופן להגיע להסדר טיעון עם נתניהו, אבל יש שני שיקולים שחייבים לקחת בחשבון. שיקול ראשון, שבהסדר הטיעון הוא לוקח אחריות ומודה, וזה שומט את הקרקע תחת הטענה 'לא היה כלום ולא יהיה כלום' כי אחר כך קשה לבוא ולהגיד שהכול היה שקר. השיקול השני הוא השאלה לאיזה הסדר להגיע - צריך לקחת בחשבון את הסיכונים והסיכויים שמעריכים בתיק".
"נתניהו לא יילך למאסר, אבל צריך לזכור שבישראל עבודות שירות נקראות בחוק 'מאסר בפועל בריצוי דרך עבודות שירות' - כלומר, מבחינת המחוקק זה מאסר בפועל". הוסיפה ליטמן. "בעיניי סוגיית הקלון היא קו אדום בהסדר, כל הסדר בתיק הזה צריך לכלול קלון בגלל חומרת העבירה. חד-משמעית ליועץ המשפטי לממשלה אסור לוותר על זה".
"שמעתי שהיועמ"ש שוקל להגיע להסכמה שהתביעה תטען לקלון ונתניהו יהיה רשאי לטעון שלא, מתוך הנחה שברור שבית המשפט יקבע קלון", הוסיפה ליטמן. "אני לא אוהבת הנחות, וגם אם כן - יש לי קושי עם הרעיון לאפשר לנתניהו במסגרת הסדר הטיעון להגיד שאין פגם מוסרים בדברים שעשה, לנוכח חומרת העבירות שהוא מואשם בהן ושיש סיכוי שסביר שיורשע בהן. לא סביר בעיניי שלא יהיה קלון".
4 צפייה בגלריה
"ההגעה להסדר לא צריכה לפגוע באמון הציבור". מפגינים אתמול סמוך לביתו של מנדלבליט
(צילום: טל שחר)
ליטמן הוסיפה כי על אף שבהסדר המסתמן מוותרים לנתניהו על חלק מהאישומים, כמו שוחד, "קשה יהיה להגיע להסדר בלי זה". לדבריה, "בהסדר טיעון כל אחד משלם מחירים. בעבר, הענישה על עבירות דומות הייתה מאסירים בפועל משמעותיים ולא עבודות שירות. צריך להבין שאם נתניהו ייקח על עצמו אחריות ויודה בעבירות שביצע, גם אם לא בכולן, הוא מודה באותו רגע שהפרקליטות לא תפרה לו תיקים".
את לא רואה פה מכה לתביעה?
"הכול שאלה של פרשנות. אני יכול להבין את הביקורת על ההסדר ואת מי שיגידו שהתביעה צריכה ללכת עד הסוף. עקרונית, מגיעים להסדר כשהוא סביר, כי אם יוציאו את הקלון או ימסמסו את זה כדי להגיע לענישה קלה, זה בעיייתי. אבל אם מדובר בהסדר סביר שבו הנאשם מודה ולוקח אחריות, המשמעות היא שהתביעה לא הצליחה ויצאה במלוא תאוותה בידה. האמירה שיוצאת מכאן היה שיש לקיחת אחריות וכתב אישום שהוגש כדין והסתיים בהרשעה של נתניהו. עצם ההגעה להסדר לא צריכה לפגוע באמון הציבור. דרך ההגעה להסדר גם יכולה להעיד על הדרך שבה הציבור יראה אותו בסופו של דבר".
לדברי עו"ד רזניק, "העסקה הזו סבירה גם מההיבט הציבורי וגם מההיבט של כל אחד מהצדדים, ובתנאי שלא נהיה עדים לסיפור עובדתי חדש בכתב האישום המתוקן. כלומר, אם סעיף האישום בשוחד בתיק 4,000 יימחק, שיבוא תחתיו סעיף של מרמה והפרת אמונים, כדי שעובדות האישום לא ישונו משמעותית".
כשנשאל אם זה תקין שמתבטל סעיף חמור כמו שוחד, השיב רזניק: "הגיע הנאשם והציע ליועמ"ש להודות בכתב האישום, ובתנאי שיימחק סעיף השוחד. זה דבר שנעשה לא פעם, שעבירת השוחד הפכה לעבירה של מרמה והפרת אמונים, שהיא המרכזית בהיעדר שוחד. הנאשם עשה זאת כי חשש שאם יורשע בשוחד הוא יילך לבית הכלא לתקופה לא קצרה, ולכן הוא מוכן לזנוח את כל הכחשותיו עד היום. לא משנה לי כל האירועים והמופעים הקשים שהיו בזמנו (נגד מערכת המשפט, א"ש), יש לזה אולי משקל ציבורי אבל כרגע אנחנו מדברים רק על המעגל המשפטי".
גם רזניק סבור כי הקלון חייב להיות חלק מהסדר הטיעון, והדגיש כי עבירת מרמה והפרת אמונים כוללת "התנהלות והתנהגות מושחתת", גם אם כזו שלא מגיעה עד כדי שוחד. "זו עבירה כבידת משקל שהושתו בעקבותיה לאחרונה גם מאסרים בפועל", הוסף רזניק. "כשאני אומר שהמתווה סביר אני מתעלם לחלוטין מכל הזועקים מכאן ומשם על ההיבטים הפוליטיים והאחרים, זה לא מעניין. מה שמעניין הוא אם ההסדר מתקבל על הדעת משפטית. יכול להיות גם שבמשפט עצמו היו התפתחויות שהובילו את התביעה והנאשם לחשוב שנכון וראוי להגיע להסדר".
רזניק סיכם: "זה צריך להיות הסדר גמור וסופי, בלי תוספות של כך ואחרת או ספינים כאלה ואחרים. כל הסדר חייב לכלול את הנקודה שהצדדים לא יטענו נגדו, כלומר, שהנאשם לא יבוא ויגיד שכפו עליו להגיע להסדר הזה".
עו"ד נבות תל צור, שמייצג את אריה דרעי בעתירה לבית המשפט העליון וייצג בעבר גם את נתניהו, אמר ל-ynet בנוגע לעסקת טיעון אפשרית: "אני מכיר את התיקים, דיבור על הסדר טיעון לא מפתיע אותי. אני עוד לא רואה חתימה על הסדר כזה למרות הדיווחים והחגיגות המוקדמות. הפערים גדולים מאוד ומהותיים בין הצדדים. אבל באופן עקרוני אני לא מתנגד להסדר טיעון שיביא לסיום משפט סבוך, מורכב ויקר כמו משפט נתניהו".
אתמול אמר ל-ynet נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, שהוא סבור שהאינטרס הציבורי הוא לקיים עסקת טיעון עם בנימין נתניהו - ושהאינטרס הציבורי גובר על המשך ניהול המשפט. לדעתו, עסקת הטיעון חייבת להכיל דרישה מבית המשפט להטיל על נתניהו קלון שירחיק אותו מהחיים הפוליטיים לזמן קצוב. ברק הדגיש את תרומתו של נתניהו למדינה והוסיף כי עד למשפטו, ראש האופוזיציה היה "מגדולי המגינים על מערכת המשפט הישראלית".
ברק הבהיר כי בחודשים האחרונים קיבל פניות רבות מבכירים בליכוד, שביקשו שייזום שיחה עם מנדלבליט. "שאלתי אותם אם נתניהו שלח אותם, והם השיבו בשלילה", אמר. "עד שבאחרונה קיבלתי פנייה אישית מנתניהו והחלטתי לא להישאר אדיש. אני מקווה שתחול עתה תפנית בנושא". היום כבר אמר ברק ל-ynet: "מרגע הגשת כתב האישום, כל פעולות נתניהו פגעו במערכת המשפט".
המגעים לחתימה על עסקת טיעון נמשכים ברקע חלון הזמנים שהולך ונסגר, לקראת סיום כהונתו של מנדלבליט - שמעוניין להשאיר לבא אחריו "שולחן נקי". מנדלבליט יסיים את תפקידו בתחילת חודש פברואר, וכעת דוחפים הצדדים להגיע להסכם עוד לפני סיום כהונתו. גורמים המקורבים לנתניהו אומרים שהוא מעוניין בעסקה, אך עדיין קיימות מחלוקות מהותיות שלא מאפשרות חתימה - כשבין היתר דורש נתניהו שלא יהיה קלון. המאמצים נמשכים גם כעת כדי להגיע לחתימה כבר בשבוע הקרוב, משום שניסוח כתב האישום החדש עשוי לקחת זמן.
