ברוב מוחץ: מומחי משרד הבריאות הצביעו בעד חיסון ילדים נגד קורונה
(צילום: נדב אבס)
מבצע חיסוני ילדים, בקרוב גם בישראל: חברי הצוות לטיפול במגפות המליצו הערב (יום ד') ברוב מוחץ לחסן ילדים בני 11-5 נגד נגיף הקורונה. ראש הצוות לטיפול במגפות, ד"ר בעז לב, הציג במסיבת עיתונאים מיוחדת את תוצאות ההצבעה, שלא נערכה בשידור חי: 73 מומחים בצט"מ תמכו בהמלצה, מול שניים בלבד שהתנגדו. ד"ר לב הדגיש כי כל הורה יהיה רשאי לבחור אם לחסן את ילדיו: "ההחלטה היא אוטונומית, לשיקולה הפרטי של כל משפחה - וללא כפייה". ynet העביר את ההכרזה בשידור חי.
המומחים ערכו הצבעות נוספות בדיון הערב, ובהצבעה השנייה הם נשאלו אם רק לאשר את מתן החיסון, או להמליץ באופן אקטיבי לציבור ההורים לחסן את ילדיהם: 67 תמכו בהמלצה אקטיבית שכזו. הצבעה נוספת עסקה בשאלת המלצה על פתיחת מבצע החיסונים כבר עכשיו, או דחייתו לתקופה שבה יופיעו "סימנים של גל חדש". בהצבעה הזו 64 מומחים התנגדו לדחייה, ורק שישה תמכו בה. הצבעה נוספת עסקה בשאלת חיסון ילדים שנדבקו בקורונה והחלימו - ובמקרה הזה לא הייתה תמימות דעים: 34 תמכו בחיסון ילדים מחלימים, תלוי במועד ההחלמה, 23 תמכו בלי קשר למועד ההחלמה, ושמונה התנגדו.
חיסוני הילדים - כתבות נוספות
בעקבות ההמלצה של מומחי הבריאות תעבור כעת ההחלטה הסופית על פתיחת המבצע לחיסון ילדים לידי משרד הבריאות והמנכ"ל פרופ' נחמן אש, אך כמו בהליך שהתנהל בארה"ב לאחר המלצת מומחי ה-FDA, הוא צפוי לקבל את ההמלצה. ד"ר לב ציין בדבריו כי אינו יודע מתי יתחיל בפועל מבצע החיסונים, שבארה"ב נפתח כבר בשבוע שעבר. "צריך לשאול את משרד הבריאות מתי יגיעו החיסונים", אמר לב - בהתייחסות למשלוחי המנות המיוחדות שמותאמות לילדים, במינון של שליש מהמינון שניתן לבוגרים יותר. המשלוחים צפויים להגיע לישראל בשבועיים הקרובים.
ראש הצט"מ הוסיף בדבריו הערב כי המומחים שחברים בצוות - גוף מייעץ למשרד הבריאות - "מחויבים לאמת המדעית". הוא הדגיש כי הדיון עסק אך ורק בנושאים הנוגעים לבטיחות ויעילות החיסון לילדים, ולא לתחומים הנוגעים לחברה, תרבות או כלכלה. "הדיון היה מרתק, שמענו מגוון דעות מכל קצוות הקשת. למרות שהרוב היה בעד, גם אם דעותינו שונות כולנו רוצים בטובת הילדים", אמר.
לצד ד"ר לב, במסיבת העיתונאים הערב השתתפו חברים נוספים בצוות לטיפול במגפות. אחד מהם, מזכיר הצט"מ ד"ר טל ברוש, אמר בתשובה לשאלת כתב ynet כי לא ידוע לו על לחצים שהופעלו על המומחים. הוא ציין כי "לא נאמרה המילה האחרונה" בנוגע לשאלת הטווח הראוי בין שתי מנות החיסון, שניתנים לפי המלצת פייזר בהפרש של שלושה שבועות. "נדון בפגישה הבאה האם יש מקום לחרוג כרגע ולהרחיק את המרחק בין המנות, זה נושא מורכב, הנתונים לא מספיק טובים", ציין ד"ר ברוש.
5 צפייה בגלריה
מסיבת העיתונאים הערב. הזכירו: ילדים עלולים לסבול מתופעות של פוסט-קורונה
(צילום: יאיר שגיא)
בהמשך נשאל ד"ר לב מדוע שניים מבין חברי הצט"מ התנגדו בהצבעה, והשיב: "כל אירוע החיסון והתחלואה הוא ניהול סיכונים, יש גם תופעות לוואי, אי אפשר להתכחש לזה, אבל צריך לשקול אותם אל מול התופעות ומשמעות התחלואה שהיא הרבה יותר מסוכנת. גם אם מסתכלים על היקף החולים, הילדים אמנם חולים קל אבל הם הגוף הגדול שחולה ובשוליים יש ביניהם שחולים קשה ומפתחים תסמונות של לונג קוביד, פימס, תסמונות קשות".
"בעבר חיסנו המונית מחלות שגבו הרבה פחות מחיר מהאוכלוסייה", הוסיף ד"ר לב. "מה היו הנימוקים עקרונית? כולנו רוצים להיזהר מאוד עם הילדים, אם יש או אין מספיק נתונים להיות סמוכים ובטוחים שזה בסדר, התחושה שכן. יש מאות אלפי ילדים בגילאים האלה שקיבלו את החיסון, אנחנו עוקבים אחרי משקורה בארה"ב ובמדינות אחרות, זה לא שונה במופע שלו בחיסון ילדים מבוגרים לזה, בנושא שבין סיכוי לסיכון, אני חושב שחשוב מאוד לחסן".
ההצבעה הערב לא הועברה בשידור חי - בניגוד לדיון המקצועי בשבוע שעבר שבו אף הורשו משתתפים מהציבור לפנות אל חברי הצט"מ. באותו דיון הותקפו המומחים, כפי שחששו במערכת הבריאות, על ידי סרבני חיסונים. פרופ' לב הסביר כי "אופציית השידור החי לא התממשה לא רק בגלל אלימות השיח, אלא בגלל האיכות המקצועית של הדיון, חלק מאנשי הצוותים לא יביעו (במקרה של שידור חי) דעה כנה ועלולים להימנע להתבטא, חלק ידברו אל המצלמה ולא לאנשים בדיון". הוא ציין כי גם הדיון הנוכחי תועד, וצפוי להיות זמין בהמשך למי שיחפץ בכך.
פרופ' נדב דוידוביץ': להגן על הילדים והנכדים - נותן שקט
(צילום: שמוליק דודפור)
המשתתפים בדיון התבקשו לא לשתף גורמים חיצוניים במידע ובתוכן בזמן שהדיון התנהל. ל-ynet נודע כי המומחים השיבו בין היתר לטענות של אנשי רפואה שמתנגדים לחיסון הילדים ואמרו כי הוא מונע הדבקות וסיבוכים של הנגיף. המומחים דנו גם במודלים של הטכניון ומכון גרטנר, לפיהם אם הילדים היו מתחסנים ביולי, 13% מהתמותה ביולי הייתה נמנעת - אך יודגש כי חלק מהמודלים של מכון גרטנר בעבר לא התממשו במציאות.
ד"ר עדי ניב-יגודה, מומחה למדיניות בריאות, אמר כי "עצם הידיעה שההליך קבלת החלטות שנוגע לבריאות הציבור התקיים בפתיחות ושקיפות היא שבסוף תורמת לתחושת הביטחון של הציבור, על חיזוק אמון הציבור והיענות לחיסון. חשוב להפנים שהתהליך עצמו חשוב לא פחות מהתוצאה עצמה, ואף יותר כמו בהחלטה על חיסוני ילדים".
