חינכה את דקל וליאם: "פשוט לא נתפש שבשנייה משפחה שלמה הולכת"
(צילום: אביהו שפירא)
התאונה הקטלנית בכביש 89, שבה נהרגו ארבעת בני משפחת בן אלי, הכתה כמעט בכל מעגלי הגיל בעיר מעלות שמרוחקת קילומטרים ספורים מגבול לבנון. תלמידי בית הספר היסודי הראשונים התעוררו הבוקר (יום ה') למציאות חדשה. חברם ליאם (10), שעבר ללמוד השנה במושב סמוך, ודקל (12), שסיים את לימודיו בכיתה ו' במוסד בשנה החולפת, נהרגו בתאונה יחד עם אמם מורן (36) ואחותם אנאל (3).
אילנה ביבס, שהייתה המחנכת של ליאם ודקל, התקשתה להסתיר את דמעותיה. "במשך 21 שנים שאני מחנכת, ולא קרה לי דבר כזה. לאבד שני תלמידים ביום אחד. זה עדיין לא נתפש, פשוט לא נתפש. הם ילדים עם כל כך הרבה שמחת חיים, צחוק, כשהיו מגיעים לכיתה אי אפשר היה לפספס אותם, גם המנהיגות שהם הפגינו, גם הבדרנות שבכל אחד, בשניהם ביחד, זה פשוט לא נתפש שבשנייה משפחה שלמה הולכת.
"זכיתי ולימדתי את דקל במשך שש שנים שלמות. ואחריו גם את ליאם. שש שנים שלמות הכרתי את המשפחה הנפלאה הזו. הם צמחו והתחנכו אצלנו, מהרגע שקראו את המילה הראשונה ואת הצליל הראשון, דרך קבלת ספר תורה ועד לזה שדקל סיים את השנה האחרונה שלו כאן, בשנה שעברה, וחגג במסיבת סיום מאוד מאוד מיוחדת. שמחתי בשבילו, כי הוא היה הילד שלי".
ביבס אמרה עוד: "ליאם היה ראשון שהיה רץ לעזור, אם זה להקים מישהו שנפל, אם זה מישהו שהוא מזהה בזווית של העין שיושב לבד ובלי חברים, הוא הראשון שהיה ניגש. הוא היה מסמר הכיתה הילד הזה. זה לא נתפש, באמת שלא. כשאנאל נולדה, דקל וליאם כל כך התרגשו, וסיפרו על החוויות של ההיריון, האולטרה סאונד והלידה, וכמה הם משחקים איתה, וכמה הם אוהבים אותה. זו מכה קשה גם למעלות וגם לבית הספר".
בשעות הבוקר קיים הצוות החינוכי שיחות עם התלמידים ואפשר להם לעבד את הכאב. "הם בכל זאת ילדים בגיל הרך", סיפרה ביבס. "ילדה בכיתה שאלה אותי, 'מה זה מת? מה זה אומר? הוא יקום?' הם לא מצליחים לעכל את זה. אבל גם אנחנו לא מצליחים לעכל".
בהמשך כתבו ילדי בית הספר מכתבים לחברים שנהרגו וצירפו הודעות על פתקיות שהוצמדו לקיר הזיכרון. היועצת החינוכית של בית הספר, רונית אלפסי, מספרת כי לצד התהליך עם התלמידים התקיים תהליך גם עם הצוות החינוכי. "גם המורות והצוות שמכיר את הילדים ואת המשפחה, צריכים להכיל ולעבד את מה שקרה, ובמקביל לתת תמיכה ומענה לילדים. הם מקבלים את התמיכה ואת המענה. השירות הפסיכולוגי שלנו שהתייצב פה הבוקר ב-7:30 בבוקר. אנחנו מגלים שהכוח שלנו ביחד".
לדברי אלפסי, חלק גדול מהמידע שהגיע אל הילדים צף ברשתות החברתיות. "לרשתות יש את היתרונות ויש את החסרונות. במקרה הזה יותר מדי מידע, יותר מדי תמונות, גם כאלה שלא צריך לראות אותן. זו ההזדמנות שאנחנו מלמדים אותם לסנן, ואיזה מידע לצרוך. אנחנו שומעים את הקשיים שלהם, ואני מעריכה שאנחנו גם לא יודעים את הכול. חלק מהדברים יצוצו בהמשך".
שמעון זינו, אביה של מורן בן אלי: "פרחים שלנו, לא יודע איך נסתדר בלעדיהם"
(צילום: אביהו שפירא)
ראש העיר ארקדי פומרנץ סיפר כי מעלות התעוררה לבוקר קשה ועצוב. "אנו מקבלים הודעות תמיכה רבות בהשתתפות בצער המשפחה מכל רחבי הארץ. אנשי ציבור רבים, ובהם נשיא המדינה יצחק הרצוג, ראש הממשלה, שרים וחברי כנסת וראשי רשויות יוצרים קשר על מנת להביע את השתתפותם הכנה בצער המשפחה, עם האסון הכבד שפקד אותם, ואת העיר כולה. ליבנו עם המשפחה ואנו נלווה אותם עם מעטפת עירונית כוללת ככל שיידרש. יהי זכרם ברוך".
חקירת התאונה, שבה נהרג גם נהג האוטובוס אשר בסון (76) שהתנגש במונית של משפחת בן אלי, עדיין נמשכת. האב ראובן התבשר מפי רופא ופסיכיאטרית בבית החולים ברמב"ם כי אשתו ושלושת ילדיו נהרגו, לאחר ששב להכרה. "מאז הוא נמצא בהכחשה ומבקש כל הזמן להתקשר לאשתו", סיפר אחיו עמי.
