היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה התייחסה הבוקר (שני) למחלוקות סביב חוק הגיוס, ובכנס לשכת עורכי הדין תקפה את הממשלה - וגם את המהפכה המשפטית שניסתה לקדם בשנה שעברה. לדבריה, גם בימים אלה קיימת "רפורמה שקטה וסמויה מהעין, וניסיון לפוליטיזציה של מערכות ציבוריות". ynet העביר את כנס לשכת עורכי הדין בשידור ישיר.
דברי היועמ"שית בכנס
(צילום: לשכת עורכי הדין)
"באופן טבעי, הקשב של מערכות המדינה מוסט לצרכי המלחמה, ולכן במיוחד בעת הזאת עלינו לגלות ערנות דמוקרטית מוגברת", אמרה היועמ"שית. "תפקידנו כשומרי סף הוא להתריע מפני מקרים של ניצול המצב לרעה. עלינו להבטיח כי יישמר שלטון החוק. בנושא הגיוס והשוויון בנטל, עם פקיעת החוק בחודש יוני 2023 נשמט הבסיס החוקי שקבעה הכנסת למתן פטור גורף מגיוס ללומדי תורה. מאותו רגע אין הוראה שמאפשרת לממשלה לתת יחס שונה ומועדף לבני הישיבות המיועדים לשירות צבאי. בהיעדר חוק, מתן יחס כזה מנוגד לעקרון השוויון. ממשלת ישראל הבהירה כי בכוונתה להביא חוק גיוס חדש בהקדם שיסדיר את הסוגיה".
"בקיץ 2023, לפני מלחמת חרבות ברזל, גיבשנו החלטת ממשלה שתאפשר לקואליציה תקופת זמן נוספת לשם השלמת החקיקה", המשיכה היועמ"שית. "החלטת הממשלה הורכבה משני תנאים שהיו מקובלים עליה לחלוטין. תנאי ראשון הוא מגבלת זמן, ושהחקיקה תושלם עד לקיץ 2024 כך שבהתאם להסדרים הקיימים, הצבא לא יאבד את האפשרות לגייס ולו חייל אחד. התנאי השני הוא קידום החקיקה בפועל - קידום חקיקת גיוס אשר תתן פתרון חוקי כללי.
"אני ואנשיי עמדנו לרשות הממשלה לקידום מתווה החקיקה, אך המציאות היא שבעקבות המלחמה צרכי הצבא גדלו משמעותית, והנטל על המשרתים הוכבד באופן דרמטי. על כן הבהרתי שלא ניתן לקיים זאת במנותק מעמדת מערכת הביטחון, הצבא וצרכיהם. ייעוץ משפטי מקצועי אינו יכול להגן ממצב שבו ביד אחת הממשלה מגבירה את הנטל על המשרתים, וביד השנייה מקדמת חקיקה משפטית בלי להתייחס לנתונים ביטחוניים וכלכליים עדכניים".
5 צפייה בגלריה
"את הניסיון לנטרל את הבלמים שלא בכוח של חקיקה ניתן לכנות 'רפורמה סמויה'". היועמ"שית בהרב-מיארה
(צילום: לשכת עורכי הדין)
היועמ"שית הוסיפה: "הייעוץ המשפטי לממשלה בוודאי לא נתן יד ולא ייתן יד לניסיון לעקוף צו ביניים של בג"ץ שהקפיא תמיכות כספיות, או לרוקן את הצו הזה מתוכן מעשי. מכאן, השתלשלות העניינים, או יותר נכון הידרדרות העניינים - הייתה מהירה. הממשלה נמנעה מעיסוק בתחום הגיוס, כך שבפועל לא נוכל להתריע מפני פגיעה באינטרס הציבורי. במילים אחרות - ממשלת ישראל ביקשה להרחיק את שומרי הסף מהאירוע, כך שלא ישמשו כבלם על הכוח השלטוני וישמרו על שלטון החוק. מכאן נבעה התנגדותי לניסיון חסר-התקדים של הממשלה לקבוע שעו"ד פרטי ייצג גם את משרדי הממשלה ואת הצבא. לו צלח ניסיון הממשלה, מי שהיה נותן הנחיות למשרדיה היה עו"ד פרטי שנבחר ונשכר על ידי הממשלה. זו גם בכל הנוגע לעיתוי הוצאתם.
"לא בכדי אמרתי כי דרך זו של הממשלה מהווה המשך של הרפורמה המשפטית, שנועדה להסיר בלמים ואיזונים - בראש ובראשונה החלשת מערכת המשפט על כל רבדיה. למשל, דובר על כך שיועצים משפטיים ישמשו במשרות אמון של הדרג הפוליטי, ובמקביל קודם רעיון כי חוות הדעת של היועמ"שית לא תחייב את הממשלה. הגם שהפעם הדבר לא נעשה בחקיקה, התוצאה שלפיה עו"ד פרטי הוא שיוביל את אופן ניהול האירוע המשטרי המורכב הזה היא למעשה יועץ משפטי במשרת אמון. את הניסיון לנטרל את הבלמים שלא בכוח של חקיקה, אלא בפירוק דרכי העבודה והתקינות, ניתן לכנות 'רפורמה שקטה', הסמויה מן העין. תפקידנו לכוון זרקור כי המחירים הכלכליים, הביטחוניים והדמוקרטים של היעדר שלטון חוק הם כבדים".
לדברי בהרב-מיארה, "רכיב אחר הוא ניסיון לשנות את אופיו הממלכתי של השירות הציבורי. 2023 ו-2024 תיזכרנה כשנים קשות. נוכחנו במהלכן שהעם בישראל חזק, אך הדמוקרטיה שלנו שברירית. מול הכוח המשמעותי שבידי השלטון אין בישראל מערכת משטרית כוללת ומובנית של בלמים ואיזונים. אי התלות הפוליטית של אנשי השירות הציבורי ומערכת משפט חזקה הם חלק מרכזי בערובה לשמירה על זכויות אדם ושלטון החוק. הרבה תלוי בעצמאותו של בית המשפט העליון, שפועל כיום בהרכב חסר. פוליטיזציה של מערכות מקצועיות מרסקת את חובת הנאמנות הציבורית ואת יכולתם של עובדי ציבור לומר 'לא', במקרים שהחוק דורש זאת. היא משתקפת בין היתר במגמה הרעה של עובדי ציבור כחבים בנאמנות כלפי הציבור כולו, לציפייה לנאמנות אישית כלפי הדרג הממנה".
5 צפייה בגלריה
רה"מ נתניהו ושר המשפטים לוין. "הרפורמה נועדה להסיר בלמים ואיזונים - בראש ובראשונה החלשת מערכת המשפט על כל רבדיה"
(צילום: שלו שלום)
עוד היא אמרה: "כחלק מהמאבק, יש לגנות בכל תוקף מתקפות פופוליסטיות. כך נטען למשל שבית המשפט העליון הוא אויב מבית. אם זוהי רמת התוקפנות כלפי שופטים, ניתן לדמיין את חששם של עובדי ציבור מן המניין להפוך למטרה. המתקפות הללו הן יותר מטקטיקה יעילה לגריפת לייקים ברשתות החברתיות. כשתתקבל החלטה נגד הזרם, יהיה לה מחיר במישור הציבורי, ולפעמים גם במסלול הקידום. לנו, עובדי הציבור, אסור ליהרתע. אנו חבים חובת נאמנות, זה המצפן המרכזי שלנו וזה האתוס שלנו".
היועמ"שית התייחסה גם לפוליטיזציה של המשטרה. "המאבק בפוליטיזציה של השירות הציבורי הוא שעומד ביסוד העמדה שלנו, כי יש לעגן בחוק את חובת הממלכתיות והא-פוליטיות של משטרת ישראל", אמרה. "במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית לא הייתה אמורה להיות מחלוקת על חובתה של המשטרה לפעול ללא שיקולים פוליטיים, ולגבי כל תיקון חקיקה המסדיר את פעולתה. כך גם חובתו של הדרג הפוליטי להימנע באופן מוחלט וגורף מלהתערב באופן פסול בפעילות המשטרה ולפגוע בשיקול הדעת המקצועי שלה. העובדה כי במדינת ישראל, בסוף שנת 2022, הוחלט לדחות הצעה לכלול במפורש בחוק הוראה הקובעת את אופיה הא-פוליטי של המשטרה - חייבת להדאיג כל אזרח. זאת נורת אזהרה מהבהבת.
5 צפייה בגלריה
השר בן גביר והמפכ"ל שבתאי. "יש לעגן בחוק את חובת הממלכתיות והא-פוליטיות של משטרת ישראל"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
"גם כאן, התמונה הרחבה חשובה. פקודת המשטרה איננה חוק רגיל, היא חוק המסדיר שימוש בסמכויות פוגעניות במיוחד של המשטרה כלפי הפרט. מדובר בחוק מנדטורי שבו התפיסה של זכויות הפרט הייתה שונה לחלוטין. כעת החשש מפוליטיזציה של משטרת ישראל הוא ממשי. המשטרה חבה חובת אמונים לציבור. כדברי פרופ' אהרן ברק - 'היא אינה המשטרה של הממשלה'. התיקון אינו קובע את התנאי ההכרחי כי התערבות פוליטית בהפעלת הכוח המשטרתי היא לא חוקית, או שהמשטרה חייבת לפעול באופן ממלכתי וא-פוליטי - מה שמעלה חשש מבוסס שאין זה כשל בלתי מתוכנן, אלא יעד שהחקיקה ביקשה להשיג. על כן עמדתנו, כפי שהגשנו, היא כי התיקון לפקודת המשטרה אינו עומד במבחנים החוקתיים ויש לבטל חלק מסעיפיו".
"המצב שבו לא ממונה לעליון נשיא קבוע הוא חסר תקדים"
ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, תקף את התנהלות הוועדה לבחירת שופטים. "דיוני הוועדה לבחירת שופטים לא היו חפים ממחלוקות ומקשיים, ונרשמו אירועים חמורים של הדלפות מטעות ומגמתיות מתוכם", הוא אמר.
דבריו של מ"מ נשיא ביהמ"ש העליון עוזי פוגלמן
(צילום: לשכת עורכי הדין )
לדבריו, "המלאכה טרם הושלמה ביחס לכלל מחוזות השיפוט וביחס לבתי הדין לעבודה. זאת ועוד, מאז פרישת הנשיאה לשעבר, השופטת בדימוס אסתר חיות, לפני יותר משבעה חודשים, טרם התקיימה בוועדה הצבעה על מינוי נשיא לבית המשפט העליון. בנוסף, טרם נבחרו שופטי עליון במקומן של הנשיאה לשעבר והשופטת בדימוס ענת ברון. מכיוון שקיימת עתירה תלויה ועומדת בסוגיה זו, מטבע הדברים לא אוכל להרחיב בנושא – אך כפי שהדגשתי בכמה הזדמנויות בעבר, המצב שבו לא ממונה נשיא עליון קבוע הוא חסר תקדים בתולדות המדינה".
פוגלמן הוסיף כי "במבט צופה פני עתיד, אציין כי אני מקווה שנוכל להמשיך ולהתקדם בעבודת הוועדה לבחירת שופטים, לרבות בבחירת שופטים ונשיא קבוע לבית המשפט העליון, כמתחייב מתפקידה המקצועי והממלכתי של הוועדה ומן המחויבות שלה לקידום טובתו של הציבור הישראלי כולו".
מ"מ נשיא העליון דיבר על המתקפות הרבות נגד שופטים בתקופה האחרונה. "בתקופה האחרונה אנו עדים למתקפות אישיות בלתי-לגיטימיות כלפי שופטים בישראל, בעקבות החלטות שיפוטיות שנתנו בהליכים משפטיים", אמר. "בהקשר זה חשוב לזכור כי יכולתה של מערכת בתי המשפט לבצע את תפקידה בשירות הציבור הישראלי – ובכלל זה לקיים ביקורת שיפוטית אפקטיבית – נשענת, בין היתר, על עקרון העצמאות השיפוטית. כפי שנקבע בחוק-יסוד: השפיטה, מהרגע שבו ממונה אדם לכהונה במשרה שיפוטית ועוטה עליו את גלימת השיפוט, בענייני שפיטה אין עליו מרות 'זולת מרותו של הדין'. מתוקף כך רשאי השופט – ולמעשה חייב – לפסוק אך ורק בהתאם להוראות הדין, ללא השפעות חיצוניות".
5 צפייה בגלריה
עוזי פוגלמן. יצא נגד "מתקפות אישיות בלתי-לגיטימיות כלפי שופטים בישראל"
(צילום: לשכת עורכי הדין)
הוא הוסיף: "אני מבקש להדגיש כי הרשות השופטת עומדת מאחורי כלל השופטים והרשמים, העושים את מלאכתם נאמנה בבתי המשפט ובבתי הדין ברחבי הארץ, ואשר מכריעים בהליכים שמובאים לפתחם מתוך תחושת שליחות ומסירות לשירות הציבור הישראלי. להבדיל מביקורת לגיטימית על תוכנן של החלטות, אין מקום להתקפות אישיות שנועדו להטות את פסיקותיהם של שופטי ורשמי ישראל. ניסיון זה לחתור תחת עקרון העצמאות השיפוטית באמצעות מתקפות ולחצים אישיים – לא יצלח".
ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד עמית בכר, תקף בכנס את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר - וקרא לראש הממשלה בנימין נתניהו לפטרו. "נוכח מציאות מורכבת מחוץ, ונוכח גורמים חסרי אחריות מבית, לרבות שרים, חברי כנסת ומובילי דעה בתקשורת, שפועלים לכרסם בפעולות אכיפת החוק מבפנים, ובאמצעות בהצהרות רהב נפשעות - פוגעים במעמדה הבינלאומי של ישראל מחוץ, מסכנים את קיומה של המדינה ומחלישים את מעמדה בעיני בנות בריתנו - מדינות העולם המערבי, מדינות ליברליות-דמוקרטיות", אמר בכר. "רק השבוע קיבלנו תזכורת לדוגמה אחת מיני רבות, לשר בן גביר שהצהיר שהוא רוצה להתיישב בעזה. ראש הממשלה צריך לפטר שר כזה לאלתר. בהיעדר זה, נתניהו אחראי על הפגיעה במדינת ישראל".
5 צפייה בגלריה
ראש לשכת עורכי הדין עמית בכר. "נתניהו צריך לפטר את בן גביר לאלתר"
(צילום: לשכת עורכי הדין)
על המתקפה נגד מערכת המשפט אמר: "שמעתי את דברי השטות בימים האחרונים של אלו שנתלים בהליכים בהאג כדי לתקוף דווקא את מערכת המשפט - 'הנה, הוכח שהיא לא כיפת ברזל משפטית, ולכן הגיעה העת לחדש את הרפורמה המשטרית' - זה אבסורד. שנים שפוגעים במערכת המשפט ופוגעים בלגיטימציה שלה, וזה התחזק מאד בהצגת המהפכה המשטרית.
"המתקפות לא פסקו גם לאחר 7 באוקטובר, כולל הסתה פרועה נגד ראשי הצבא. חברי קואליציה קראו מפורשות להפרת הדין, שמשמעותה העקיפה היא גירוש אוכלוסייה והרג חפים מפשע. יש פעולות שלטוניות ומאמץ תקשורתי לפגיעה ביועמ"שית, במוסדות המדינה ובאנשים שעומדים בראשם. ליועמ"שית אני אומר בשם כל עורך דין - אני מחזק את ידיך וקורא לך להמשיך לשמור על מערך הייעוץ המשפטי ומערכת אכיפת החוק".
הסנגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מיסד-כנען, התייחסה ליחס המשטרה כלפי הפגנות. "משטרה אלימה זה דבר רע, בבחינת Mala per se (עבירות פליליות שנחשבות אסורות מטעמי מוסר, גם אם לא קיים חוק שאוסר עליהן מפורשות)", אמרה. "בכל פעם ציבור חדש מגלה זאת, על בשרו. המפגינים בקפלן, ולפניהם יוצאי אתיופיה, נוער הגבעות, צעירים מוואדי ערה וצעירים מהציבור החרדי - כולנו עלולים לחטוף. כל הציבור הישראלי. זה הרסני גם למשטרה עצמה ולנורמות של הארגון. ומה זה מעולל לאמון הציבורי במערכות האכיפה כולה?".
לדבריה, "מערכת שדורשת מהציבור לקיים את החוק ומפרה אותו בעצמה, בגסות - איזה תוקף יש לדרישה שלה מן הציבור לקיים את החוק? המתכונת הקיימת מעמיקה את בעיית האלימות המשטרתית, שמתבססת ונהיית רווחת. מבקרי המדינה לדורותיהם התריעו על הכשלים. אני שואלת את פרקליט המדינה - עד מתי תעצמו עיניכם בפני חולשתה של מח"ש? בשם מה אתם נאחזים במודל הקיים?".
