המדינה שאת המודל שלה רצה לאמץ ראש הממשלה כשרץ בבחירות האחרונות הכריזה השבוע על צעד חסר תקדים נגד מתנגדי חיסונים: סינגפור, שמתמודדת עם עלייה בתחלואת הקורונה, הודיעה כי מעתה לא תממן עוד טיפולים רפואיים לחולים שאינם מחוסנים "מבחירה".
כיום העיר-מדינה האסיאתית משלמת את כל ההוצאות הרפואיות לטיפולי קורונה לכל אזרחי סינגפור, וכן לתושבים קבועים ולמחזיקי ויזה ארוכת-טווח - אלא אם הם אובחנו כחיוביים זמן קצר לאחר שהות בחו"ל. אבל החל מ-8 בדצמבר הודיעה הממשלה בסינגפור כי תחל "לחייב חולי קורונה שהם אינם מחוסנים מבחירה".
"בלתי מחוסנים הם הרוב הגדול מבין אלו שנדרשים לטיפול אינטנסיבי בבתי החולים ובאופן לא-פרופורציונלי הם תורמים ללקיחת משאבי מערכת הבריאות שלנו", אמרו בסינגפור. תשלומים רפואיים הקשורים לקורונה עדיין ישולמו עבור מי שאינו זכאי להתחסן. לאלו שטרם התחסנו בשתי מנות התקנה תיכנס לתוקף ב-31 בדצמבר, כך שהם יוכלו לקבל עד אז את מנת החיסון השנייה.
סינגפור היא מהמדינות עם שיעור המתחסנים הגבוה בעולם - 85% מהאוכלוסייה כבר מחוסנת באופן מלא. אבל בחודש האחרון חל שם זינוק אדיר במספר הנדבקים בקורונה. זאת, על רקע שינוי הגישה של סינגפור אל מול המגפה. ראש ממשלת סינגפור לי שיינלונג אמר כי עולם העסקים לא יכול להישאר סגור תמידית, ובכך סינגפור שינתה את גישתה שדגלה באסטרטגיה של סגרים וגבולות סגורים - והרחיבה את האפשרות לכניסה למדינה ללא בידוד.
לפני כן, במשך שנה מספר הנדבקים היומי לא חצה את ה-100 בסינגפור ומספר המתים היומי לא היה גדול משניים. אבל בסוף אוקטובר כבר נרשמו יותר מ-4,000 נדבקים ביום בעיר-מדינה שבה פחות מ-6 מיליון איש. אתמול אובחנו שם יותר מ-3,400 חיוביים ו-17 חולים נדבקו מהמגפה. בעקבות ההתפרצות, הוחלט בחודש שעבר לדחות הקלות נוספות, בין היתר כדי להקל על הלחץ שעל מערכת הבריאות.
בקמפיין הבחירות של ימינה אמר יו"ר המפלגה נפתלי בנט, כיום ראש הממשלה, כי הוא רוצה לאמץ את המודל הסינגפורי. "עד שנת 2003 הייתה סינגפור ברמת חיים דומה לשל ישראל. מרגע שהחילו סדרת רפורמות שהורידו את המסים, ייעלו את המגזר הציבורי ופתחו את השווקים – כלכלת סינגפור המריאה ותושביה הפכו עשירים כמעט פי 2 מאיתנו. עכשיו תורנו", נכתב באתר המפלגה.
במערכת הבריאות בישראל מתחו ביקורת חריפה על ההחלטה של סינגפור. רופאים ואנשי בריאות הציבור מזהירים כי החלטה מסוג זה היא פתח למדרון חלקלק שעשוי להוות פתח לשלילת טיפול רפואי מאנשים נוספים גם בעתיד, וכי מערכת הבריאות הציבורית בישראל מושתתת על עקרונות של רפואה ציבורית לכולם.
"אני נגד המהלך הזה באופן גורף", אומר פרופ' נדב דוידוביץ', מומחה לאפידמיולוגיה ולבריאות הציבור מאוניברסיטת בן גוריון. "זהו מדרון חלקלק. הזכות לבריאות לא תלויה בהתנהגות שלנו. כמו שאנחנו לא מונעים טיפול מאנשים שמעשנים או סובלים מעודף משקל, הזכות לבריאות זה לא משהו שמתנים או משתמשים בו כגורם לעונש. הזכות לבריאות מותנית בצרכים ולא בכסף שאתה משלם או אם אתה אזרח כזה או אחר. צריך במקום זה להשקיע בהסברה ובהנגשה של חיסונים. זה משהו שבסופו של דבר יגרום רק נזק. כמו שאנחנו לא מתנים טיפול רפואי אם בן אדם מעשן או לא, כשברור שעישון מזיק לו ולסביבה הרבה יותר מאלו שאינם מתחסנים. הזכות לבריאות נוגדת גישה כזו, אך גם בגישה תועלתנית זה לא ישיג את המטרה".
גם פרופ' יהודה אדלר, מומחה לקרדיולוגיה פנימית ומנהל רפואי יועץ קורונה לרשויות המקומיות, משוכנע כי מדובר ברעיון רע מאוד. "אני סבור שההחלטה של סינגפור לחייב בכסף טיפולים רפואיים למי שלא מחוסן אינה מתאימה ואינה נכונה לארצנו", הוא אמר באולפן ynet. "זה נוגד את האתיקה הרפואית וזה גם עלול לגרום לאנשים לא להגיע לבדיקות. למעשה מדובר באיפה ואיפה. אסור לנו להכריח אנשים להתחסן, בטח במצב הנוכחי. כל אדם אחראי לגופו. בתי הקברות מלאים באנשים שלא חוסנו ואין עונש קשה מזה".
"המערכת הרפואית נותנת שירות לכל הבאים בשעריה", אומרת מלי קושא, האחות הראשית של קופת החולים מאוחדת. גם במחבל שמגיע אין הבדל. מערכת הבריאות הישראלית היא מוסרית ונותנת שירות לכולם".
גם במערכת המשפטית תוקפים את ההחלטה. "כל אדם שזקוק לטיפול רפואי צריך לקבל אותו, ללא קשר לשאלה האם הוא התחסן או שלא", אומר ד"ר עדי ניב-יגודה, מומחה למדיניות בריאות וחבר בקבינט המומחים. "נכון, מדינה יכולה וצריכה לייצר לציבור תמריצים להכוונת התנהגות בריאות נכונה, אך שלילת טיפול או חיוב בתשלום מי שבחר שלא להתחסן וחלה בקורונה זו ענישה לא מידתית ולא ראויה. הגישה של סינגפור לעידוד חיסונים באמצעות האפשרות לשלול טיפול מנוגדת לעקרונות יסוד בבריאות ולאתיקה הרפואית. זו גישה תקדימית מסוכנת שבעתיד עלולה להתפתח לרצון למנוע טיפול רפואי גם מחולי סוכרת שאוכלים חטיפים, מחולי סרטן שעישנו או מנפגע תאונת דרכים שחצה את הכביש באור אדום".