שר החוץ אלי כהן הגיע הערב (רביעי) לביקור מדיני יוצא דופן בטורקמניסטן, מדינה מוסלמית, כדי לפתוח את מבנה שגרירות הקבע של ישראל בבירה אשגבאט, המרוחקת רק 17 ק"מ מהגבול עם איראן.
כהן יפגוש את הנשיא סרדאר ברדימוחמדוב וכן את שרי החוץ והחקלאות, ויחנוך כאמור את בניין השגרירות. ביקורו בטורקמניסטן הוא הביקור הראשון של שר ישראלי במדינה זה כמעט 30 שנה. הביקור הקודם היה ב-1995, אז הגיע למדינה שר הבריאות דאז אפרים סנה. שנה קודם לכן, ביקר שם שר החוץ שמעון פרס. טורקמניסטן נחשבת לאחת המדינות המסוגרות ביותר בעולם - לדעת רבים אף השנייה אחרי צפון קוריאה.
הצהרתם של שר החוץ כהן ושר החוץ של אזרבייג'ן ביירמוב
(צילום: משרד החוץ )
הביקור בטורקמניסטן הוא חלק מהמדיניות הישראלית לשאוף לבריתות עם מדינות הגובלות באיראן. על הרקע הזה, השותפות האסטרטגית של ישראל עם אזרבייג'ן הגיעה בימים אלה לשיאים חדשים - בין היתר בשל הקמת השגרירות האזרית הראשונה בישראל, ביקור שר החוץ האזרי ג'ייהון ביירמוב וביקור השר כהן בבאקו.
טורקמניסטן הייתה המדינה האחרונה בברית המועצות לשעבר שכוננה יחסים דיפלומטיים עם ישראל, באוקטובר 1993. בשנים 2003-1994 הייצוג הישראלי היה בדרג של שגריר לא תושב, שמקום מושבו במשרד החוץ בירושלים. בשנת 2009 החליט שר החוץ לשעבר ליברמן לשדרג את מעמד השגרירות לשגרירות תושבת באשגבאט.
בשנים 2013-2010 התקיימו שיחות מדיניות בין משרדי החוץ של שתי המדינות כדי להגיע לנוסחה להעלאת דרג היחסים ולהסכמה על שגריר ישראלי תושב שיהיה מקובל על הטורקמנים - לאחר ששני שגרירים שמינתה ישראל נפסלו על ידי הטורקמנים, בטענה כי מדובר באנשי מודיעין.
ביולי 2013 הגיע לטורקמניסטן שמי צור, שגריר ישראלי תושב ראשון, והגיש את כתב האמנתו לנשיא דאז גורבנגולי ברדימוחמדוב. במקביל, החליטו הטורקמנים לחדש את ייצוגם בישראל לאחר הפסקה, וב-2013 מונה השגריר הטורקמני אטה סרדרוב לשגריר לא תושב לישראל. החל מ-2017 שגריר טורקמניסטן ברומא אמון על הקשר עם ישראל.
היקף הפעילות הכלכלית בין ישראל לטורקמניסטן נמוך מאוד. בשנים הראשונות ליחסים הייתה חברת "מרחב" שחקן מרכזי בפעילות עסקית בטורקמניסטן, וניהלה עסקאות בבנייה ובשיפוץ תשתיות אנרגיה בהיקפים גדולים. לאחר חילופי הנשיאים במדינה בשנת 2007, פחתה פעילות החברה.
בחמש השנים האחרונות, מאז 2017, ישנה עלייה איטית בהיקף הפעילות הכלכלית בין המדינות, בעיקר על ידי חברות ישראליות פרטיות בתחומי הסייבר וציוד אבטחה. כך, קיים פוטנציאל עבור חברות מישראל, במיוחד בתחום האנרגיה, החקלאות והמים, טכנולוגיות חדישות, ציוד רפואי, אבטחה וביטחון.
התחום הפעיל ביותר של השגרירות הישראלית הוא בתחום סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל בחו"ל (מש"ב). ישנה נכונות מתמדת בטורקמניסטן להשתתף בהכשרות ובהשתלמויות של מש''ב. תחומי העניין הם בעיקר חקלאות ומים, חינוך, העצמת נשים, ענפי רפואה שונים וכן יזמות עסקית. יש לציין כי בשל מורכבות בהוצאת פרויקטים מסוג זה מול הממשלה המקומית, חלק מהפעילות מבוצעת דרך סוכנויות או''ם המוצבות במדינה. ישנה רגישות במדינה בנושא השיח על קבלת סיוע מישראל, ולכן הוא מוגדר כ"שיתוף פעולה בנושא פיתוח".
טורקמניסטן צמאה לקיום פעילות בתחום התרבות. השגרירות סייעה לציירת טורקמנית מפורסמת לבקר בישראל ובהמשך קיימה תערוכה מרשמיה בארץ. נבחרות ספורט בענפים שונים - בין היתר קראטה, ג'ודו, כדורסל וטניס - ביקרו בישראל והשתתפו בתחרויות. מדענים ישראלים, בהם זוכת פרס נובל לכימיה פרופ' עדה יונת, השתתפה בכנס מדעי בינלאומי בטורקמניסטן.
אף שהמדינה מגדירה את עצמה ניטרלית, רקורד ההצבעות שלה כלפי ישראל הוא שלילי בהתמדה. היא מיישרת קו עם החברות בארגון המדינות המוסלמיות OIC. עם זאת, היו מקרים בודדים של שיתוף פעולה והיענות חיובית משני הצדדים.
לטורקמניסטן קשרים היסטוריים ותרבותיים חזקים עם איראן. הן חולקות גבול משותף של 1148 ק"מ, ונהנות מיחסים טובים ושיתוף פעולה בתחומי הכלכלה, התחבורה, פיתוח התשתיות והאנרגיה. טהרן היא שותפת הסחר השלישית של טורקמניסטן, אחרי סין ורוסיה.
שתי המדינות מקיימות ביקורי בכירים והתייעצויות תכופות בכל התחומים, מגמה המקודמת בעיקר מצידה של איראן. בנובמבר 2021 ביקר הנשיא האיראני בטורקמניסטן, וביוני 2022 התקיים ביקור גומלין של הנשיא הטורקמני בטהרן - ביקור שבמסגרתו חתמו המדינות על תשעה הסכמי שיתוף פעולה בתחומים שונים.
טורקמניסטן היא רפובליקה נשיאותית, שבה הנשיא הוא ראש המדינה וראש הממשלה. קבינט השרים, הזרוע המבצעת, נבחר על ידי הנשיא - והוא לא חייב לנמק את החלטתו ואינו נדרש לאישור הפרלמנט או הממשלה. שר החוץ מרידוב מכהן כסגן נשיא וסגן יו''ר קבינט השרים מ-2005. לפי החוקה, הנשיא היה אמור להיבחר לכל היותר לשתי קדנציות של חמש שנים, אך הנשיא הראשון של טורקמניסטן, ספארמוראט ניאזוב, האריך את כהונתו ל-10 שנים, ובמשאל עם ב-1998 הוכרז ניאזוב כנשיא לכל החיים.
לאחר מותו של ניאזוב מדום לב בדצמבר 2006, מונה כממלא מקום ברדימוחמדוב, שנבחר ב-11 בפברואר 2007 לנשיא המדינה. ברדימוחמדוב צמצם משמעותית את פולחן האישיות של קודמו, והחיל רפורמות שמטרתן להפסיק את הבידוד הבינלאומי של טורקמניסטן ולעודד השקעות זרות ותיירות. חלק מהמגבלות שהוטלו על חופש המידע, חופש העיתונות וחופש התנועה, הוסרו בהוראתו. אף על פי כן, טורקמניסטן נשארה כאמור אחת המדינות הסגורות ביותר במרחב הפוסט סובייטי ובעולם כולו.
מערכת המשפט בטורקמניסטן אינה עצמאית. לפי חוקת טורקמניסטן, הנשיא ממנה את כל השופטים, לרבות יו"ר בית המשפט העליון - השופט העליון שהוא גם חבר בקבינט השרים, ורשאי לפטר אותם בתמיכת הפרלמנט. כך, אף שהחוק קובע מערכת משפט עצמאית, היא כפופה לרשות המבצעת.
התקשורת והפרסומים נמצאים בפיקוח הדוק של המדינה, וכל תחנות הטלוויזיה והעיתונים הם בבעלותה. במדד חופש העיתונאות של הארגון "עיתונאים ללא גבולות" ל-2022, דורגה טורקמניסטן במקום ה-177 מתוך 180, קצת לפני איראן, אריתריאה וצפון קוריאה. גם הפיקוח על האינטרנט הדוק מאוד. למעשה, אזרחי טורקמניסטן, גם אלה שיש להם גישה לאינטרנט, חסומים לאתרים שמחוץ למדינה ויכולים רק לצפות בפרסומים ממשלתיים בתוך טורקמניסטן. נציגויות דיפלומטיות כמובן מוחרגות, אך עליהן להגיש בקשה להסרת המגבלות.
