סרטונים מניסויי המערך שפותח ברפאל
(צילום: רפאל)
הנשק הישראלי של נאט"ו לעצירת שיירות משוריינות - והסיכוי שיגיע לצבא האוקראיני: דיוויזיות השריון הרוסי שעושות את דרכן האיטית והמאיימת לעבר קייב בשיירה עצומה הנמתחת לאורך 64 ק"מ, העלתה בימים האחרונים את השאלה מדוע היא טרם הותקפה ע"י הצבא המקומי. הצבא הרוסי לקח בחשבון שהשיירה תתועד היטב מהאוויר, מה שלא מפחית את החששות מהתקרבותה לבירת המדינה המותקפת.
אוקראינה נמנעה עד כה מלתקוף את השיירה, כנראה מסיבות של הרתעה או יכולת מוגבלת, אך מסתבר שפתרון יעיל לאיום שמתקרב לאיטו, נמצא מעבר לגבול האוקראיני, אך לא בהישג יד מידי עבור החיילים שמנסים להדוף את הפלישה. מדובר במערכות הטילים ממשפחת ה"ספייק", שפיתחה רפאל החל משנות ה-80 עבור צה"ל, כדי לעצור שיירות שריון דומות של הצבא הסורי, מחשש שהמראות ממלחמת יום הכיפורים ישובו על עצמם.
5 צפייה בגלריה
שיירה פגיעה. תמונות הלוויין של הכוחות הרוסיים
(צילום: EPA / SATELLITE IMAGE 2022 MAXAR TECHNOLOGIES)
כך פותח אז בהצלחה טיל התמוז שיעיל לטווח של עשרות ק"מ, הופעל ע"י חיל התותחנים ובחלוף השנים נמכר לצבאות זרים, ובעיקרם 19 צבאות של נאט"ו, חלקם חולקות גבול עם רוסיה, כמו פולין ומדינות הגוש הבלטי ובהן אסטוניה ולטביה. גם פינלנד שצמודה לרוסיה ואינה חברה בנאט"ו, מבססת את מערך הנ"ט שלה על הטיל הישראלי כמו יתר כוחות נאט"ו.
קרוב ל-50 אלף טילים ממשפחת הספייק, בהם טילים לטווחים קצרים יותר של 5-6 ק"מ נמכרו מישראל לכוחות נאט"ו בשני העשורים האחרונים, ולמעשה נאט"ו ביססה את כוח הנ"ט שלה על הנשק הישראלי. חלק מהמדינות בנאט"ו כבר הודיעו שיסייעו צבאית לאוקראינה באספקת מערכות נשק, אך הסיכוי שיעבירו לרשותן את מערכת הנשק הישראלית שמיועדת לבלום טורי שריון גדולים הוא נמוך עד אפסי: בחוזי הרכש בין מערכת הביטחון הישראלית לצבאות האירופיים נקבע כי הרישיון כולל תנאים שאוסרים העברת כלי הנשק לצבא זר שאינו בנאט"ו, אלא אם ישראל תאשר זאת.
העובדה כי בירושלים העדיפו לנקוט במדיניות זהירה של גינוי מוגבל לפלישה הרוסית, הסתפקות בשליחת ציוד הומניטרי-אזרחי וסירוב לשלוח אמצעי הגנה פסיביים כקסדות ושכפ"צים, יכולה ללמד כי ישראל לא תאשר למדינות נאט"ו להעביר את הטילים מתוצרת רפאל נגד המשוריינים הרוסים. כחלופה, מוגבלת כך נראה, מדינות בנאט"ו העבירו לאוקראינים טילי נ"ט לטווחים קצרים מתוצרת אמריקאית, ג'אבלין, בכמות של כמה מאות ולטווחי פעולה של ק"מ בודדים. הכשרה בסיסית ויעילה לטילי הספייק הישראליים בטווחים הקצרים (גיל) יכולה להסתיים בתוך שבוע אך הכשרה להפעלת טילי תמוז ארוכי הטווח תיערך שבועות ארוכים.
ברשות כוחות נאט"ו יש כמה אלפים מטילי התמוז הגדולים יותר ממשפחת הספייק, שיעילים במקורם ובאופן ספציפי לעצירת שיירות משוריינות, מרחוק ובאופן יעיל ובטוח, ללא שימוש יקר בחימושים של מטוסי קרב ובסיכון הטייסים מהפלות, בטח בימים בהם הצבא הרוסי פגע בתחנות מכ"ם של הצבא האוקראיני.
טיל התמוז נחשב לסוד ישראלי עד שנחשף ביוזמת מערכת הביטחון בתחילת העשור הקודם, ובחודשים האחרונים פורסם ב-ynet תיעוד היסטורי מהפעלות ישנות שלו, מתחילת דרכה של המערכת. מאפייני המערכת הישראלית מאפשרים פגיעה משתקת בחטיבת שריון רוסית, כמו זו שנראית בצילומי הלווין מאוקראינה: גדוד של טילי תמוז עם 16 משגרים המופעלים ע"י שתי פלוגות לצד יחידת מודיעין יעודית אך טריווילית אל מול מטרה בעלת חתימה גבוהה כטור של רכבים משוריינים, יכול לפגוע מטווח של כ-30 ק"מ בשיירה.
מדובר בספיקה גבוהה ביחס שבין טילי התמוז למימוש המשימה, שכן הרכבים המשוריינים נוסעים בצמוד זה לזה, וניתן להסתפק בפגיעה במספר מצומצם של מטרות בשיירה להשלמת המשימה: מעברים הכרחיים שבהם השיירה עוברת, כגשרים, נחלים צרים או צמתים מרכזיים לצד פגיעה בטנקי ובנגמ"שי הפיקוד בלבד.
לצורך כך נדרש מודיעין בסיסי יחסי. לחלק מהטנקים החדשים בצבא הרוסי יש אמנם מערכות הגנה אקטיביות נגד טילי נ"ט בעלות יעילות מוגבלת, אך מהתרשמות של מומחים בצילומי הלווין, נראה כי החלק הארי של הכלים המשוריינים בשיירה הענקית של הצבא הרוסי כולל טנקים מיושנים יותר כמו T-90, בניגוד לטנקי T-14 ארמאטה החדישים, עם יכולות מיגון טובות יותר. מול הטנקים המיושנים של הצבא הרוסי ניתן לפגוע גם בטילים הקטנים יותר ממשפחת הספייק, שמוכרים בצה"ל כטילי "גיל" ביחידות החי"ר. המקביל הרוסי, טילי הקורנט שנמצאים בידי צבאות ברית המועצות לשעבר ובהם של אוקראינה, נחשב ליעיל מאוד ובעל עוצמת פגיעה גדולה אך הוא, בדומה לגיל, מחייב פעולה ממארבים קרובים יותר של 5-8 ק"מ.
טילי התמוז והגיל נשלטים מרחוק באמצעות שידור תמונה חיה לאחור, למפעיל, ללא תלות ב-GPS שעלול להיחסם או להשתבש על ידי הצד המותקף, ולכן מדובר באמל"ח חסין. בחלק מהטילים התקשורת בין המפעיל לטיל מתבצעת באמצעות סיב אופטי, כלומר באופן סגור ופנימי, לצד השליטה המלאה בניהוג המטרה או בשיטת "שגר ושכח". בימים האחרונים הופצו באוקראינה סרטונים שמראים שימוש בטילים משוטטים מתוצרת טורקיה לטובת פגיעה במטרות משמעותיות של הצבא הרוסי. מדובר באמצעים תוקפים מדויקים וקטלניים אך איטיים ולכן פגיעים, עם עוצמת השמדה מוגבלת ועם עלות גבוהה יחסית. יעילותם מיטבית למטרות אסטרטגיות, בעיקר נייחות ופחות לתקיפה של כוחות גדולים בתנועה.
טילי הספייק הישראלים נגד שיירות משוריינות ומול מגוון של יעדים אחרים, כמוצבים, בסיסי פיקוד עמדות נ"מ ושיירות נשק, מופעלים גם בצבאות בדרום אמריקה וניתן לשגרם ממגוון פלטפורמות: רכבים גלגליים, נגמ"שים, מסוקי קרב (בחיל האוויר התקינו בשנים האחרונות את התמוזים וטילי הגיל על מסוקי האפאצ'י), ספינות טילים ואף סירות מיוחדות.
רפאל פיתחה בשנה האחרונה גרסה חמישית לטילי התמוז בעלת טווח ודיוק גדולים יותר, אך השימוש של צה"ל בטילים אלו הופסק בשנים האחרונות ויחידת מורן של חיל התותחנים עברה להשתמש בטילים מיוחדים אחרים. מתוך הטילים הישראלים שנמכרו לצבאות הזרים, בכ-7000 מהם כבר בוצע שימוש, מחציתו לאימונים ומחציתו למטרות מבצעיות, בעיקר באפגניסטן ובעיראק.
