2 צפייה בגלריה
על רקע קריאות חברי הליכוד לפיטוריה. גלי בהרב-מיארה ובנימין נתניהו
(צילום: יואב דודקביץ)
ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש אחר הצהריים (יום א') עם היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה. מלשכת ראש הממשלה נמסר כי הפגישה ארכה כשעה, היא עסקה בנושאים השוטפים שעומדים על הפרק, והתנהלה באופן ענייני. הפגישה בין השניים נערכה כשברקע הרפורמות המתוכננות במערכת המשפט והקריאות של חברי הליכוד לפטר את היועמ"שית.
מוקדם יותר היום נפגשה בהרב-מיארה עם שר המשפטים, יריב לוין. לוין התייחס בעבר לקריאות לפטר את היועמ"שית והצהיר כי מפלגתו לא עוסקת בהדחות, והפגישה היום נועדה בעיקר לעסוק בתוכניות המשפטיות בתחום החקיקה שעליהן יעבדו השניים. כמו כן, הועלתה ההיערכות המשרדית למאבק בתחום המשפט הבינלאומי, עקב החלטת האו"ם שבית הדין בהאג יבחן את "חוקיות הכיבוש הישראלי".
בהרב-מיארה לא הוזמנה באופן חריג לישיבה הראשונה של ממשלת ישראל ה-37 שהתקיימה ביום חמישי, ולפיכך היא נערכה בלעדיה וללא נציגים מטעמה. גורם בסביבת ראש הממשלה אמר ביום חמישי כי "זה מסר די ברור וחד של נתניהו ליועצת המשפטית לממשלה. הוא בעצם אומר לה: 'את לא רצויה כאן'. הייתי בעשרות ישיבות ממשלה לאורך השנים ומעולם לא הייתה ישיבה ללא יועץ משפטי לממשלה או בהשתתפות נציג מטעם היועץ. גם בישיבות שהן לכאורה ללא החלטות אלא רק חגיגיות כמו זו תמיד הוזמן היועץ המשפטי לממשלה".
התנגדותה של בהרב-מיארה לצעדים השונים שהקואליציה החדשה ביצעה או מתכננת לבצע משכה אליה אש מצד חבריה. על תיקון פקודת המשטרה, באופן שיעביר סמכויות לידי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, גררה ביקורת מצדו ואף רמיזה על פיטוריה האפשריים: "אתה שואל את עצמך, יש כאן יועמ"שית עם אג'נדה? ולצערי אני מקבל תמונת מצב שכן, וזה מטריד אותי", אמר מוקדם יותר החודש. לטענתו "אין מדינה דמוקרטית בעולם שבה השר לא קובע את המדיניות, חוץ מאשר במדינות משטרה".
גורמים משפטיים בכירים הגיבו אז לדבריו ואמרו: "הייעוץ המשפטי, כמו גם פרקליטות המדינה, ימשיכו כתמיד לעשות עבודה משפטית מקצועית. אותם עקרונות משפטיים א-פוליטיים, שהנחו את הייעוץ המשפטי מאז קום המדינה, ימשיכו להיות ההשראה שלאורה נלך. האינטרס הציבורי וטובתה של מדינת ישראל הם המנחים אותנו".
"היו ערניים. עלולים להישאר עם דמוקרטיה רק בשם" - דבריה של גלי בהרב-מיארה מכנס חיפה למשפט באוניברסיטת חיפה
(מתוך פייסבוק אוניברסיטת חיפה)
הסערה לא שככה, וכמה ימים מאוחר יותר נשאה בהרב-מיארה נאום בכנס באוניברסיטת חיפה, שבו הזהירה מתוכניות הקואליציה המיועדת לרפורמה במערכת המשפט ולהיבטים משפטיים נוספים בשירות המדינה אותם הקואליציה מעוניינת לבחון. היא התייחסה לאותן תוכניות כ"שינוי משטרי מהותי", שאינו מתאים ל"חקיקת בזק" כלשונה. עוד אמרה באותו נאום כי "שלטון הרוב, ללא הסדרים משטריים המאזנים את כוחו של הרוב, איננו דמוקרטיה במובנה המהותי".
על הכוונה להפוך את היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה למשרות אמון אמרה בהרב-מיארה: "משפטנים המשמשים כשומרי סף אינם הבעיה. הם מאזנים את החשש מפני שימוש מופרז בכוחו של הרוב. ללא ביקורת שיפוטית וייעוץ משפטי עצמאי, ניוותר עם עקרון שלטון הרוב בלבד. דמוקרטיה בשם, אך לא במהות". ברמיזה ל"חוק בן גביר", אמרה היועמ"שית "הסכנה הברורה והמיידית היא שתחת הכותרת של קביעת מדיניות ישפיע הדרג הפוליטי על החלטות הנוגעות לפתיחת חקירות ולהעמדה לדין. פוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק תוביל לפגיעה קשה בעקרונות הבסיסיים ביותר של שלטון החוק – שוויון, היעדר שרירותיות והיעדר משוא פנים".
אתגר נוסף הצפוי בפני בהרב-מיארה בעבודה עם הממשלה החדשה הוא הכוונה לשנות את "סעיף ההסתה לגזענות", הקובע קריטריונים לחוקיות ההתמודדות של מפלגות וחברי כנסת בבחירות הארציות, ומקנה לשופטי בית המשפט העליון אפשרות לפסול מועמדים התומכים בהסתה לגזענות, במאבק מזוין נגד מדינת ישראל או בביטול מעמדה כמדינה יהודית ודמוקרטית. בן גביר הביע רצון בשינוי הסעיף, ואמר כי יחוקק סעיף חדש שיחליף אותו ויהיה אפקטיבי יותר במניעת ריצה לכנסת של גזענים - יהודים וערבים כאחד.
